לאן הולכים הנכסים הדיגיטליים אחרי המוות?

סבתו בת ה-94 של ג'רמי טואומן הייתה חובבת טכנולוגיה, שנהגה לתקשר עם חבריה באמצעות הדואר האלקטרוני ולשחק ברידג' ברשת. כשהלכה לעולמה רצו טואומן ואביו לגשת לחשבון הדואר האלקטרוני שלה בהוטמייל, על מנת להודיע על כך לחבריה, אולם לא היה באפשרותם לעשות זאת בלי סיסמה.

"הכל מתחיל בחיי האישיים. פטירתה של סבתי, הילד הראשון שנולד לי, הצוואה שכתבתי בפעם הראשונה", מספר טואומן, יזם אינטרנט מסן פרנסיסקו. "הבנתי שיש ברשותי מספר נכסים דיגיטליים, כמו שמות דומיין, שאין שום דבר הקושר אותם לקיומי בעולם האמיתי. אף אחד לא יודיע לישתי על קיומם עם מותי. שוויים נע בין 1,000 ל-10,000 דולר, ואני רוצה שהכסף הזה יגיע לאשתי בבוא העת".

כמה שנים קודם לכן, ב-2005, הוריו של חייל מארינס שנהרג בעיראק עתרו לבית משפט במישיגן, על מנת שיורה ליאהו למסור לידם את סיסמת חשבון הדואר האלקטרוני של בנם. הם היו זקוקים לתכתובות שלו כדי ליצור ספר זיכרון שינציח אותו. יאהו טענה כי על-פי תנאי השימוש בשירות הדואר האלקטרוני שלה, היא מנועה למסור סיסמאות דואר אלקטרוני לשארי הבשר של המנוח.

בית המשפט הורה ליאהו בסופו של דבר למסור את הסיסמה להורי החייל, אך הבעייתיות נותרה בעינה. עד היום מונעים תנאי השימוש בחשבונות הדואר האלקטרוני של יאהו העברה או הורשה של סיסמה לאדם שאינו האדם שעל שמו נפתח החשבון.

עוקפים את הבעיה

בניגוד להוריו של החייל, החליט טואומן שלא לפנות לערכאות משפטיות, והקים שירות מקוון העוקף את הבעיה. בשנה שעברה הוא השיק את לגאסי לוקר (Legacy Locker), אתר שמספק לגולשים שירות חינמי של שמירת סיסמאות דיגיטליות המשמשות אותם בחייהם, שיועברו לקרוביהם לאחר מותם. האתר מונה כיום כ-10,000 משתמשים רשומים, וטואומן מציין כי מספר לא מבוטל של גולשים מעדיף לשלם 30 דולר בחודש או 300 דולר לכל החיים עבור שירות פרמיום. תזרים המזומנים של לגאסי לוקר הוא חיובי, והשירות היה יכול להיות רווחי, אילולא החליט טואומן שלא להרחיב אותו באופן אגרסיבי.

נוסף על לגאסי לוקר, הוקמו לאחרונה מספר חברות נוספות המציעות לטפל בנכסים דיגיטליים אחרי המוות. לדברי ג'סי דייוויס, מייסד שירות ניהול העיזבון הדיגיטלי המקוון Entrustet, "זה ממש מטורף שלאתרי אינטרנט אין מדיניו מוסדרת בעניין. אנשים מוציאים כסף אמיתי על החשבונות הדיגיטליים שלהם. יש להם ערך, בין אם כלכלי או רגשי. מדובר בנכסים לכל דבר וחבל מאוד שמתעלמים מהם". החברה של דייויס מתכננת להציע שירותים מלאים כבר החודש, ומדווחת על רמת עניין גבוהה מצד הגולשים בגרסת הבטא של האתר.

באירופה החלה חברת Datainherit השוויצרית להפעיל שירות דומה בפברואר 2010, וכיום רשומים לשירות זה 2,500 משתמשים. החברה פיתחה גם אפליקציה חינמית לאייפון, שהורדה על-ידי אלפי אנשים תוך זמן קצר.

לדברי פרופ' דוון דסאי מהפקולטה למשפטים של אוניברסיטת קליפורניה, "זו בעיה שנעשית משמעותית ככל שעובר הזמן. הגל הראשון של האנשים שמשתמשים באינטרנט באופן קבוע מתחיל למות. לא מדובר רק בצעירים שנהרגים במלחמות, אלא באנשים בגילאים 40-70 שיש להם נכסים דיגיטליים רבים".

עורכי הדין במבוכה

הדברים נעשים מסובכים יותר כשמדובר בנכסים וירטואליים בסקנד לייף או במשחקי רשת מקוונים, שלהם יש גם ערך כספי בעולם האמיתי. על פי דו"ח שהתפרסם בשנה שעברה, שוויים הכולל של טובין וירטואליים בארה"ב לבדה נאמד בכמיליארד דולר. "הנכסים של הגולשים באתרים דוגמת פייסבוק וסקנד לייף הם אכן סוגיה סבוכה. אנשים מקדישים זמן ומאמץ רב על מנת להשיג אותם, אך למעשה הם קיימים רק בזכות פעילות החברה בה הם מוחזקים", אומר פרופ' דסאי.

כמה חברות אינטרנט גיבשו כבר מדיניות לניהול נכסים של גולשים שנפטרו. חברת לינדן לאבס (Linden Labs), המפעילה את סקנד לייף, מתירה למשתמשים רשומים להוריש נכסים וירטואליים לאדם אחר בצוואתם. בפייסבוק החליטו להפוך את עמודי הפרופיל של משתמשים שנפטרו לעמודי הנצחה, שהגישה אליהם מותרת רק לאנשים שנמצאים ברשימת החברים של הנפטר. גוגל מאפשרת לשארי בשר לגשת לחשבונות של נפטרים שמנוהלים באתריה עם תעודת פטירה ומסמכי זיהוי מתאימים.

למרות זאת, עורכי דין רבים עדיין מוצאים עצמם במבוכה כאשר הם מתבקשים להכניס לצוואות של לקוחותיהם סעיפים העוסקים בעיזבון דיגיטלי. טואומן מספר שלמרות שבילה שעות ארוכות עם עורך דינו בדיון בשאלה מה לעשות עם מכוניתו, ביתו וניירות הערך שלו עם מותו, הם לא הקדישו ולו דקה אחת לדיון בנכסיו הדיגיטליים. דייויד הארדי, עורך דין בריטי, מספר שנדיר שלקוחות מעלים את הנושא כאשר הם מבקשים לערוך צוואה. "הנושא פשוט לא נמצא בתודעה של האוכלוסייה", הוא אומר.

דסאי חושב שיש צורך ממשי להגדיר את החקיקה בנושא. לדבריו, "אתרים כמו לגאסי לוקר אולי ממלאים את החלל שנוצר, אבל אנחנו עדיין זקוקים לחקיקה ברורה בעניין". ואכן, חקיקה בנושא עיזבון דיגיטלי עושה דרכה, אמנם באיטיות, לספר החוקים של מספר מדינות בארה"ב, בהן וויסקונסין, קונטיקט ורוד איילנד, וממשלת שווייץ בוחנת חקיקה בנושא תוך שיתוף פעולה משפטי עם אוניברסיטת באזל.

השוק הפוטנציאלי עבור חיים מקוונים אחרי המוות הוא עצום. לדברי דייוויס מ-Entrustet, "כשכמעט לכל אחד יש נכסים דיגיטליים, עיזבון דיגיטלי הולך להיות דבר שבשגרה בעוד מספר שנים".

טיפים להבטחת המורשת הדיגיטלית שלך

יש ליצור רשימה של חשבונות מקוונים, חברויות באתרים וסיסמאות ולהחליט למי להורישם. כמו כן, יש להחליט האם ברצונך למחוק חלק מהם לאחר מותך.

נכסים דיגיטליים עשויים להכיל גם חשבונות כספיים, דוגמת חשבון PayPal וחשבונות באתרי קמעונאות שונים, מידע עסקי הכולל סיסמאות גישה למחשבים או לגיבויים לקודי תוכנה וחשבונות אישיים דוגמת עמוד פייסבוק, חשבון דואר אלקטרוני מקוון, אלבום תמונות מקוון ובלוג.

מצא מישהו שיטפל בנכסיך הדיגיטליים לאחר מותך. כדי להבטיח שהאדם עליו מוטלת המשימה יקבל את כל המידע על נכסיך הדיגיטליים בעת הצורך, אפשר לפנות לחברה כמו אלו שהוזכרו בכתבה. החברות הללו יכולות גם למחוק נכסים שאינך מעוניין להעביר הלאה.

כלול את נכסיך הדיגיטליים בצוואתך. וודא שעורך הדין שערך אותה יידע מיהו האדם שמינית לטפל בהם לאחר מותך. אם ישנו ניגוד עניינים בין הכתוב בצוואה לבין הסדר שנעשה עם חברה חיצונית, תוכרע הכף לטובת הצוואה.