חקירתו של שופט המחוזי בחיפה, משה גלעד, בפרשת החשבונות הסודיים שמחזיקים ישראלים בבנק UBS השווייצרי, והחופשה שאליה הוציא את עצמו החל מתחילת השבוע, מעוררת תגובות בקרב משפטנים.
גלעד, סנגור פלילי מוכר בעברו, התמנה לשיפוט ב-2008, כשמינויו נחשב למינוי שנוי במחלוקת בשל טענות על קשריו האישיים עם לקוחותיו, חלקם עבריינים בכירים.
מספר עורכי דין בכירים הסכימו להתייחס היום לפרשה, למרות שאם החשדות נגד גלעד יתבררו כלא נכונים, הוא ישוב לחזור לכהן בבית המשפט.
"יש מי שלא אוהבים לראות סנגור בכס השיפוט", אומר עו"ד ששי גז, חברו של השופט עוד מבית הספר למשפטים. מנגד טוענת עו"ד טלי ירון-אלדר, שותפה במשרד ירון-אלדר-פלר-שורץ ולשעבר נציבת מס הכנסה, כי "מצופה כי מי שנמצא בעמדות שיפוט, יחיל על עצמו כללים מחמירים ויקפיד על עצמו הרבה יותר".
טרם מינויו של גלעד לשיפוט התעוררה התנגדות למינוי מצד בכרים במשטרה ובמשרד המשפטים. אותם בכירים מסרו חוות-דעת נחרצות אודות קשריו לכאורה עם לקוחותיו לרבות עבריינים בכירים, לפיהן אותם קשרים היו הדוקים מדי ופסולים. כמו כן, שלושת השופטים בוועדה למינוי שופטים - שופטי העליון בדימוס, דורית ביניש, אליעזר ריבלין ואיילה פרוקצ'יה - התנגדו למינויו.
בפברואר 2010 הוצת רכבו של השופט גלעד, שחנה מחוץ לבית משפחתו בעכו. המשטרה מסרה אז ל"גלובס" כי העריכה שהפגיעה בגלעד באה על רקע עבודתו כשופט, וציינה כי קיימים איומים מתמשכים על שוטרים, שופטים ונבחרי ציבור באזור הצפון.
"נדרשת הקפדה חמורה"
עו"ד ששי גז הוא ידידו של גלעד עוד מימי הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. "מדובר באדם ישר חרוץ, הגון, סנגור מן המעלה הראשונה ושופט נהדר", אומר גז בשיחה עם "גלובס".
ביחס להתנגדות שהייתה לעצם מינויו של גלעד, אומר גז: "יש מי שלא אוהבים לראות סנגור בתפקיד שיפוט, מאמינים שזה עלול להשפיע על התנהלותו של השופט. נכון שתמיד יש את החשש שמדובר בסנגור שהתלכלך, התקלקל, אבל אני לא סובר שזה המקרה. גלעד היה שופט נהדר, ישר, ידע להחזיק דיון באולם. אין פגם בכך שהוא היה סנגור, ולא ייתכן שהשופטים תמיד יגיעו מהתביעה".
גז מציין בהקשר זה כי הנטייה של מערכת המשפט היא להרשיע נאשמים ברוב מוחלט של המקרים, ובכך יש "פגיעה קשה בחזקת החפות"; לפיכך, לטעמו, "צריך דווקא לעודד מינויים מקרב הסנגורים".
בניגוד לגז, ישנם עורכי דין שמוכנים להתבטא במילים לא פשוטות ביחס לחשדות נגד גלעד, דבר שאינו טריוויאלי ומנוגד לנטייתם של עורכי דין שלא להתייחס להתנהלות של שופטים.
עו"ד ירון-אלדר הביעה תמיהה נוכח החשדות נגד השופט. "בשנתיים האחרונות, לאור הפעילות המוגברת של רשות המסים במלחמה בהון השחור, היה מצופה כי כלל אזרחי המדינה, לא כל שכן שופטים, יפנימו כי קיימת חובת דיווח על רווחים צבורים בעולם; על אחת כמה וכמה נכון ומצופה כי מי שנמצא בעמדות שיפוט יחיל על עצמו כללים מחמירים ויקפיד על עצמו הרבה יותר", היא אומרת.
לדברי עו"ד זיו שרון, יו"ר פורום המסים בלשכת עורכי הדין, "על פניו מדובר בפרשה מצערת. שופטים, ככל הנישומים האחרים, צריכים לערוך בדיקה של דיווח נכסיהם לרשויות המס, וכן לשקול פנייה לייעוץ מקצועי כדי לבסס את הבדיקה".
ואולם, בקרב עורכי הדין לענייני מסים יש מי שמבקש להבהיר כי עצם החזקת חשבון בנק זר אינה בהכרח עבירה. "לדעתי, עדיין מוקדם לחרוץ את גורלו של השופט גלעד", אומר עו"ד משה מזרחי, שותף במשרד מזרחי-נח-קריגל ולשעבר היועץ המשפטי של רשות המסים. "יש מגוון רחב מאוד של אפשרויות לגבי כספי ישראלים שמוחזקים בחו"ל - החל מעבריינות קשה של העלמת הכנסה, ועד עבירה טכנית או אפילו ללא עבירה כלל".
לדברי מזרחי, "על מנת להכריע בין המצבים השונים ולקבוע אם בוצעה עבירה ומהי חומרתה, יש לבחון את העובדות בצורה מדוקדקת, ובעיקר לבחון את מקור הכספים שהוחזקו בחו"ל. כך יש להעריך שיהיה גם במקרה הנוכחי. מקור הכסף הוא הסוגייה הכי חשובה ולב הסיפור עצמו. אני מעריך כי בכך מתמקדת החקירה".
מקור הכספים שמחזיק השופט גלעד בשוווייץ הוא אכן שאלה יסודית, שתבהיר את מידת העלמת המס, ככל שבוצעה. אם מקור הכסף הינו בירושה - ייתכן כי לא חל מס על הקרן בחשבון. אם מקורו בהכנסה שלא דווחה - ייתכן כי מדובר בהשתמטות מתשלום מס.
ואולם, גם עו"ד מזרחי מבהיר כי עצם אי-הדיווח על החשבון, ככל שהדבר לא דווח, הוא לכל הפחות "עבירה טכנית".
"מידה לא מבוטלת של היסטריה"
חקירת רשת UBS שווייץ היא חלק ממגמה עולמית של הגברת השקיפות בקשר לחשבונות בנק זרים. מגמה זו החלה בארה"ב ומשנה את תחום הבנקאות בעולם כולו.
עו"ד ענת שביט, ראש מחלקת מסים בפישר-בכר-חן-וול-אוריון, אמרה ל"גלובס" כי "ארה"ב, מתוך האינטרסים הכלכליים שלה, הפכה להיות חוד-החנית של הגופים הרגולטורים במדינות השונות, שעושים יד אחת לגיבוש הסכמות שיאפשרו שיתוף והחלפת מידע ביניהן. ארה"ב הובילה להחרפת הטון גם אצל חלק ממדינות אירופה".
לדבריה, "רשויות המס בישראל פועלות אף הן בנחישות ובמרץ למיגור תופעת העלמות המס של ישראלים שבבעלותם הון לא מדווח, ובכלל זה ישראלים בעלי חשבונות בנק בלתי מדווחים בחו"ל, תוך שהיא נותנת לאנשים הזדמנות הוגנת לפנות ולגלות את ההון השחור (הליך 'גילוי מרצון' - ג'מ'), מבלי שיינקטו כנגדם הליכים פלילים".
פרשת UBS שווייץ והמאמץ שעושה רשות המסים לחשוף את חשבונות הבנק הישראליים בחו"ל נותנים את אותותיהם בשטח. עורך דין בכיר, ראש מחלקת המסים באחד מהמשרדים הגדולים בישראל, מסר ל"גלובס" כי "כתוצאה מהלחץ שמפעילה רשות המסים, עשרות לקוחות מתדפקים אצלנו על הדלת במידה לא מבוטלת של היסטריה ושואלים מה לעשות. לצד מי שמקור הכסף שלו בפעולות לא כשרות, יש גם מי שהפקיד את הכסף בחשבון זר באופן תמים".
לדבריו, "יש גם כאלה שירשו את הכסף שמופקד בשווייץ כבר שניים או שלושה דורות. לדוגמה, יהדות איראן נהגה להפקיד כספים בשווייץ מן החשש, שהתממש, שיום אחד השלטון יתהפך עליהם".
העלמות לא משמעותיות
עורך הדין הבכיר מסביר כי יש חובת דיווח על עצם קיומו של החשבון בחו"ל החל מ-2003. ואולם, לדבריו, העלמת המס המגולמת במקרים שפורסמו בתקשורת עד כה אינה משמעותית על פניה.
עורך הדין התייחס לפרסום אודות אחד מהחשודים שחשוד שהחזיק חשבון ובו 250 אלף אירו בלבד. "אם מקור הכסף כשר - אז על מה הוא חייב? על הריבית שקיבל במשך השנים על הקרן בחשבון - ייתכן שזה מגיע לאלפי דולרים בודדים", הוא אומר.
עו"ד מזרחי מצטרף לדברים: "עיקר חובת הדיווח על הכנסות מחו"ל החל משנת 2003 בעקבות הרפורמה במיסוי הבינלאומי. הרבה מאוד ישראלים החזיקו במועד זה כספים ישנים, ולא היו מודעים לחובה לדווח ולשלם מסים בישראל. פגשנו הרבה דוגמאות לישראלים שמחזיקים כספי ירושה, שהופקדו לפני עשרות שנים בחו"ל, ובשנים הרלוונטיות לא הרוויחו הכנסה חייבת בדיווח בארץ; ולעומת זאת, יש מקרים לא מעטים של הכנסה שחורה שלא דווחה בארץ, והופקדה בחו"ל כחלק מתכנון העבירה".
עורך הדין הבכיר מבהיר כי "הדרך הטובה ביותר - ומה שאני ממליץ לכל לקוחותיי - היא לפנות להליכי גילוי מרצון".
עם זאת, עורך הדין מותח ביקורת על חוסר השקיפות וחוסר הבהירות של ההליך. לדבריו, "חבל שרשות המסים מצליחה כל-כך יפה עם המקל, אך לא מצליחה ליצור את אותה הצלחה בקשר לגזר".
רקע: יועץ ההשקעות נתפס עם רשימת לקוחות
שופט המחוזי משה גלעד ורעייתו אביבה נחקרו בפרשת החשבונות הסודיים בבנק UBS שווייץ, לאחר ששמם עלה מתוך רשימת לקוחות של היועץ ההשקעות, רוני אליאס, שהוחרמה עם מעצרו של אליאס ביוני האחרון.
אליאס הוא ישראלי המתגורר בשווייץ, ולפי החשדות נהג להגיע לארץ מדי תקופה כדי לפגוש לקוחות ולהחתים אותם על מסמכי הצטרפות לבנק. זאת, כדי שמסמכים אלה לא יועברו במייל או בפקס, דבר היוצר סיכון לחשיפת קיומו של החשבון.
רשות המסים עקבה באופן סמוי אחרי אליאס ועצרה אותו יחד עם עוד מספר אנשים שהשתתפו עמו בפגישה ביוני האחרון במלון בתל-אביב. ממסמכיו של אליאס עלתה רשימה של מאות חשודים פוטנציאליים, ששניים מהם הם בני הזוג גלעד.
מרשות המסים נמסר כי עד כה נעצרו 28 חשודים בפרשה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.