מאיפה תגיע ההפתעה הגדולה?

בשלבים השונים של המשבר הכלכלי, אותו אנו עוברים כאילו היינו שחקנים באופרת סבון, תשומת ליבנו כוונה תחילה על מה שקורה בארה"ב (דקירת בלון הסאב-פריים), ולאחר מכן לכיוון אירופה (הסאגה היוונית).

למרות שכולם יודעים שבעצם לא בא מזור אמיתי לבעיות החוב, באף אחת מן המדינות הנמצאות בצרה המתמשכת של גידול התחייבויות עתידיות על מנת לממן נוכחיות, יש תחושה כללית שההדפסות, ההזרמות, התמרוצים, וההלוואות (LTRO) הצליחו לייצב את המצב בשתי החזיתות שציינתי לעיל.

נכון הדבר: בספרד במיוחד, בפורטוגל, ובאירלנד יש כרגע תחייה מחדש של תשואות מדאיגות, אבל מגע הקסם של מריו דראגי (ראש הבנק המרכזי האירופי) הצליח להגן בינתיים על החוליה החלשה, והיא המערכת הבנקאית האירופית.

במצב כזה של שאננות, נותר לנחש מאיפה יכולה לבוא ההפתעה הגדולה הבאה. מי המועמדת ההגיונית, מבין כל המדינות המפותחות הבעייתיות, יכולה לייצר גל שלילי חזק מספיק, שיחזיר את הפחד לתוך המערכת הפיננסית הגלובלית? האם היא תצוץ מן הגזרות הקודמות? אולי, אבל כפי שציינתי פעם, מה שידוע לא מזיק (וכולם מודעים לבעיות הפוטנציאליות המיידיות באותן הגזרות). הבה נסתכל לרגע לכיוון יפן, ויכולתה להיות הבאה בתור?

האם עשרים שנות כלכלה חולה, אך מייצאת, של דפלציה עם ירידה בנדל"ן ובמניות, יכולה להסתיים בקטסטרופה בסגנון שחווינו ב-2007-2009? תחילה נבחן כמה נתונים. להלן גרף המציג את יחס החוב-תוצר של יפן ביחס למדינות המפותחות האחרות (מארגון יורוסטאט):

 משה שלום חוב תוצר

הקו האפור עם הנקודות האדומות, הבולט ביותר, מייצג כמובן את יפן. עוד מעט מגיעים שם ליחס המתקרב ל-250% !! לצורך ההשוואה, אציין את ארה"ב הנמצאת סביב ה-100%, והעובדה שיוון, בשיא בעיותיה, לא התקרבה ל-200%.

מייד יאמרו: אבל אין כאן השוואה נכונה. החוב, ברובו, נמצא כנגד אזרחי יפן, ולא כנגד זרים. לכן משמעותו פחותה בהרבה. זה אכן המצב, אבל תכף ארחיב על כך. לפני כן עוד גרף, והוא מצב העודף-גרעון המסחרי של מדינת השמש העולה (ממשרד המסחר היפני):

 משה שלום גרעון מסחרי

כמו שניתן לראות בגרף, המתחיל בשנת 2000, והנמשך עד עתה, יפן סובלת בחודשים האחרונים מרצף של חודשים עם גרעון מסחרי, לעומת עודף מתמשך בעבר. חוץ מאירוע חד פעמי ב-2008, העודף הזה היה למעשה סמלה המסחרי של המדינה.

הוא ייצג את יכולתה של יפן לחדש, לייצר, לשווק, ולמכור מוצרים בעלי איכות גבוהה, בכל העולם, וזאת למרות שכל חומרי הגלם מיובאים אליה, ולמרות תנאי העסקה לא זולים במיוחד. הנקודה הרלוונטית לעניינו היא שעודף מסחרי זה אפשר ליפן להיות בעלת מטבע חזק, למרות חובה התופח.

כדי לקבל מושג על נקודה חשובה זו, אני מזמין אתכם לבחון את התחזקות היין בגרף הבא, המראה את ערכו ביחס לדולר,וזאת מאז 1970 (מן ה-FED):

 משה שלום יין

בעזרת מטבע חזק, יפן יכלה למנוע אינפלציה במחירים, ולייצר אינפלציה אדירה של אג"ח, בתשואה אפסית. העיוות שראינו ביחס חוב-תוצר יכול היה להישאר כזה, כל כך הרבה זמן, כי אזרחי יפן לא חששו לקנות חוב ממשלתי ב-1%, כל עוד כוח הקניה שלהם אינו נשחק.

חוזק היין היה כמובן תוצאה ישירה של המאזן המסחרי החיובי היציב. גורם זה אשר הופך לאחרונה לפחות יציב, מתחיל לגרום לדאגה. במידה ותתרחש ירידה מתמשכת בערכו של המטבע היפני, נראה אמנם שיפור בייצוא, אבל כאשר הכלכלות של הלקוחות הפוטנציאלים שלה מתכווצות, שיפור זה יהיה שולי לעומת הנזק שפיחות כזה יביא.

ירידת היין תייקר את החיים, ותביא עלייה באינפלציה, ופתאום לאזרחים המזדקנים של הכלכלה השלישית בעולם, לא יהיה כדאי יותר לרכוש אג"ח בתשואה נמוכה. חוסר ביקוש כזה מצד האוכלוסייה המקומית תביא את יפן לבקש מימון החוב מזרים, אשר בוודאי יבקשו ריבית הרבה יותר גבוהה, מן הקיימת היום.

אסכם כך:

• גרעון מסחרי חיובי מתמשך הביא ליין חזק ולאינפלציה נמוכה מאוד.
• זה אפשר לאזרחי יפן לא לחשוש לקנות אג"ח ממשלתי ועל ידי כך לממן את החוב.
• גרעון מסחרי שלילי, מתמשך, יכול לגרום לשיבוש מנגנון זה, וליצירת בעיה קשה.

כדאי לדעת שעכשיו, כאשר הריבית הממוצעת על החוב נמצאת סביב 1% יפן משלמת ריבית בסכום 23 טריליון יין לשנה. עלייה של התשואה ל-2%, תביא את ההחזר ל-42.3 טריליון. מספר זה גדול מההכנסות מכול המסים של מדינת השמש העולה, בכול שנת 2011.

והנה עדכון לגבי מדד המניות S&P500:

 משה שלום סנופי

בשבוע שעבר ציינתי במסגרת זו את הדברים הבאים:

"המדד מראה סימני עייפות ברורים יותר מאשר בשבוע שעבר, אבל היותו בדשדוש מאלץ אותנו לחכות, ולראות, לאן הוא יחליט בסופו של דבר לנוע. יש תמיד לזכור שמדד זה מהווה את ספינת הדגל עבור קובעי המדיניות הרוצים להראות שיפור במצב הכלכלי, אמיתי או מזויף ככול שיהיה."

התחושה המעומעמת, אשר חשנו בשבועות האחרונים נגמרה לחלוטין השבוע.

ראינו שבירה מהותית במדד, וזאת בדיוק איפה שציינתי במסגרת זו, דהיינו בשבירת רמת המחיר סביב 1385 (1 סגול).

לא רק רמת התנגדות החשובה הזו נשברה, אלא גם בוצעה חצייה מטה של הממוצע הנע 50 יום. זאת בשבוע אחד, אשר היווה המשך לשבועיים של ירידות מן השיא סביב 1422. למה התנועה הייתה אסרטיבית כל כך?

כי כמו שהסברתי במסגרת זו בעבר, אינסוף מנהלי כספים שמים את פקודת קטיעת ההפסד שלהם בערך באותו מקום, ובמקרה זה, המקום היה 1385. כך קיבלנו את התנועה החדה כל כך.

הסטייה השלילית שהייתה באינדיקאטור כניסת הכסף, (2 סגול), והחזרה המהירה מטה של אינדיקאטור המומנטום, (3 סגול), מאשרים כמובן את התנועה במחיר, אבל יש לזכור שנדיר שנראה במדד מסוג זה, היפוך V בפסגה.

לכן עלינו לצפות בעתיד לניסיון לבדוק את הפסגה שוב, או לפחות לנסות לעשות זאת. בינתיים קיבלנו בדיקה של השבירה עצמה סביב 1387 כאשר ביום שישי ראינו את המדד חוזר שוב מתחת לממוצע הנע 50.

לסיכום:

אין עדיין שיאים ושפלים יורדים, או אפילו מצב של דשדוש רשמי כאן, אבל אין ספק שהישארות המדד מתחת ל-1422, ובמיוחד מתחת ל-1385 מצביעה על רוח שלילית, שיכולה להתפתח למגמה יורדת.

1. משה שלום הוא ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).
2. ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.
3. מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.