משה כחלון: "משבר הדיור לא ייפתר"

אלדד פרשר, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, טען היום בוועידת ישראל לעסקים כי למרות הזינוק בהיקפי ובגודל המשכנתאות שנוטלים רוכשי הדירות, העומס על משקי הבית בבחינת ההחזר החודשי של המשכנתא לא עלה באופן דרמטי בגלל הריבית הנמוכה.

פרשר הציע לאפשר הענקת משכנתאות ביותר מ-75% מערך הדירה, בפריפריה. הוא הסביר: "צריך להפוך את הסיכון להזדמנות ולעודד את יכולת הרכישה של זוגות צעירים בצפון ובדרום אל מול המרכז. קחו למשל שני זוגות צעירים - אחד קונה דירה בצפון או בדרום במיליון שקל והשני בת"א ב-2.5 מיליון שקל. לראשון אני יכול לתת משכנתא של 750 אלף שקל ולשני אני יכול לתת 2 מיליון. אם יאפשרו לתת משכנתאות יותר גדולות בצפון ובדרום, נייצר העדפה טבעית לזוגות שירכשו דירות בצפון ובדרום".

פרשר הדגיש, עם זאת, כי את המשכנתאות הגדולות בפריפריה יש להעניק "בקריטריונים בנקאיים הולמים". לדבריו, "שוק המשכנתאות גדל מ-45 מיליארד שקל ל-52 מיליארד שקל. מבחינה צרכנית, יש פה בעיה קשה. המדד המקובל הוא להסתכל על מספר המשכורות הנדרשות לרכישת דירה, שעולה בהתמדה - צריך היום 141 משכורות. אז איך אנשים ממשיכים לקחת משכנתאות? המדד הנכון הוא להסתכל על יכולת ההחזר. אם מביאים בחשבון שהריבית הריאלית שלילית, רואים שהעומס על משקי הבית לא עלה דרמטית".

בפאנל "דיור לאומי - צו השעה" השתתפו גם משה כחלון, יו"ר המרכז לרפורמות ומנהיגות במכללה האקדמית נתניה; ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, יו"ר שדולת הדיור בכנסת; ד"ר אמילי סילברמן מהמחלקה לגאוגרפיה והקליניקה האורבנית באוניברסיטה העברית; עו"ד ירון קליין, יו"ר עמידר; נסים בובליל, נשיא התאחדות בוני הארץ; ומנחם לייבה, מנכ"ל עיריית ת"א-יפו.

פרשר התייחס להגבלות שהטיל בנק ישראל בשוק המשכנתאות: "בנק ישראל היה היחיד שפעל באגרסיביות נגד עליית המחירים בנדל"ן. הוא הוציא 9 דירקטיבות בנקאיות בשנתיים. הוא פעל בצד הביקוש. אתה יכול לומר שמחירי הדיור הם גזירת גורל ולהילחם בביקוש, או שאתה פועל להפוך את הסיכון לסיכוי. למה שנחכה שהסיכון ייפול עלינו וינחית עלינו מכת ברק?"

השר לשעבר כחלון אמר במושב: "לצערי, משבר הדיור לא ייפתר. למה? כי לא רוצים לפתור אותו. המשבר עצמו זו המכונה הכי משומנת כדי להעביר כסף מהשכבות החלשות לקופת המדינה. זה הסיפור האמיתי וזו האמת וצריך להגיד אותה".

כחלון הוסיף כי "המדינה בולמת את כל התוכניות בבירוקרטיה. קרקע מתוכננת צריכה לעבור אין ספור אישורים, זה נמשך 12.5 שנים. גם להוציא היתר בנייה לוקח המון זמן. פקיד יערות מנסה להיכנס כבר תשעה חודשים לבסיס צבאי כדי לצלם עץ ולקדם תוכנית. לא נותנים לו להיכנס. זו המציאות. מצוקת הדיור כואבת. יש מספיק תוכניות, צריך עכשיו לעשות. צריך את היישום. יש הרבה תוכניות וכוונות.

"רשות מקרקעי ישראל מוציאה קרקעות לבנייה והמדינה מעלה את מחירי הקרקעות כמעט בכל יום. מוציאים מכרז ל-100 יחידות דיור בבאר יעקב. אפשר 1,000, אבל מוציאים 100 כדי למקסם. נותנים מחיר מינימום וקבלנים נותנים מעליו. אחרי חצי שנה מוציאים עוד 100 יחידות דיור במחיר כפול. מדינת ישראל בעצמה מעלה את המחירים כל הזמן, ב-60% בחצי שנה. ושלא יספרו סיפורים. המדינה יכולה להקפיא את המחירים ולעשות מכרזים הפוכים - ולא על המחיר הגבוה".

כחלון התייחס לחסמים בענף הנדל"ן ודיבר גם על הוצאת היתרי הבנייה: "אני חושב שצריך להפקיע את הסמכות זו מרשות מקומית. יזם בא לראש העיר ומבקש היתר ל-3 חדרים. ראש העיר לא רוצה דירות 3 חדרים, כי אלו דירות גרעוניות מבחינתו. אז הוא אומר ליזם לבנות משהו אחר... צריך לבנות 3 חדרים בכל מקום, גם בגוש הגדול וגם ברעננה. זה שיוויון בנטל, לא רק השירות הצבאי. צריך להיות אמיצים ולעשות רפורמה".

"הורים מגדלים היום דור של הומלסים"

ח"כ לוי-אבקסיס אמרה בפאנל: "כבר שנים שהמדינה מתעלמת מהאוכלוסיות החלשות. המדינה לקחה את הכסף של הדיור הציבורי להרבה מטרות אחרות, בניגוד לחוק. לפעמים לסלילת כביש למעלה אדומים, למשל. טעות? אני חושבת שיש יד מכוונת. למדינה יש היכולת לסייע לזוגות הצעירים וגם את החובה הבסיסית להיות מודעת לבעיה. שוק הדיור בוער היום. גם שוק השכירות. והקריטריונים לסיוע מטורפים ומסובכים. המדינה צריכה לדאוג גם לחלשים.

"מי שאומר שהבעיה היא רק במרכז, לא יודע על מה הוא מדבר. אין למכה הזו גבולות. גם בפריפריה המחירים אינם ריאלים ביחס להכנסה. יש רק הצהרות ולי יש אכזבה מכל ההצהרות. אני אומרת את זה גם בקואליציה. זה מעגל קסם של הרס חברתי. מי שלא יכול היום לפנות חלק מההכנסה לרכישת דירה, נמצא בבעיה. אנשים היום חוזרים לגור אצל ההורים, ויש גם כאלו שאין להם לאן לחזור. הורים היום מגדלים דור של הומלסים. אנחנו לא יכולים לאפשר לזה לקרות".

ד"ר סילברמן התייחסה לצעדים שיכולים הפוליטיקאים לנקוט בתחום הדיור: "צריך להגדיל את מלאי הדירות ואת מלאי הדיור הציבורי. אבל אם רק יגדל המלאי, מי יילך לגור בפריפריה? ייווצרו שכונות של אנשים מאותה רמת הכנסה, באותו האיזור. יש הצעה של שילוב דיור בר השגה בכל פרויקט חדש, בהיקף של 5%. זה פיתרון חשוב, שגם משלב את האוכלוסייה.

"התחדשות עירונית זה גם חשוב, אבל צריך לשים לב שעם הבניינים הישנים שנהרסים לא הורסים את כל הדירות הזולות שיש היום. הרבה מדינות בעולם העבירו חקיקה הנוגעת לדיור בר השגה. בלונדון למשל, יש חובה לשלב בין 25% ל-50% דיור בר השגה בפרויקטים חדשים, כבר שנים. היזמים עושים את זה כי ראש העיר מחייב אותם".

יו"ר עמידר קליין אמר: "אנחנו הפלטפורמה היחידה למימוש פתרונות הדיור של קבינט הדיור. עמידר טיפלה עם השנים ב-360 אלף יחידות דיור. החברה מסוגלת לקבל עליה כל משימה וכל אתגר בתחום הדיור. ההצעה לשלב 5% דיור ציבורי בכל פרויקט חדש מתקדמת בכנסת ואנחנו נדע לנהל ולטפל בזה. נכון להיום אושרו בקבינט הדיור שתי תוכניות - דיור להשכרה לטווח ארוך ותוכנית להליך חדש של בינוי פינוי. שתי התוכניות הללו עוסקות בלב הפעילות שלנו ואנחנו יכולים לקדם אותן במהירות.

"יש הרבה אנשים שמדמים את חברת עמידר לחזות הבניינים שהיא מחזיקה בהם. אבל, זה לא המצב. אנחנו פועלים רבות גם בתחום חיזוק המבנים בפני רעידות אדמה, בפריפריה. זה פרויקט חשוב גם חברתית. היכן שיש כשל שוק ויזמים לא נכנסים, תפקידה של עמידר להיכנס כחברה לאומית. וזה המקרה בהתחדשות עירונית בפריפריה".

בתגובה להערה בקהל שעמידר בעיקר מתעמרת בדיירים, אמר קליין: "חלק מעוצמתה של מדינה היא לטפל באנשים החלשים שנמצאים בה. אנחנו מתמודדים עם קשיים. אנחנו עושים הכל כדי לא לפנות אנשים מהדירה שלהם. אבל, אנחנו גם מוגבלים בסמכויות שלנו".

"הבנקים הגדילו רווחים על חשבון הזוגות הצעירים"

נסים בובליל, נשיא התאחדות בוני הארץ, אמר בפאנל: "70% מהזוגות הצעירים היום לא יכולים לרכוש דירה בלי עזרה של ההורים. זו המציאות היום. שמענו מנכ"ל בנק שמדבר על הסיכונים לבנקים ועל תשע פעולות שעשה בנק ישראל להקטנת הביקושים בענף הנדל"ן. אבל, כל ההחלטות הובילו לכך שהזוגות הצעירים משלמים הרבה יותר היום. מי שנהנה מההחלטות אלו הבנקים שהגדילו הרווחים על חשבון הזוגות הצעירים.

"כל הזמן מדברים על זה שהקבלנים בונים. נכון להיום, רשות מקרקעי ישראל מוציאה מכרזים לא לקבלנים, אלא למרבה למחיר. תוצאות המכרזים מעידות על כך שרק מי שמציע הכי הרבה כסף זוכה".

בנצי ליברמן, מנהל רשות מקרקעי ישראל, התייחס לסוגיית המחיר המכרזים: "שאלת המחיר במכרזים נכבדה, אבל אותנו לא מעניינת. אותנו מעניין איך מורידים את מחירי הדיור במדינת ישראל. אני לא מכיר תוכנית אחת שיכולה לשחרר קרקעות היום ולא משווקת מיד. הגעתי לרשות כאשר המחסנים היו ריקים. אנחנו לא מתכננים רק מספר מועט של יחידות דיור כדי להעלות את המחירים וכראייה לכך צריך לראות שבתקופה האחרונה מחירי הקרקע ירדו. אבל, מחירי הדירות ממשיכים לעלות. איך? הבעיה המרכזית הייתה חוסר ניהול נכון של קרקעות המדינה בשנים שעברו.

"עד 2009 לא תכננו במרכז כי הייתה מדיניות כזו ונוצר מחסור במלאי. גם התיאום הבין משרדי לא עבד כמו שצריך. אני חלק מהממשלה והיא צריכה לטפל בבעיה, ואנחנו מטפלים. נכון להיום, היקפי השיווקים עלו בצורה ניכרת לעומת השנים שעברו".

ליברמן התייחס גם להסכמי הגג שנחתמו בשבוע שעבר עם עיריית קריית גת וקרא שוב לרוכשים ללכת לקנות שם דירות: "המחירים שם יהיו נמוכים, אנשים צריכים ללכת לקנות שם דירות. המחירים לא יישארו כך עוד כמה שנים. הסכמי הגג יביאו לשיווק מהיר של אלפי יחידות דיור, במקביל לתשתיות ומבני ציבור. נחתום על הסכם דומה גם בראש העין וגם במודיעין. זה פיתרון שלצערי רק עכשיו ממשלת ישראל למדה אותו. עד היום הממשלה לא הצליחה להגיע ליעד".

מנחם לייבה, מנכ"ל עיריית תל אביב יפו, אמר בפאנל: "המדינה מצהירה שהיא רוצה להוריד את המחירים, אבל אני חושב שהיא לא יכולה. איבדנו את היכלות להביא לתוצאות בשטח. בתקופת אריק שרון לא היה את כל הסיפור של מבקר המדינה, של היועצים המשפטיים של הבירוקרטיה הנוראית. איבדנו את יכולת המשילות. צריך לשנות את כללי המשחק, כדי שהמדינה תוכל לטפל בבעיות היום".