צו איסור פרסום

בשבועיים האחרונים מתרוצצות ברשת שמועות על עבירת מין חמורה שביצע לכאורה אדם כלשה. על הפרשה הוטל צו איסור פרסום בהוראת בית משפט השלום בתל-אביב.

למרות האיפול של צו איסור הפרסום, שמו המפורש של החשוד לכאורה כבר מופץ ברשת - ולא בבלוגים קיקיוניים וצדדיים אלא בפורומים מובילים, בטוקבקים לכתבות, וכן - גם בפייסבוק ובטוויטר.

בדיקה שערכה Buzzilla באמצעות מערכת סריקת הודעות ברשת מגלה כי בשבועיים האחרונים פורסמו 88 דיונים ברשת שהזכירו את שמו של החשוד לכאורה בהקשר של הפרשה. זאת, נוסף על עשרות רבות של דיונים ותגובות שהתייחסו לפרשה במרומז, מבלי לנקוב בשמו של האדם לאור צו איסור הפרסום.

חלק מהדיונים מזכירים את עצם הצו, במה שנראה כמו ניסיון להניא גולשים מלהזכיר את שמו של האדם:

 פרידור צו איסור פרסום ויזואל

ב-16 באפריל סופר לראשונה על המקרה בפורום מגזרי, תוך אזכור שמו המפורש של החשוד לכאורה. עוד נטען באותו פוסט כי עורך דינו פועל להשיג צו איסור פרסום על החקירה. הפוסט עצמו הוסר על-ידי הנהלת האתר.

למחרת עלה הסיפור גם בפורום אחר, הפעם באתר פורומים מוביל - שם הסיפור נמצא גם ברגע כתיבת שורות אלה. ביום שני האחרון, בחג שני של פסח, התפוצצה הפרשה והחלה להכות הדים ברשת - נוקבת בשמו המפורש של החשוד ב-37 דיונים ברחבי הרשת, שחלקם כללו עשרות תגובות שרשרת.

 פרידור צו איסור פרסום באזז חשוד

מעניין לראות איך השתרבב שמו של החשוד גם לאתר החדשות המוביל בישראל - ynet. כמובן שהאתר לא פרסם דבר על הפרשה, מה שלא מנע מאחד הטוקבקיסטים לפרסם בתגובה לכתבה שבכלל עסקה במהומות בסוריה, את ההודעה הבאה:

 פרידור צו איסור פרסום

כבר דובר כבר רבות על הקושי לאכוף צנזורה ומגבלות פרסום בעידן הדיגיטלי. פרשות קודמות, שהבולטת שבהן היא סיפור מעצרה הממושך (והאסור לפרסום) של העיתונאית ענת קם, יצרה פער זמנים ארוך בין הרגע שבה מתחילות להתרוצץ שמועות ברשת מפי "יודעי דבר" ועד שהפרשה מקבלת חותמת כשרות ומתפרסמת מעלי דפי העיתונים. הבעיה היא שבחלק מהמקרים, כשכבר מגיע ההכשר המיוחל, לעיתונאים כבר נותר מעט מאוד בשר לחשוף.

בעידן המדיה החברתית, שבה גבולות בינלאומיים מתמוססים, כלי הצנזורה הם אנאכרוניסטיים ובלתי-רלוונטיים. הקלות הבלתי נסבלת שבה אפשר לפרסם את הסיפור - במלואו, לרבות תמונתנו של האדם - באתר בחו"ל ובאנגלית, ממחישה עד כמה השיניים של הצנזורה חלשות.

מעניין לראות את שפע התגובות בישראל שמפנות לכתבה המקורית, וכאלה שמתייחסות לאירוע תוך שימוש במשחק מילים שמרמז על שמו של החשוד - באופן שנוצר סאבטקסט של המתקת סוד בקריצה בקרב מעגל שותפי סוד שהולך ומתרחב בכל שעה.

 פרידור צו איסור פרסום פייסבוק

במקום להעמיס על המערכת המשפטית העמוסה ממילא בבקשות צו איסור פרסום (ובקשות שכנגד מצד גופי תקשורת שלהוטים לידיעה בלעדית), מוטב להקדיש את המשאבים לחשיבה מחודשת איך לאזן את חופש הביטוי עם חירותו וכבודו של אדם, לצד סוגיות רגישות וביטחוניות, בעידן הפייסבוק.

הצנזורה עבדה טוב כל עוד התפריט החדשותי של הישראלי צומצמה למרחב התקשורתי בארץ. הפרשה הנוכחית מראה בדיוק עד כמה קל לדלג מעל המשוכה הזו בדרך למידע המבוקש.

נראה כי במקרה הנוכחי המצב מסובך שבעתיים, לנוכח העבודה שהחשוד במעשים החמורים לכאורה הוא בעצמו איש תקשורת מוכר. במצב הנתון, ברור כי לכלי התקשורת שבו הוא עובד אין שום עניין לבקש להסיר את צו איסור הפרסום.

ניתן רק לחכות ולראות אם התהודה ברשת תשפיע על המערכת המשפטית ותאיץ את חשיפתו הרשמית של שם החשוד, אחרי שכבר כמעט כל אחד יכול בנבירה קצרה ברשת לדעת במי מדובר.

הכותב הינו מנכ"ל חברת Buzzilla למחקרי תוכן במדיה החברתית