בג"ץ: השעיית פרופ' וינקלר מתל-השומר תיכנס לתוקף בעוד כשבועיים

בג"ץ דחה ביום חמישי האחרון את עתירתו של פרופ' אייל וינקלר, מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בבית-החולים תל-השומר, נגד פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה, שקבע (בניגוד לפסיקת בית הדין האזורי) כי השעייתו של וינקלר תיכנס לתוקף ב-11 בפברואר.

השופטים יורם דנציגר, מני מזוז וצבי זילברטל דחו למעשה את העתירה על הסף ומבלי לבקש תגובה לעתירה מטעם המשיבים - בית הדין הארצי לעבודה, נציב שירות המדינה ומדינת ישראל.

המשמעות היא כי וינקלר יושעה בתוך כשבועיים, וכי בג"ץ סגר את הדלת בפני האפשרות שהוא ימשיך לעבוד עד להכרעה של בית הדין למשמעת בנציבות שירות המדינה.

השופט מזוז, שכתב את פסק הדין, הזכיר כי בג"ץ נזהר מאוד שלא להתערב בפסיקות של בית הדין הארצי לעבודה, אלא בהתקיים שני תנאים מצטברים: אם התגלתה טעות מהותית בפסיקתו, ואם החלטת בית הדין מעוררת סוגיות עקרוניות.

שני תנאים אלה, כך על-פי הפסיקה, אינם מתקיימים במקרה של וינקלר. "ניסיון העותר להציג טענותיו נגד פסק דינו של בית הדין הארצי ככאלה המצביעות על טעויות משפטיות מהותיות בפסק הדין, לא יצלח", כתב מזוז.

יותר מכך, מזוז הוסיף כי "לא רק שלא נפלו בפסק הדין טעויות מהותיות..., אלא שהוא תיקן טעויות מהותיות שנפלו בפסק דינו של בית הדין האזורי, בעיקר בחריגה בולטת מההלכות הנוגעות לגדרי הסמכות ושיקול הדעת של נציב שירות המדינה לעניין השעיית עובד מדינה, ובאשר לגדרי הביקורת השיפוטית על החלטות הנציב בעניינים אלה".

נציבות שירות המדינה החליטה להשעות את פרופ' וינקלר מתפקידו לפני ההכרעה של בית הדין למשמעת, לאור הממצאים החמורים לכאורה שעלו מחקירת אגף המשמעת בעניינו. נטען כי פרופ' וינקלר ביצע לכאורה בשנים 2012-2013 מאות ניתוחים פרטיים בשעות הבוקר במרפאת האסתטיקה הפרטית "קלאס קליניק" בתל-השומר, תוך שהוא מדווח כי עבד באותה עת במחלקה הציבורית וקיבל למעשה שכר כפול - אשמה שמוגדרת בתובענה כדיווח כוזב וקבלת כספים במירמה.

מנהל בית-החולים, פרופ' זאב רוטשטיין, הודה לאחר פרסום הממצאים כי הוא אישר בעצמו את הפעלת המרפאה בשעות הבוקר, אך טען כי לא ידע על הדיווח הכפול לכאורה.

נציב שירות המדינה, משה דיין, החליט בצעד חריג להשהות בחודשיים את ההשעיה ולהכניסה לתוקף ב-1 בדצמבר האחרון, אולם פרופ' וינקלר עתר בעניין לבית הדין האזורי לעבודה בטענה כי מדובר בשיהוי קצר מדי, וכי ממילא אין מקום להעניש אותו לפני ההכרעה בעניינו.

שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, אורנית אגסי, סברה כי נציב שירות המדינה לא ייחס מספיק משקל לאזהרות של וינקלר ושל מנהליו, ולפיהן השעייתו תביא לפגיעה קשה במחלקה לכירורגיה פלסטית ובחולים. יחד עם הקביעה שלפיה נפלו פגמים נוספים בהליך שבו נקט הנציב, החליטה השופטת אגסי לדחות את מועד ההשעייה עד לראשית חודש אפריל.

בית הדין הארצי לעבודה, בהרכב השופטים רונית רוזנפלד, אילן איטח ולאה גליקסמן, הפך את החלטת האזורי וקבע כי לא רק שלא נפלו פגמים, אלא שטעה בית הדין האזורי כשביקש להעניק למעשה "פרס" לפרופ' וינקלר בגין תפקידו הבכיר והרקורד המרשים שלו. על-פי פסיקת בית הדין הארצי, בכירותו של וינקלר צריכה לחזק את חומרת האישומים נגדו - ולא להפך.

פסחו על רוטשטיין

על אף שבג"ץ מתערב בפסיקות בתי הדין לעבודה רק כשמתעוררות סוגיות עקרוניות ומהותיות, העתירה של וינקלר הכילה בעיקר טיעונים פרוצדורליים שנדחו כאמור.

וינקלר ובאי-כוחו נמנעו משימוש במה שעשוי היה להתקבל בבג"ץ כסוגייה עקרונית, והיא העובדה שמנהל תל-השומר, פרופ' רוטשטיין, הודה זה מכבר כי אישר לבצע ניתוחים פרטיים בשעות הבוקר.

על-פי גורמים רבים במערכת הבריאות ואף בתוך נציבות שירות המדינה, מרגע הודאתו של רוטשטיין היה צריך לראות בו כאחראי לסוגיית הפרקטיקה הפרטית והדיווח הכפול לכאורה, ולא ניתן להאשים את פרופ' וינקלר בזמן שפרופ' רוטשטיין יוצא ללא רבב מהפרשה.

על-פי הגורמים, נציב שירות המדינה משה דיין בחר בדרך הקלה בכך שפסח על רוטשטיין.

את פרופ' וינקלר ייצגו בעתירה עורכי הדין אריאל מנור, טל מאירסון ומרב רוזנפלד-מנור. את המדינה ייצגו עורכי הדין קרן יוסט (דון יחיא) וגדי שילה.