אילן בן-דב: "ואז נוחי נתן לי טלפון של איתי שטרום"

עד לפני כשנתיים נחשב נוחי דנקנר לאיש החזק ביותר במשק הישראלי. ואולם, בזמן שחלף איבד דנקנר את השליטה בקונצרן החברות הגדול במשק, אי.די.בי, נדרש לממן מכיסו הפרטי חלקים מחובותיו, ואולי הגרוע מכל מבחינתו: הועמד לדין פלילי על-ידי הפרקליטות.

בשבוע שעבר, יומיים לפני שדנקנר חגג 60, נפתח בבית המשפט המחוזי בתל-אביב משפטו הפלילי, שהוא גם הקרב של דנקנר על שמו הטוב ועל חייו. דנקנר מואשם כי בצוותא עם מנהל ההשקעות, איתי שטרום, פעל באופן תרמיתי, בכוונה להשפיע על שער מניית אי.די.בי אחזקות. זאת, במטרה לשפר את סיכויי הצלחת ההנפקה שערכה החברה ושהחלה ב-17 פברואר 2012.

לפי האישום, להצלחת ההנפקה נודעה חשיבות מכרעת בעיני דנקנר. "כפועל יוצא מכך השקיע דנקנר מאמץ רב בקידום ההנפקה ובהבטחת הצלחתה, בין היתר באמצעות פגישות עם משקיעים פוטנציאליים ושכנועם להשתתף בה", נטען בכתב אישום. לפי הנטען, הרצת המניות בוצעה באמצעות שורה של עסקאות מתאומות שביצעו שטרום, בעלי חברת ISP, שותפו, עדי שלג, שהפך עד מדינה בתיק, דרך חשבונות שלהם ושל קרוביהם.

בכתב האישום נטען עוד כי דנקנר ניסה לנצל את מעמדו וקשריו מול הבנקים על מנת להשיג לשטרום מימון בהיקפים גדולים כדי שיוכל להריץ את מניות אי.די.בי. בנוסף, נטען כי בתקופת ההרצה שהתרכזה ב-3 ימי מסחר, דאג דנקנר שמקורביו, אנשי עסקים, בהם אילן בן-דב, ירכשו מניות במחיר נמוך מ"המריצים", כדי לא לגרום להם להפסדים.

אחת מטענות ההגנה המרכזיות של דנקנר היא כי הוא לא רקם שום תוכנית מרמה במחשכים אלא בסך-הכול גייס את משפחתו וחבריו כדי שירכשו את המניות, והם נעתרו לבקשתו. "לא סתם ההנפקה הזו נקראה בתקשורת 'הנפקת החברים של נוחי'", אמר דנקנר לאחר הדיון הראשון במשפטו. "באותה עת היינו הרבה יותר אופטימיים, כל האנשים שפניתי אליהם הסכימו לקנות מניות אי.ד.בי; הם התחייבו להשקיע סכומים מסוימים - לא X מניות, אלא סכומים מסוימים; את אף אחד מהם לא עניין מחיר המניה, לא היה צורך להריץ מניות; המניות גם לא רצו, אבל גם לא היה צורך לעשות את זה".

"מהלך מהיר של רווח"

בשבועות הקרובים יעידו בפני השופט חאלד כבוב אותם אנשי עסקים, חבריו של דנקנר, ויפרשו בבית המשפט את מעורבותם ברכישת מניות אי.די.בי אחזקות בפברואר 2012 ואת מידת השפעתו של דנקנר עליהם כדי שיבצעו רכישות אלה. אחד מהם הוא איש העסקים אילן בן-דב, הבעלים לשעבר של חברת פרטנר.

בנובמבר 2012 וביוני 2013 נחקר בן-דב במשרדי רשות ניירות ערך על מעורבותו בפרשה. תמלילי החקירה הגיעו לידי "גלובס", והם נחשפים כאן לראשונה. יודגש כי בן-דב, הצפוי להעיד במשפטו של דנקנר בינואר הקרוב, אינו חשוד בפרשה.

חקירתו הראשונה של בן-דב נערכה ב-26 בנובמבר 2012 על-ידי החוקר עוזי ברוך. בתחילת החקירה פרש בן-דב בפני החוקר את השקעותיו ואחזקותיו. בן-דב ציין כי הוא נעזר לעתים בשירותיו של סוחר האג"ח, מיכאל פוליצר - פוליצר הוא האיש שבאמצעותו רכש בן-דב את מניות אי.די.בי. "הוא עובד מאוד זהיר, אני סומך עליו", אמר בן-דב על פוליצר, וציין כי הוא לא מכיר את שטרום ואת שלג.

בהמשך חקירתו התבקש בן-דב לפרט על השקעותיו ב-אי.די.בי אחזקות. "לפני שנים החזקנו כמויות גדולות בחברות שונות, נוחי ואני מכרים", אמר בן-דב. בשלב זה נכנס החוקר לעובי הקורה של החקירה ושאל את בן-דב איך הוא קיבל את ההחלטה להשקיע במניית אי.די.בי בפברואר 2012. "הסתכלתי על המצב בשוק וחשבתי ש-אי.די.בי מתומחרת בחסר והיא מהווה אופציה על נכסים רבים. בעבר השקעתי סכומים רבים, וברוב המקרים ראינו רווח יפה", השיב בן-דב, שציין כי ההחלטה לרכוש את המניות התקבלה על-ידו, אך מי שהזרים בפועל את ההוראות היה פוליצר.

5 ימים לאחר תחילה ההנפקה, ב-22 בפברואר 2012, רכש בן-דב 78 אלף מניות של אי.די.בי אחזקות בעלות של כ-3 מיליון שקל. הרכישות התבצעו מחוץ לבורסה, דרך חברת ISP של שטרום, שהחזיקה במניות החברה, ולא דרך ההנפקה.

"מממצאי החקירה עולה שהעברתם פעמיים פיקדונות, בסך כולל של 1.139 מיליון שקל בכדי שיתאפשר כיסוי המינוס בחשבון. מדוע זה נעשה?", שאל החוקר את בן-דב, שהסביר: "חשבתי שיהיה מהלך מהיר של רווח, ואם היה פירעון, אז מיכאל פוליצר עשה זאת, ואני לא זוכר דבר כזה".

"השקעה מטעמים כלכליים"

בהמשך ציין בן-דב כי לפני הרכישות הוא נפגש עם דנקנר. החוקר שאל מי יזם את הפגישה, ובן-דב טען בתחילה כי הוא אינו זוכר אם הפגישה הייתה באקראי אם לאו. (בהמשך חקירותיו, כפי שיפורט בהמשך, נזכר בן-דב בפרטים אחרים). "זו הייתה פגישה קצרה מאוד, הייתי בדרכי אל הסופר-פארם, ונוחי ישב שם עם אבי פישר (המשנה למנכ"ל אי.די.בי - ח'מ'), וישבנו זמן לא ארוך", אמר בן-דב בתחילה.

"יכול להיות שדיברתם על מניית אי.די.בי?", שאל החוקר.

בן-דב אישר: "כן. דיברנו על זה".

החוקר: "סיפרת לנוחי שאתה הולך לבצע רכישה באותו יום?"

בן-דב: "לא זכור לי, ייתכן שכן".

החוקר: "האם השקעה גדולה כזו לא הייתה אמורה לעניין את נוחי?

בן-דב: "בוודאי".

בהמשך, נזכר בן-דב כי "אמרתי לנוחי שאני שוקל אולי להשתתף בהנפקה, והוא אמר לי שכמובן שישמח. אני שאלתי אותו אם יש מישהו שמחזיק חבילות גדולות כי אני רוצה לקנות לפני ההנפקה, ואז הוא נתן לי מספר טלפון של מישהו שמחזיק בנייר את המספר הזה. העברתי למיקי (פוליצר - ח'מ') וביקשתי ממנו שיקנה", ציין. בן-דב הבהיר: "חשבתי שאם נוחי והשותפים שלו משקיעים סכומים גדולים, יהיה נכון להשקיע".

בתשובה לשאלה מדוע לא רכש את המניה בהנפקה בבורסה, הסביר בן-דב: "העדפתי לרכוש בשוק בטעמים שהיו נראים לי כלכליים באותה עת. למיטב זכרוני, היה מסחר ער בתקופה שקדמה להנפקה, כך שייתכן שעוד אחרים חשבו שנכון לקנות בשוק ולא בהנפקה".

"יכול להיות שנוחי, בפגישה איתו, המליץ לך לרכוש את המניה?", הקשה החוקר, ובן-דב השיב: "אמרתי שאני חושב להשתתף או לקנות בשוק. אני זוכר שבא ממני ממני ולא מנוחי".

החוקר: "ממי רכשת את הכמות הזו מחוץ לבורסה?".

בן-דב: "אין לי מושג. נוחי הביא לי טלפון של בחור".

החוקר: "מה היה מחיר המכירה?"

בן-דב: "לא זוכר".

"לא היה היגיון כלכלי"

בהמשך החקירה התבקש בן-דב להסביר מדוע פוליצר מכר את מניות אי.די.בי אחזקות כמה שעות לאחר רכישתן. בן-דב השיב כי הוא התווכח עם פוליצר, "ששיגע אותי למכור, הוא אמר לי שזה לא חכם. ההחלטה על הרכישה הייתה שלי, וההחלטה על המכירה הייתה שלו".

החוקר הקשה: "אתה מבין שהיה פה חוסר היגיון כלכלי לקנות מחוץ לבורסה בשער 38, בזמן שלפי כל החישובים בשוק, בהנפקה שווה יותר (לרכוש - ח'מ'). למה קנית במחיר כזה?".

בן-דב: "למיטב זכרוני, באותה תקופה לא השתתפתי בהנפקות. חשבתי שנכון יותר לקנות בצורה הזו. לפעמים השיקולים הם לא כלכליים, אלא לא רציתי ששמי יופיע כמשתתף בהנפקות בשוק".

בשלב זה נערכת הפסקה בחקירה, ובן-דב והחוקר עישנו ביחד סיגריה מחוץ לחדר החקירות. כשהחקירה התחדשה אמר החוקר לבן-דב: "בזמן שעישנו יחד סיגריה שאלתי אותך 'האם נוחי ביקש ממך טובה לרכוש את מניית אי.די.בי ב-22 בפברואר'".

"לא, זה לא עובד ככה", השיב בן-דב. "ולראיה, אני הולך בקרוב להנפקה שלי, ויש לי אפילו הודעה מנוחי שהוא מאחל לי בהצלחה בהנפקה ובעסקה עם סבן (בן-דב מתייחס לחיים סבן ועל הנפקת חברת סקיילקס, שבחנה הנפקת אג"ח באותה תקופה - ח'מ'). אם הייתי אמור לעשות טובה, ההיגיון היה שאבקש טובה תחת טובה, ואני מוסיף שלא דיברתי איתו זה זמן רב, ובתשובתי לא הזכרתי את נושא ההנפקה כלל וכלל".

מממצאי החקירה עלה כי ב-22 וב-23 בפברואר מכר בן-דב יותר מחצי מניות אי.די.בי שרכש חזרה לחשבונות חברת ISP שבבעלות שטרום. בן-דב התבקש להסביר מה ההיגיון הכלכלי בכך ש-ISP מכרה לו מניות ביוקר וקנתה מיד בחזרה בזול. בן-דב היה: "לא היה היגיון כלכלי. מיקי (פוליצר - ח'מ') שיכנע אותי למכור".

בשלב זה אמר החוקר לבן-דב כי ביומן של דנקנר תועדה פגישה שנערכה ביניהם ב-22 בפברואר בשעה 11:30. "לא עשית בעצם טובה לחבר ולרכוש את המניות?", שאל החוקר.

"לא, חשבתי שזו עסקה טובה לרכוש", התעקש בן-דב.

"לולא הפגישה עם נוחי שקישר בינך לבין שטרום, לא היית מבצע את העסקה", הציע החוקר.

בן-דב השיב: "לגבי הרכישה משטרום, ודאי שלא הייתי קונה ממנו לולא נוחי היה נותן לי את הטלפון. לגבי ההנפקה, חשבתי על זה - ייתכן והייתי קונה בהנפקה הציבורית או המוסדית. אני משחזר שבבוקר שלחתי לנוחי 'בהצלחה בהנפקה', והוא ענה לי 'תודה' והאם אני נמצא באזור, אמרתי לו שאני יוצא מהבית, ואז הוא אמר לי שהוא בקפה ג', ואמרתי שייתכן שאבוא להגיד שלום".

החוקר:"נוחי אומר במפורש שקבע איתך פגישה וביקש ממך לקנות מניות אי.די.בי משטרום ונתן לך את פרטיו".

בן-דב: "כפי שנאמר קודם, נקבעה פגישה ספונטנית קצרה שבה הבעתי את כוונתי להשתתף בהנפקה ולא התבקשתי ממנו לרכוש את המניות אלא היוזמה שלי".

"התחרטתי על הרכישה"

חקירתו השנייה של בן-דב ברשות ניירות ערך נערכה ב-2 ביוני 2013. בתחילת החקירה שאל החוקר, יריב עמיעד, את בן-דב, מדוע דנקנר הציע לו לרכוש את מניות אי.די.בי אחזקות מחוץ לבורסה במקום בהנפקה. בן-דב השיב: "הוא ידע שאני מתכוון לקנות בשלב הציבורי של ההנפקה, והציע לי במקום זה לקנות בעסקה מחוץ לבורסה ממישהו שרוצה למכור, לי זה לא שינה".

בשלב זה הטיח החוקר בבן-דב כי הגרסה שהציג בחקירתו הקודמת - ולפיה הוא החליט להשקיע במניית אי.די.בי, על-אף התנגדותו של פוליצר, ופוליצר הוא שהחליט למכור את המניות שנרכשו - סותרת את מה שאומר פוליצר. "בחקירתו, פוליצר העיד הפוך לגמרי ממה שאמרת. הוא טען שהוא לא מתעסק במניות, שהוא לא נותן לך עצות של מה לעשות או לא לעשות ושהוא לא הביע דעה בנושא", אמר החוקר.

"ייתכן שהוא שכח", השיב בן-דב.

החוקר: "פוליצר אמר גם כי בנושאים הקשורים למניות הוא מעביר הוראות רק על-פי בקשתך וממש לא מביע עמדה בנושא. הוא ציין שהוא מבין בעיקר באג"חים, ולכן רק בנושא זה הוא מביע דעה".

בן-דב הסביר: "נכון שמיקי (פוליצר - חמ') - עיקר עיסוקו באגרות חוב ומומחיותו הינה בתחום אגרות החוב. מעת לעת, במידה מועטת, אני מקבל החלטות של רכישה של מניות, כוונתי שאני לא מתעסק הרבה ברכישת מניות. במקרה הזה הואיל וההנפקה הייתה בכותרות, מספר ימים לפני המועד שפגשתי את נוחי, עלתה המחשבה להשקיע בהנפקה. לאחר ביצוע הרכישה, מיקי עדכן אותי על מחזורים גדולים בנייר ועל תחושות שכדאי לממש. ואז התחרטתי על הרכישה והוריתי לו להתחיל למכור".

בשלב זה הזכיר החוקר לבן-דב כי ממצאי החקירה העלו שהחשבון שלו התחיל לבצע מכירות של אי.די.בי אחזקות, עוד לפני שהוא ביצע את הרכישה מחוץ לבורסה של מניות אי.די.בי מחברת ISP של שטרום. "איך זה מסתדר עם הטענה שלך שרכשת המניות מסיבות כלכליות?", נשאל בן-דב, שהחל לפרוש בפני חוקרי רשות ניירות ערך את התמונה המלאה, לדבריו, של המקרה.

בן-דב: "מספר ימים לפני ההנפקה קיבלתי מסרון מנוחי שאומר כי הם החליטו לצאת בהנפקה, וכמובן שהוא ישמח אם אבחן בחיוב השתתפות. הוא לא דיבר על מבנה ההנפקה או מחיר", לדברי בן-דב, הוא שאל את דנקנר אם מדובר בהנפקה ציבורית או פרטית. "התשובה הייתה שלא סגור, איחלתי לו בהצלחה, ובזה נגמר הפרק הזה - הכול היה במסרונים".

לדברי בן-דב, בבוקר ההנפקה למוסדיים, הוא קרא בעיתון שההנפקה יוצאת לדרך. "שלחתי לנוחי מסרון שיהיה בהצלחה, הוא ענה לי: 'תודה', ושאם אני נמצא באזור מגוריי ופנוי, הוא ישמח אם אקפוץ לקפה ג' הנמצא בסמוך. באותה עת הייתי בראש-העין ותיכננתי להגיע לתל-אביב בצהרי יום, לפיכך עניתי לו שאעבור שם סביב השעה 11 או 12".

בן-דב סיפר שכשהוא הגיע לבית הקפה, ישב נוחי עם המשנה למנכ"ל אי.די.בי, פישר. "דיברנו על עניינים שונים, בשלב מסוים אבי (פישר - ח'מ') עזב, שאלתי לגבי ההתעניינות בהנפקה, הוא אמר שהוא צופה ביקושים יפים. אמרתי שבכוונתי להשתתף במכרז הציבורי ולא במוסדי. נוחי הציע לי לרכוש ישירות מבחור המחזיק באופן פרטי (- הכוונה לשטרום - ח'מ')".

"השיחה חסכה לי ממון רב"

לדברי בן-דב, בהמשך, הוא העביר לפוליצר את המספר של שטרום וביקשת שירכוש את המניות. "כאשר אמרתי למיקי (פוליצר - ח'מ') שירכוש במחיר שוק פחות חצי אחוז, נוחי לא היה מעורב בקביעת המחיר, גם לא דיברתי עם שטרום ישירות - כך זה נהוג שאתה רוכש מחוץ לבורסה חבילה גדולה - נהוג לדרוש ולקבל הנחה. נתתי למיקי את מספר הטלפון של איתי (שטרום - ח'מ') , נשארתי לשוחח עם נוחי עוד מספר דקות ספורות, איחלתי לו בהצלחה, ויצאתי לדרכי".

בן-דב סיים את הפגישה עם דנקנר, ולדבריו כשנכנס לאוטו הוא התקשר לפוליצר ושאל אותו אם ביצע את הרכישות. "מיקי אישר שבוצע או שזה בתהליך, לא זכור לי במדויק, ואמר שהתנועות על המסך חריגות מראות על היצעים גבוהים, והביע חשש שאפסיד על ההשקעה. תוך כדי אותה שיחה נמלכתי בדעתי ובקשתי ממנו שימכור קרוב למחירי הרכישה לאלתר. למיטב זכרוני, חלק גדול מהרכישה נמכר באותו היום, והיתרה - למחרת או בימים שאחרי. בדיעבד, השיחה עם מיקי חסכה לי ממון רב".

התיאור של בן-דב את הסיבות שבעטיין החליט לרכוש את מניית אי.די.בי אחזקות בפברואר 2012 סתר באופן בוטה למדי את הדברים שאמר בחקירתו הראשונה, ולפיהם מדובר היה בהחלטה כלכלית, כיוון ש"אי.די.בי הייתה מתומחרת בחסר". החוקר הציג בפניו את הסתירה הזו: "כפי שאתה מתאר את הדברים, לא הייתה כאן השקעה מתוך ניתוח כלכלי של מניית אי.די.בי".

בן-דב אישר: "נכון, קיבלתי החלטה אינטואיטיבית על בסיס כוונה קודמת, וקבלתי החלטה אינטואיטיבית למכור באותה מהירות".

החוקר מצדו שאל: "למה התכוונת - לרכוש במכרז הציבורי ולא המוסדי?"

בן-דב: "מכיוון שלא רציתי ששמי יופיע ברשימת המשקיעים, מכיוון שבאותה תקופה וגם בתקופות האחרונות, כל השקעה פרטית שלי באיזושהי הנפקה קיבלה חשיפה תקשורתית ורציתי להימנע מכך".

לסיכום, החוקר ניסה לבסס טענה כי ללא קשריו עם דנקנר, לא היה בן-דב רוכש מניות אי.די.בי בהנפקה בפברואר 2012. "למעשה, לולא נפגשת עם נוחי דנקנר ב-22 בפברואר, האם היית קונה מניות של אי.די.בי אחזקות באותו יום בשוק או מחוץ לבורסה?", שאל; בן-דב השיב: " סביר להניח שהייתי קונה בהנפקה הציבורית ולא בשוק או מחוץ לבורסה ממישהו פרטי."