יואל לביא, ראש עיריית רמלה משנת 1993, נדרש בימים אלה לתשובות לא פשוטות מבחינתו. בעקבות תחקיר G שפורסם לפני שלושה שבועות ("עוקף רמלה", 20.5), דורשים במינהל מקרקעי ישראל הסברים על עסקת חילופי קרקע שבוצעה ברמלה בין המינהל לבין רכבת ישראל ולקבוצת תעבורה, הנשלטת על-ידי משפחת לבנת; עסקה שבמסגרתה אמורה הייתה קבוצת תעבורה לפנות ולהחזיר את המתחם הישן שלה ברמלה במקביל למעברה למתחם חדש מעבר לכביש, מהלך שכבר יצא אל הפועל.
נזכיר בקצרה את פרטי התחקיר: הרכבת, על מנת לקבל את השטח הישן לשם שימוש בו לשיפור קו המסילה לבאר שבע, שילמה למינהל 20 מיליון שקלים עבור הקרקע החדשה שאליה עברה קבוצת תעבורה, וכן כ-11 מיליון דולרים למימון העברת המתחם. אין ולא היו עוררין, נדגיש, על נחיצותה של העסקה ולגבי שווייה, אלא בעניין מועד פינוי הקרקע.
אבל כאן לא מסתיים שלב ההסברים שלו נדרש ראש העיר רמלה, שכיהן בין השנים 2003 ל-2009 כדירקטור חיצוני בחברת ממ"ן, הנשלטת על-ידי קבוצת תעבורה; שנים שבהן תוכנן ההסכם למסירת קרקע המתחם הישן לידי רכבת ישראל ואף בוצע.
השאלה שנשאלת בעניינו האישי של לביא כעת היא אם הוועדה למניעת ניגודי עניינים של נבחרי ציבור ברשויות המקומיות, הפועלת במשרד המשפטים (בתיאום עם משרד הפנים), אישרה מינוי כזה, ואם כן - על איזה הסדר ניגוד עניינים חתם לביא? האם ראש העיר בכלל פנה לוועדה על מנת לקבל היתר למינוי כדירקטור בממ"ן? הרי הוא האיש הקובע בעיריית רמלה בכל הקשור בתוכניות, בהיתרי בנייה וברישוי.
"שש שנים שימשתי כדח"ץ, המוגדר כמומחה פיננסי בחברת ממ"ן", אומר לביא בתגובה לפניית G. "לא נמצאתי בשום מצב בניגוד עניינים, לאחר שהצהרתי בעירייה שאני דירקטור בממ"ן, ולא השתתפתי בהחלטות שנוגעות לתעבורה ו/או לחברות הקשורות בה".
אבל העניינים אינם כה פשוטים. על אף שלביא טוען כי לא היה בניגוד עניינים ושהצהיר בעירייה על חברותו בדירקטוריון ממ"ן, גורמים בעיריית רמלה אינם זוכרים שראש העיר הודיע למליאת מועצת העיר על מינויו ב-2003 לדירקטור בממ"ן.
לביא התבקש על-ידי G להצביע על פרוטוקול של ישיבת מועצת העיר שבה הצהיר על תפקידו כדירקטור בממ"ן ועל התחייבות להימנעות מהשתתפות בדיונים בנושאים הקשורים לקבוצת תעבורה, אולם לא השיב לשאלה או המציא פרוטוקול כזה.
יתר על כך, גם אילו אכן הייתה הצהרה כזו ופרוטוקול כזה אכן נמצא, על מנת שמינויו של לביא לדירקטוריון ממ"ן יקבל חותמת כשרות, ראש העיר היה צריך לקבל את אישור הוועדה למניעת ניגוד עניינים של נבחרי ציבור ברשויות המקומיות במשרד המשפטים, הפועלת במשותף עם משרד הפנים.
האם אישור כזה ניתן? "על-פי בדיקה שערכו, לא נדונה פנייה בנושא זה בוועדה לניגוד עניינים", נמסר ממשרד המשפטים בשם הוועדה למניעת ניגוד עניינים של נבחרי ציבור ברשויות המקומיות.
ממשרד הפנים נמסר כי "הטענה בדבר ניגוד עניינים שהובאה לידיעתנו, בעקבות פניית עיתונכם, הועברה לבדיקת הגורמים המוסמכים במשרד".
"הצג לי, מה חובות הדיווח שלי? (להזכירך, אני לא שר בממשלה)", השיב לביא עצמו לבקשת G להציג את מסמכי ההסדר למניעת ניגוד עניינים, שהיו מקובלים על הוועדה למניעת ניגוד עניינים של נבחרי ציבור ברשויות המקומיות ועל משרד הפנים. הסדר כזה צריך היה להיערך ולהיחתם, אילו אכן היה מתקבל אישור למינוי בוועדה המדוברת.
כפי שעולה לכאורה מהדברים, לביא לא פנה לוועדה למניעת ניגוד עניינים בהקשר של המינוי לדירקטור בממ"ן.
"היועץ המשפטי מורה לי לחתום!"
אבל גם כאן לא מסתיים שלב ההסברים של ראש העיר רמלה. מן המסמכים שבידי G עולה כי על אף הצהרותיו קודם לכן, לביא לא נמנע מלעסוק בענייני קבוצת תעבורה באופן אישי, בתקופה שבה תוכנן מעבר הקבוצה ממתחם למתחם וגם בוצע.
כך, בסוף 2004, ימים שבהם כבר כיהן כדירקטור בממ"ן, קיים לביא ישיבה בנושא אגרות והיטלי פיתוח עבור מתחם תעבורה החדש ואופן חלוקתם בין הרכבת לבין תעבורה. בפגישה השתתפו בכירי רכבת ישראל ובכירי תעבורה. עוד קודם לכן הוציא לביא מכתב שבו עסק בשאלת ההנחות שהעניקה עיריית רמלה.
מקרה נוסף אירע במארס 2005, אז קיים לביא בעירייה דיון מנהלים על מתחם תעבורה החדש, שבו דובר על היטלי השבחה ועל בעיה של חתימת מינהל מקרקעי ישראל בהיתרי הבנייה של תעבורה.
מקרה נוסף התרחש במהלך בניית המתחם החדש, כאשר קבוצת תעבורה ביקשה, בתחילת 2007, הקלה משמעותית: ויתור על המרווח של חמישה מטרים בין קצה הבניין לקצה המגרש, ברצועת שטח באורך של למעלה ממאתיים מטרים (בקשה לגיטימית, שצריכה להיבחן באופן מקצועי). בקשת תעבורה הסתובבה במינהל הנדסה, במחלקת נכסים, אצל היועץ המשפטי של העירייה - ובסופו של דבר לביא אישר את הבקשה בחתימתו.
בהתייחס לניגודי העניינים לכאורה, העביר לביא את התגובות הבאות:
בתגובה לישיבה בנושא אגרות והיטלי פיתוח עבור מתחם תעבורה החדש מסר: "כראש עירייה לא עסקתי בשום סוגיה של הנחה מארנונה!!!!!!!!!! (סימני הקריאה במקור, מ' ל') לא בהקשר של תעבורה ולא בהקשר של נישום אחר בעיר!!!!!!!! זה כלל ברזל בהתנהגותי!!!!! ('יש לך בעיה עם סימני הקריאה הרבים?', מדגיש לביא, 'כך אני נותן דגש לדברים, זו הטונציה שבכתב!!!!!!!!')".
בתגובה לדיון על היטלי השבחה ועל נושא היתרי הבנייה של תעבורה, מסר: "סיכום סכום התשלום בגין היטלי הפיתוח במתחם מגורי כהן, היכן שחברת תעבורה ממוקמת על בסיס הסכמיה וזכויותיה עם מינהל מקרקעי ישראל, נעשה מול רכבת ישראל!!!! הסכום שסוכם שווה ערך באותם ימים ל-56 אלף דולר (היום הרבה יותר בגלל התחזקות השקל) עונה לכל תחשיב של חישוב היטלי הפיתוח אשר היו בתוקף באותם ימים, סכום זה גבוה מערך אגרות והיטלי הפיתוח התקפים היום!
"הסכום שווה וזהה לכל זכיין באזור התעשייה ברמלה!!!! רכבת ישראל שילמה בדיוק כמו כל זכיין אחר של מינהל מקרקעי ישראל בעיר... ...יודגש כי ראש עירייה אינו מכין את התחשיב הכספי לחיוב היטלי פיתוח ו/או אגרות הבנייה, חישוב זה נעשה על-ידי הגורמים המקצועיים ומפוקח בדיוני הכנסות המתקיימים בניהולי אחת לחודש.
"הסיכום שסוכם על-ידי הועבר למנגנון המקצועי ולאישור מועצת העיר! עלות הפיתוח הכולל של המתחם וצרכיו נמוכים מסך היטלי הפיתוח שנגבו על-ידי הרשות ושימשו לפיתוח המתחם וצרכיו הסביבתיים!".
בתגובה לבקשת תעבורה להקלה בבניית המתחם החדש, מסר: "יו"ר ועדה מקומית משמש כחותמת גומי להחלטות הוועדות לסוגיהן! גם אם הן אינן עולות בקנה אחד עם מחשבותיי, היועץ המשפטי מורה לי לחתום!
"בכל מקרה, לא נטלתי חלק בדיון! או בדיונים הקשורים בנושא! לא השתתפתי בדיונים, ולא השפעתי או ניסיתי להשפיע על דעתו של אף חבר ועדה בכל דיון שהוא בכל הקדנציות שאני מכהן כנבחר ציבור!".
מוזיאון בשטח עירוני
קבוצת תעבורה בתגובה על מוזיאון המשאיות: "תרומה לקהילה"
קבוצת תעבורה משתמשת לצורכי חניה בכמה שטחים בהיקף עשרות דונמים בכמה מתחמים בעיר, שעל-פי התוכניות מוגדרים כשטחים ציבוריים. האם לשימושים הללו יש אישור של משרד הפנים?
מדובר במגרשים ליד מפעל נשר; מגרש סמוך לכביש 44; מגרש צמוד לכביש 40 במחלף רמלוד, שבו, לפי הודעת משרד הפנים, "היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה במשרד הפנים הוציאה צו הפסקת עבודות למגרש החניה על כביש 40 - והעבודות הופסקו".
בתגובה לשאלות בעניין אישור משרד הפנים לשימוש בשטחים אומר לביא: "נא הצג בבקשה מדידות ותב"עות לדברי ההבל שאתה מבקש ממני התייחסות להם טרם אתה שולח אותי לעבודה שאשיב לך, שאציג לך וכיו"ב)".
קבוצת תעבורה טוענת בתגובה כי מדובר בשטחים המוגדרים כשפ"פ (שטח פרטי פתוח), וכי החניה והגידור נעשו בתיאום ובאישור מהנדס העיר רמלה והארנונה משולמת כחוק.
השימוש הבולט ביותר בקרקע ציבורית הוא מוזיאון המשאיות של תעבורה, על שפת כביש 44, בקצה הצפוני של מתחם תעבורה החדש (בצמוד לשטח של חברת מקורות). על שטח של כחמישה דונמים השייך לעיריית רמלה ומיועד גם הוא לשצ"פ (שטח ציבורי פתוח), הקימה תעבורה מוזיאון למשאיות ישנות.
תגובת קבוצת תעבורה: "מוזיאון המשאיות של תעבורה - שטח ירוק על-פי התב"ע. על-פי חוק תכנון ובנייה מותר בשטח ירוק, במסגרת פארק נושאי, להציב תצוגת משאיות. ראוי לציין כי אין בנייה במקום. הקמת הפארק נעשתה כתרומה לקהילה מטעם חברת תעבורה.
"עיריית רמלה הייתה בעד הקמת המוזיאון היחיד מסוגו בארץ, כי בדרך זו הוקם לתחייה שטח המלא בצמחיית בר ששימש לפעילות פלילית גם בתחום הסמים והפך, ללא כל השקעה ציבורית, לפנינה נאה, מסקרנת ומלמדת לתועלת הציבור הרחב. חברת תעבורה מתחזקת על חשבונה באופן מלא את המקום, כולל אבטחה, ניקיון ושבילי גישה להולכי רגל, גם מחוץ לשטח המוזיאון, שבילים שלא היו קיימים קודם.
"המוזיאון פתוח לציבור הרחב בתיאום מראש, כמובן ללא כל תמורה, ויש בו כאמור כדי ללמד על התפתחותו של אחד מענפי המשק המרכזיים. חשוב לדעת כי במוזיאון מוצגות משאיות ישנות ששימשו בעבר חברות שונות בארץ ולא רק את תעבורה".
כתבות
ני"ע
