נציבות שוויון הזדמנויות מצטרפת לעתירת "גלובס" לחשוף חברה

נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה מצטרפת לעתירת "גלובס" לחשוף את שם חברת ההיי-טק שכשלה בטיפולה במהנדסת שעבדה בחברה והוטרדה מינית על-ידי עובד אחר.

נציבת תל-אביב והמרכז, עו"ד שרון אברהם-ויס, הגישה בסוף השבוע בקשה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו להסיר את צו איסור הפרסום שהוטל על זהות חברת ההיי-טק.

בפסק דין שניתן ב-5 בנובמבר התקבלה תביעת המהנדסת לפיצויים, ונקבע כי החברה כשלה במילוי חובותיה למניעת הטרדה מינית: בירור התלונה ומניעת הישנות מקרים מעין אלה.

בעמדת הנציבות, כפי שהוגשה לבית הדין, צוין כי "השארת צו איסור הפרסום על כנו חוטאת למטרת פומביות הדיון ולזכות הציבור לדעת על אופן התנהלות המעסיק. אין כל הצדקה כי מעסיק שנקבע לגביו בפסק דין כי הפר את חובותיו כלפי עובדיו, ייהנה מהגנה על שמו הטוב".

עוד הוסיפה עו"ד אברהם-ויס כי בפסק הדין מתואר שהנתבעת הינה חברת היי-טק המתמחה בפיתוח תוכנות לאבטחת מידע, מעסיקה כ-2,200 עובדים, מתוכם כ-800 עובדים בישראל, ולפיכך: "העובדה כי מעסיק גדול ומוכר בשוק הישראלי מפר את חובותיו על-פי החוק למניעת הטרדה מינית, מעבר להיותה פגיעה חמורה במוטרדת, מהווה גם פגיעה בכלל עובדי אותו מעסיק, שסביבת עבודתם אינה בטוחה. אין ספק כי הציבור הישראלי זכאי לדעת כי התנהלות פגומה בעניין מניעת הטרדה מינית ראויה לגנאי".

הנציבות הצטרפה בכך, כאמור, לבקשת "גלובס" מלפני שבוע לחשוף את שם החברה.

"שקט תעשייתי"

לפני כשבועיים חשפנו לראשונה את סיפורה של מהנדסת בחברת היי-טק גדולה ומוכרת בארץ, שבית הדין לעבודה קבע כי היא הוטרדה מינית על-ידי עמית לעבודה, תוך שהחברה התרשלה בטיפול בהטרדות והביאה להתפטרותה מהעבודה.

השופט אורן שגב פסק למהנדסת פיצוי כספי של כ-65 אלף שקל, מתח ביקורת נוקבת על האופן שבו טיפלה חברת ההיי-טק בתלונותיה וקבע בין היתר כי "החברה התנכלה לעובדת ופגעה בתנאי עבודתה", העדיפה לשמור על "שקט תעשייתי" מאשר לטפל בתלונותיה כיאות, וכי לא מילאה את החובות המוטלות עליה לפי החוק למניעת הטרדה מינית.

בפסק הדין נכתב כי "החברה לא הגנה על פרטיותה של העובדת במהלך בירור התלונה עת עירבה גורמים רבים בתלונתה... החברה לא מילאה את חובתה כמעסיק להגנת העובדת שהוטרדה מינית על-ידי עובד אחר; ובניסיונה למצוא פתרון ראוי שיאפשר עבודה תקינה בצוות, העדיפה החברה למקד את התייחסותה בבעייתיות שגרמה תלונתה של התובעת, ובחששם של יתר חברי הצוות מתביעות פוטנציאליות".

השופט ציין כי "החברה העדיפה את האינטרס של שמירת 'השקט התעשייתי' בשורותיה, תוך התמקדות במצבו של המטריד על פני מצבה של התובעת ויצירת מצג שלפיו התובעת היא זו שגרמה למצב שבו היא נמצאת. לאור הלחץ שהופעל על העובדת להסכים להעברתה לחדר אחר, ומשחשה התובעת כי החברה מפנה אצבע מאשימה כלפיה, התפטרה התובעת מעבודתה".

זכות הציבור לדעת

לטענת "גלובס", "בנסיבות שבהן חויבה חברת ההיי-טק בדין, ובהיותה חברה מובילה במשק הישראלי - מבוקש להגשים את זכות הציבור לדעת ולפרסם את שמה. הסוגייה של הטרדות מיניות במקום העבודה מצדיקה בפני עצמה את הבקשה לפרסום פרטי החברה. היקף תופעת ההטרדות המיניות במקום העבודה הוא רחב, אך סמוי באופן יחסי ובמרבית הנסיבות מעיני הציבור הרחב. פרסום שמה של החברה יוכל לעודד קורבנות נוספות/ים לאזור אומץ ולפעול נגד הטרדות כלפיהן/ם. בנוסף, יגרום פרסום שם הנתבעת להגברת ההרתעה והאכיפה".

המהנדסת עבדה בחברה יותר מ-3 שנים, מאוגוסט 2006 ועד התפטרותה בגין ההטרדות והטיפול הלקוי בה בנובמבר 2009. במסגרת תפקידה, היא עבדה בצוות של 4 גברים.

לפי פסק הדין, אחד מהעובדים בצוות, א' ט', נהג להטריד אותה מינית. הוא סיפר בנוכחותה בדיחות גסות, תיאר תיאורים מיניים בוטים ושיתף את הנוכחים בחדר שבו עבדה בחוויותיו המיניות.

לדברי המהנדסת, העובד נהג בין היתר לפנות אליה בכינויים כגון "ילדה", "ילדונת", ו"ברבי", ועשה שימוש תכוף בביטוי "מה תודה? תתפשטי". כן העיר לה כי היא אינה מקבלת מספיק תשומת-לב מבעלה ואינה יודעת לקבל מחמאה מגבר.

בשיחה בנושא עם מנהלת משאבי האנוש של החברה סיפרה לה המהנדסת על היחס אליה, אך לא רצתה להגיש תלונה נגד א' ט'. לאחר בירור של מחלקת משאבי האנוש, החליטה החברה כי הפתרון הראוי הוא להעביר את המהנדסת לחדר אחר או לקבוצת עבודה אחרת, אך היא סירבה להצעות. בהמשך היא הודיעה על התפטרותה בעקבות הטיפול הלקוי בעניינה, ולאחר מכן הגישה תלונה נגד א' ט' בגין הטרדה מינית.

דוח בדיקה שנערך בחברה בעקבות הפרשה, ושנמסר למהנדסת, קבע כי מרבית ההתרחשויות שהיא תיארה אכן התרחשו, אך הוצאו מהקשרן; וכי הדברים שהתרחשו היו חסרי רגישות, אך לא הגיעו לכדי הטרדה מינית.

בעקבות הדברים הגישה המהנדסת תביעה נגד החברה.