*** הכתבה בשיתוף לשכת יועצי המס

בחלקה הראשון של הכתבה נגענו באופן הטלתו הבעייתי של מס העיזבון, בשיעורו הנתון לתנודות ובמורכבותו הרבה. להלן 3 סיבות נוספות נגד החזרתו של המס המדובר.

עלות המס: בנוגע לעלות מס העיזבון נזרקות לאוויר טענות על סכומי עתק אותם ניתן כביכול לגבות מהציבור באמצעותו. היקפים אלה סותרים את המציאות ואף את ההיגיון. סביר להניח כי מי שרמות ההכנסה שלו גבוהות, ימצא פתרונות מילוט לגיטימיים על מנת להימנע מתשלומי מס - החל במימוש נכסים לפני הפטירה וכלה בהעברת כספים אל מחוץ למדינה למקום בו מס העיזבון אינו קיים. אולם אזרחים ממעמד הביניים ומטה, אשר אין ביכולתם הכלכלית לבצע תכנוני מס מרחיקי לכת, יאלצו לספוג את תשלום המס במלואו.

יחד עם זאת, הוכח בעבר כי בסופו של יום אין סיכוי שהגבייה תעלה על גובה ההוצאה הציבורית הדרושה לרשות המסים לשם ביצוע הליכי גבייה יעילים. תוספת כח האדם הדרושה למערכת המס, מעבר לציוד ולמבנים, לשם ביצוע ולו חלקי של גביית מס עיזבון מחייבת תוספת כוח אדם של מאות עובדים. לאלו תידרש תקופת הכשרה ממושכת ללימוד רזי החוק, שיהיה מהמסובכים והמורכבים ביותר. מן הראוי, כמובן, לשקול אפשרות אלטרנטיבית להקצות כח אדם זה להפקת תוספת גבייה מהמסים הקיימים.

השלכות: למס עזבון יש גם השלכות בחיי המעשה. כפועל יוצא מהטלת מס עזבון ייווצרו קשיים וכשלים ביחס להטלת המסים הקיימים. ניקח לדוגמה את קביעת המחיר המקורי של נכסים בהתאם לקביעת מנהל מס עזבון. אין ספק שעם חקיקת חוק מסוג זה יידרש ביטולו של סעיף 88 לפקודת מס הכנסה המפנה למחיר מקורי של הרכישה, ובמקומו יקבע מחיר מקורי חדש לצרכי מס עזבון. לכל אלה ניתן להוסיף את מערכת הפטורים שתידרש במסגרת הפעלת החוק, דוגמת ניכויים וזיכויים שונים היוצרים אפליה בין חייבי המס, ואת קול הצעקה שתקום בקרב אלה שנותרו מחוץ למסגרת של אותן הקלות.

כמו כן, יש לזכור את כל ההוראות ה"אנטי תכנוניות" שנדרש להכלילן בחוק מס עזבון, דוגמת פסילת מתנות רטרואקטיבית למספר שנים לאחור, מניעת הקמת "חברות גוש חלקה" לשם העברת המניות עוד בחיי המוריש ועוד. מעבר לכל אלה טומן מס העיזבון, הגדרתית, דרישה לקבלת חוות דעת מקצועית של שמאים, שהרי בלעדי השמאות וקביעת השווי לכל נכס אין מס עזבון כלל, אז כעת נצטרך שמאים למקרקעין, למטלטלין, לתכשיטים ולמה לא... המצב האבסורדי ביותר הוא שהיורש יקבל ירושה עם שווי מסויים, שעליו יתנהלו ויכוחים שמאיים אין סופיים והוא יאלץ לשלם בגינה מס עוד בטרם מימוש או יכולת לממש אותה.

פירעון: הנקודה האחרונה שמדגישה את בעיתיות החוק היא פירעון המס לידי הרשות - בעיית תשלום מס עזבון קשה מנשוא. לעתים קרובות יאלץ היורש למכור נכסים כדי לעמוד בדרישות תשלום המס, יהא אשר יהא גובהו. בעבר היו מקרים בהם אנשים נאלצו לעזוב את בתיהם על מנת לממן את מס העזבון. מיותר לציין שעם פטירתו של אדם "ידאגו" רשויות מס עזבון להטיל עיקולים והערות אזהרה בכל מרשמי המקרקעין, המניות וכו'.
כפי שנאמר, קצרה יריעה זו מלתאר את כל תחלואיו של מס העיזבון. לא נותר אלא להפנות את המצדדים בחוק להוראת חוק מס עזבון משנת 1981 בה נקבע בדרך הפשוטה ביותר, בסעיף אחד בלבד: "חוק מס עזבון - בטל".

דעה: אמרו לא למס העיזבון

*** עו"ד איתן צחור הוא מנהל מחלקת חקיקה במס הכנסה לשעבר

*** ירון גינדי הוא נשיא לשכת יועצי המס