מנכ"ל שופרסל לשעבר אפי רוזנהויז מערער על הרשעתו וגזר דינו

אפרים (אפי) רוזנהויז, מנכ"ל שופרסל לשעבר, הגיש היום (ב') לבית המשפט העליון ערעור על הרשעתו בעבירות על חוק ההגבלים העסקיים.

כמו כן מערער רוזנהויז על גזר דינו (חודשיים מאסר מאחורי סורג ובריח וקנס בסך 450 אלף שקל) וכן על ההחלטה לפסול אותו מלכהן בתפקיד דירקטור בחברה ציבורית למשך 3 שנים.

רוזנהיוז הורשע בניסיון לעשות הסדר כובל והפרת תנאי מיזוג עם רשת קלאבמרקט, בפרשת הורדת מוצרים של ספקים מרכזיים ממדפי שופרסל, במטרה להפחית את התחרות בין שופרסל למתחריה. נקבע כי הורדת המוצרים נועדה להפעיל לחץ על הספקים להפסיק מבצעי הנחות של מוצריהם ברשת מגה.

גם סמנכ"ל הסחר של שופרסל לשעבר, אלי גידור - שהורשע אף הוא בעבירות על חוק ההגבלים העסקיים בפרשה ונדון לחודש מאסר בפועל וקנס בסך 250 אלף שקל - עירער היום לעליון על פסק הדין; וכן חברת שופרסל.

לדברי רוזנהויז, הרשעתו בביצוע 4 עבירות של ניסיון לבצע הסדר כובל ושתי עבירות של הפרת תנאי מיזוג התבססה על הן על קביעות עובדתיות שגויות והן על קביעות משפטיות שגויות של בית המשפט המחוזי.

לדברי רוזנהויז, בית המשפט שגה כשקבע כי מטרת שיחות טלפון שהוא ניהל עם הספקים - גדי לסין, נשיא ומנכ"ל שטראוס; וגזי קפלן ז"ל, מנכ"ל אסם בתקופה הרלוונטית - הייתה רצונו לפעול להפסקתו של מבצע הנחות שערכה רשת מגה במוצרים של שטראוס ואסם בדצמבר 2008.

כמו כן טוען רוזנהויז כי בית המשפט שגה בקביעה שהוא דרש ממנכ"ל החברה המרכזית (קוקה-קולה), איציק תמיר, להקטין את ההנחות שהיא נותנת למגה.

לדבריו, בית המשפט גם שגה בקביעה שהוצאת המוצרים של חלק מהספקים שהשתתפו במבצעי מגה, ממדפי שופרסל, נועדה להניע אותם לפעול אל מול מגה.

"בלי משמעות אופרטיבית"

"בניתוח שיחתו של רוזנהויז עם קפלן טעה בית המשפט טעות עובדתית מהותית, משקבע כי לאחר סיום שיחתו הראשונית עם רוזנהויז, בדק קפלן אם אסם קשורה למבצע מגה (ההנחות של מוצרי אסם ברשת מגה - ח' מ'), וכשהתברר לו כי התשובה שלילית, הוא הבין שאין לו אפשרות חוקית להפסיק את המבצע", טוען רוזנהויז בערעורו.

לדבריו, בשום מקום בעדותו של קפלן ז"ל במשפט הוא לא אמר שמטרת הבדיקה אם אסם משתתפת במימון המבצע הייתה לברר אם יש לאסם אפשרות חוקית להפסיקו. "ההיפך הוא הנכון - קפלן ז"ל שב והדגיש כי לאסם לא הייתה שום אפשרות להפסיק את המבצע".

לדברי רוזנהויז, הסיבה שבגללה ביקש קפלן לערוך את הבדיקה אם אסם השתתפה במימון המבצע הייתה משום שהוא חש אחריות כלפי בעלי המניות של אסם. "מכיוון שקפלן חשב שההשתתפות במימון מבצעים מסוג זה תומכת בתופעה הפסולה של לוס לידר, הוא הורה לערוך את הבדיקה, כדי לוודא שאסם לא השתתפה בדרך כלשהי במימון המבצע ולא פעלה בכך לרעת בעלי מניותיה.

"קפלן ז"ל לא קשר בעדותו בין הבדיקה אם אסם השתתפה במימון מבצע מגה לבין הפסקת המבצע", נטען בערעור. "קפלן ז"ל העיד על רוזנהויז שהוא 'המנהל שמכיר הכי טוב' את שוק הקמעונאות בארץ. לכן, לא יכול היה לייחס לרוזנהויז כוונה אופרטיבית להפסיק מבצע שלא ניתן להפסיקו. גם דודי מנביץ', מנהל הסחר באסם, תמך בטענה שקפלן ז"ל לא ייחס לשיחתו עם רוזנהויז משמעות אופרטיבית".

"עדות לא מדויקת"

בנוגע לשיחה שניהל עם מנכ"ל שטראוס, גדי לסין, כתב רוזנהויז בערעור כי המחוזי ביסס את הכרעת הדין בנושא רק על פסקה אחת בהודעתו הראשונה, שבה אמר לסין כי רוזנהויז דיבר באופן מאוד אמוציונלי וכעוס, והשתמע מדבריו שהוא רוצה ששטראוס תפנה לרשת הרבוע הכחול כדי להפסיק את המבצעים שהיא ערכה למוצרי שטראוס ותדאג שתופעת הורדת המחירים אל הרצפה תיפסק.

לדברי רוזנהויז, לסין חזר בו מהדברים, אך המחוזי קבע כי הדבר נעשה כדי שלא להסתכסך עם רוזנהויז וגידור. אלא שלטענת רוזנהויז, לסין חזר בו מהדברים באופן ספונטני ואמיתי.

עוד טוען רוזנהויז כי המחוזי טעה כשקבע כי הוא דרש ממנכ"ל החברה המרכזית, איציק תמיר, שיעשה משהו כדי לעצור את מבצעי ההנחות על מוצרי קוקה-קולה ברשת מגה. "עדותו של תמיר בנוגע לשיחותיו עם רוזנהויז לא הייתה ספציפית ומדויקת כדי לבסס עליה הרשעה", נטען.

כמו כן טוען רוזנהויז כי המחוזי טעה בנוגע בקביעותיו בנוגע לשיחות שניהל עם רוני וינשטיין, מנכ"ל ויסוצקי.

עוד נטען בערעור לטעויות משפטיות שנפלו בהכרעת הדין. בין היתר טוען רוזנהויז כי לא הוכח כי פעולותיו כוונו לגיבוש הסדר כובל בעל מסוימות מספיקה, וכי לא התקיים גם יסוד החשש לפגיעה בתחרות של העבירה בה הורשע.

"גם אם ההסדר היה יוצא לפועל, לא הייתה נפגעת התחרות בין הספקים - הצד שהגביל את עצמו, לבין הצד האחר להסדר - שופרסל, או בין הספקים לבין מגה", טוען רוזנהויז.

"משקל לעבר המפואר"

רוזנהויז מערער לחילופין גם על גזר דינו. "חומרת העונש שהוטלה על רוזנהויז מוכיחה כי בית המשפט התייחס אליו כמי שביצע 4 עבירות נפרדות של הסדר כובל, למרות שמדובר בפרשה אחת ויחידה", נטען. "בית המשפט המחוזי שגה גם בכך שלא נתן את המשקל הראוי לעברו האישי והעסקי המפואר של רוזנהויז, ולתרומתו החיובית והמשמעותית למשק ולחברה לאורך שנים רבות".

לדברי רוזנהויז, "לצורך חריגה דרמטית מהענישה הנוהגת, כפי שנהג בית המשפט המחוזי במקרה זה, היה עליו להצביע על נסיבות חמורות של פגיעה באינטרס החברתי המוגן (התחרות בשוק - ח' מ'). בנסיבות שלפנינו אינטרס זה לא נפגע כלל, וגם ההיתכנות לפגיעה פוטנציאלית באותו אינטרס הייתה נמוכה מאוד".

משרד עוה"ד צבי אגמון ומשרד עוה"ד יעל גרוסמן מייצגים את רוזנהויז; שני המשרדים וכן עו"ד נתי שמחוני ממשרד הרצוג-פוקס-נאמן מייצגים את חברת שופרסל; ועו"ד שמחוני לבדו מייצג את גידור.

ההרשעה והעונש: "הנאשמים בחרו להפעיל לחץ כלכלי כדי לפגוע בתחרות"

ביולי האחרון גזר שופט המחוזי בירושלים, משה יועד כהן, על אפי רוזנהויז, מנכ"ל שופרסל לשעבר, עונש של חודשיים מאסר בפועל. זאת, בגין הרשעתו בעבירות על חוק ההגבלים העסקיים, בהן ניסיון לעשות הסדר כובל והפרת תנאי מיזוג עם רשת קלאבמרקט, בפרשת הורדת מוצרים של ספקים מרכזיים ממדפי שופרסל, במטרה להפחית את התחרות בין שופרסל למתחריה.

בנוסף, בית המשפט הטיל על רוזנהויז חודשיים וחצי עבודות שירות, קנס בסך 450 אלף שקל ועונש מאסר על-תנאי; ואסר עליו לכהן כדירקטור בחברה ציבורית למשך 3 שנים.

על סמנכ"ל הסחר של שופרסל לשעבר, אלי גידור, שהורשע אף הוא בעבירות על חוק ההגבלים העסקיים בפרשה, גזר בית המשפט חודש מאסר בפועל, קנס בסך 250 אלף שקל וחודש חצי עבודות שירות.

על רשת שופרסל, שהורשעה אף היא בעבירות על חוק ההגבלים העסקיים, הטיל השופט קנס בסך 3 מיליון שקל. כמו כן קבע השופט כי על הרשת לחתום על התחייבות בסך 5 מיליון שקל שלא לעבור עבירה לפי חוק ההגבלים ב-3 שנים הקרובות.

בגזר הדין ציין השופט כי אמנם במבחן התוצאה לא נגרמה פגיעה ממשית, שכן ההסדר, אותו ניסו רוזנהויז וגידור לקדם, לא יצא לפועל בשל התנגדות הספקים. "עם זאת, במישור הכוונה, אין ספק כי הנאשמים חתרו לבצע מעשים שיש בהם פגיעה ברורה בתחרות, תוך הפרה בוטה של תנאי המיזוג עליהם חתמו", כתב השופט.

לדברי השופט, "אין להתעלם מן העובדה שהנאשמים, במקרה שלפנינו, עשו ככל שביכולתם כדי להגיע לתוצאה המקווה; ורוזנהויז, משראה שפניותיו לספקים בעקבות היום הראשון של פרסום מבצע מגה לא הועילו, שב ופנה למחרת היום לחלקם באותו עניין, באמירות מפורשות ועקיפות שנועדו להניע אותם להביא להפסקת המבצע וכן למניעת מבצעים דומים בעתיד".

דמות דומיננטית

עוד צוין בגזר הדין כי רוזנהויז היה ללא ספק הדמות המרכזית במסכת העבריינית. "רוזנהויז עמד בראש הפירמידה הניהולית והעסקית בשופרסל, והיה הגורם הדומיננטי בקבלת ההחלטה ליצור קשר עם מנהלי הספקים, שמוצריהם נמכרו במקביל בשני המבצעים, כדי להביא לכך שיפעלו להפסקת מבצע מגה", נקבע.

בנוסף, כתב השופט, "רוזנהויז גם היה דמות מרכזית במהלך שהוביל להורדת מוצרי הספקים מן המגוון (של שופרסל - ח' מ'), כ'שוט' שנועד להבהיר להם את מהות הנזק שייגרם להם אם לא ישתפו פעולה עם שופרסל", קבע.

בית המשפט ציין כי "הנאשמים בחרו להפעיל לחץ כלכלי על הספקים בדמות ההורדה ממגוון שופרסל של מוצריהם", והוסיף כי אילו היו העבירות שביצעו השניים מושלמות, עשויה הייתה להיות לכך השלכה משמעותית על התחרות בין שופרסל לבין מגה.

"חלק מהתחרות החופשית הקמעונאית על לבו של הצרכן גלום בעריכת מבצעים, לתקופה מוגבלת, במחירים אטרקטיביים ואף במחירי רצפה... מניעת קיומם מנוגדת לאינטרס הציבורי, לחופש הבחירה הצרכני ולעיקרון התחרות החופשית".

השופט הבהיר כי מתחם הענישה ההולם בעבירות של הגבלים עסקיים צריך, בדרך-כלל ולמעט בנסיבות מיוחדות, לכלול גם רכיב של מאסר בפועל.