תכנוני המס הבאים: המס שיוטל על הלוואות במימון המונים

בשנים האחרונות התפתחה באינטרנט תעשייה מקבילה לעולם המימון המסורתי - תעשיית "מימון ההמונים" (Crowd Funding) וההלוואות החברתיות (peer to peer). מדובר בשיטה למימון פרויקטים, עסקים וארגונים וגיוס הון באמצעות כספים שמושקעים או נתרמים ע"י מספר רב של אנשים פרטיים, והיא משמשת זה מכבר קשת רחבה של ארגונים, מוסדות מוכרים וגם אנשים פרטיים שרוצים להגשים את חלומותיהם, אך אין להם מימון לכך.

כך, לאחרונה החליט בית החולים וולפסון לנסות את השיטה הזו כדי לשדרג את מתקניו, ובמסגרת קמפיין חדש הוא מנסה לגייס כסף מהגולשים כדי לממן מעבדות, לשדרג מחלקות ולשפר את תנאי עובדים. גם המתמחים בתחום הרפואה מנסים לאחרונה לגייס כספים באמצעות האינטרנט לטובת המאבק הממושך שלהם בתנאי העסקתם שצפוי להתנהל בזירה המשפטית, התקשורתית והפוליטית; ואפילו חיילי צה"ל למדו את השיטה, ובמקום לסמוך על הגופים המתרימים של צה"ל, הם פונים בעצמם לגופים שונים בבקשות לתרומות, בין היתר באמצעות האינטרנט בדרך של "מימון המונים" (כפי שעלה ממצאי דוח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה). 

יזמים, מהנדסים, סופרים, חוקרים, זמרים ועוד - כולם כבר פנו להמוני הגולשים באינטרנט בבקשה לתמוך ברעיון או במיזם שפיתחו (באמצעות חברות מימון המונים כדוגמת HeadStart, CrowdValue, KickStarter ועוד). וזה עובד. פרויקטים יוצאים לפועל. ספרים רואים אור. סטרטאפים מקבלים מימון ראשוני. הלוואות ניתנות. חלומות מתגשמים. והמון כסף מתגלגל שם.

ובדרך-כלל, במקום שיש כסף יש גם מסים. אז לא רק החולמים, היזמים והמוסדות זיהו את הפוטנציאל הכלכלי של השיטה. לאחרונה החלה גם רשות המסים לבחון את המשמעויות המיסויות של הטרנד המתגבר של מימון המונים והלוואות חברתיות, ובמספר החלטות מיסוי שניתנו לאחרונה היא מבהירה לפועלים בזירות הללו כי יש זווית נוספת לפעילות שלהם - הזווית המיסויית; ובמקרים מסוימים, יכול להיות שהזווית הזאת תשפיע על ההחלטה אם לפעול בזירה הזאת או לא, כאשר המס "מזנק" לאחוזים גבוהים משמעותית המקובלים בשיטות מימון אחרות. 

לדברי ד"ר אבי נוב, מומחה לדיני מסים ומיסוי בינלאומי, "שאלת אופן המיסוי של 'מימון המונים' (Crowd Funding) היא מורכבת, ומעוררת שאלות רבות הן בהיבטי מס ערך מוסף והן בהיבטי מס הכנסה. אין ספק כי מדובר בפעילות כלכלית מבורכת, המאפשרת מימון עסקים בלי לעבור דרך גורמי התיווך המסורתיים כגון בנקים או גופי מימון חוץ בנקאיים. פעילות מימון המונים היא אלטרנטיבה יעילה לשוק המסורתי של ההלוואות, ובצדק מכונה גם 'הלוואות חברתיות'.  ככל שרשות המסים וכן רשויות אחרות ישכילו לפתח הוראות שאינן מחמירות עם הפעילות של מימון המונים, כך יתפתח תחום חשוב זה. החלטות המיסוי שפורסמו עד כה בעניין מימון המונים מחמירות לדעתי יתר על המידה ועשויות לפגוע באטרקטיביות ובהתפתחות של תחום זה". 

עד כה פרסמה רשות המסים שתי החלטות מיסוי בסוגיית מיסוי מימון המונים. ההחלטה הראשונה (החלטת מיסוי 5769/15), עסקה בנושא של קביעת הוראות ניכוי המס במקור ביחס להלוואות מעמית לעמית (P2P) הניתנות באמצעות אתר אינטרנט, ויחולו על החברה המפעילה את האתר בגין העברת תשלומי הריבית למלווים (ראו מסגרת); והחלטת מיסוי נוספת (החלטת מיסוי 3314/16) העוסקת בחיוב פעילות בזירת מימון ההמונים בתשלום מס ערך מוסף. 

לדברי מומחי המס, החלטת המיסוי השנייה, אשר פורסמה לאחרונה, עשויה להשפיע משמעותית על היחסים בזירת מימון ההמונים וההלוואות החברתיות. החלטה זו עוסקת בחברה המפעילה מיזם המאפשר לבעלי עסקים לקבל הלוואות מגורמים אחרים שאינם קשורים לחברה. המיזם מהווה פלטפורמה לרכישת חובות של לקוחות על-ידי מלווים, בין היתר באמצעות האינטרנט, ומבוצע על סמך חשבוניות מס שהוציאו הלווים לחייבים, ואשר מועד פירעונן טרם הגיע. כך, ניתן ללווים סכום כסף על חשבון תשלום עתידי שהם אמורים לקבל מהחייבים בתמורה לתשלום ריבית מוגדרת מראש על-ידי הלווים.

החברה פנתה לרשות המסים בבקשה לקבל את עמדתה לעניין סיווג פעילות החברה על-פי חוק מס ערך מוסף. במסגרת החלטת המיסוי נקבע כי נוכח פעילות החברה בתחום מתן האשראי ונוכח היקף ותדירות פעילויותיה, החברה תסווג כמוסד כספי לעניין חוק מס ערך מוסף, וזאת גם אם הפעילות מבוצעת באינטרנט. משמעות ההחלטה היא למעשה שמתן הלוואות בשיטת מימון המונים והלוואות חברתיות מהוות עסקה חייבת במע"מ.

לדברי עו"ד ענת שביט, מנהלת מחלקת המסים ושותפה במשרד עורכי הדין פישר בכר חן וול אוריון ושות', "מדובר בהחלטת מיסוי ייחודית שעשויות להיות לה השלכות הן על החבות במע"מ של מיזמים למתן הלוואות והן על הסיווג במס הכנסה". 

כך, מסבירה עו"ד שביט, לעניין מע"מ החשיבות של ההחלטה הנה בשני נושאים - "ראשית בעניין סווג המיזם - החלטת המיסוי קובעת כי הקריטריון המנחה בשאלת הסיווג של המיזם היא, האם מהות פעילותו של החייב במס 'קרובה יותר לסוג אחר' של חייבי מס. רשות המסים מסווגת את הפעילות כ'פעילות של מוסד כספי' ולא כפעילות של עוסק. המשמעות היא תשלום מס שכר ורווח, בשיעור של 17% חלף תשלום מע"מ בלבד על הכנסות המיזם". 

 עו"ד ענת שביט / צילום: תמר מצפי

נושא משמעותי נוסף, כאמור, נקבע לעניין סווג פעילות המלווים. "לראשונה נקבע כי מתן הלוואות על-ידי גורמים שאין עיסוקם במתן הלוואות - כולל יחידים פרטיים - מהווים עסקה חייבת במע"מ. החריג - סכום ריבית של כ-90 אלף שקל לשנה (עוסק פטור) ניכנס בגדר עוסק פטור ולכן יהיה פטור ממע"מ. המשמעות של ההחלטה הזו היא כי פלטפורמות המתבססות על מימון המונים בהלוואות (המחזקות בישראל בשנים האחרונות) חשופות לתשלום מע"מ".

- מה זה אומר בפועל? שמימון המונים מאבד את האטרקטיביות שלו עקב היבטי המס? 

עו"ד שביט: "אם יש ליחידים חלופה של מימון באמצעות השקעה בהון (crowd funding) לעומת פלטפורמות של מימון הלוואות - הביטי המיסוי הופכים את מימון ההמונים באמצעות הלוואות להרבה פחות כדאי. אם ניקח לדוגמה הלוואה של 100 שקל בשיעור ריבית שנתית של 5%, אזי יחול מס של 25%+ 17% על הריבית. המשמעות היא ששיעור המס עולה ל-42% על הריבית, בעוד בהשקעה בהון יחול רק מס של 25% על דיבידנד המתקבל בידי יחיד".

אך לא רק המע"מ ירדוף את המלווים. גם מס הכנסה נכנס לתמונה. לדברי עו"ד שביט, "עד היום היה מקובל שב'קרנות השקעה' וב'קרנות הלוואה' הסיווג של הקרן הוא סווג של פעילות השקעה פסיבית, לכאורה עמדת מע"מ כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטות המס היא בעייתית כיוון שהיא מסווגת את הפעילות כפעילות מעסק, וזה עשוי להשפיע על שיעורי המס הכוללים אשר יחולו על המשקיעים". 

- האם זה עלול לגרום לכך שתחום מימון המונים והלוואות חברתיות שצוברים תאוצה בעת האחרונה ייכחדו?

עו"ד שביט: "אני לא יודעת להגיד אם מימון בקרנות הלוואה או מימון על-ידי יחידים יעלם, אבל לבטח השוק יתאים את עצמו ויחפש מנגנונים להפחית את נטל המס הכולל".

ואלה יהיו, כך נראה, תכנוני המס היצירתיים הבאים שיצטרכו מומחי המס להמציא.

"היזמים הפועלים בקידום מימון המונים ייאלצו 'לעבוד' עבור רשות המסים" 

החלטת המיסוי הראשונה שעסקה בתחום מימון ההמונים דנה בעניינה של חברה פרטית תושבת ישראל המפעילה אתר אינטרנט לתיווך במתן וקבלת הלוואות מעמית לעמית. במסגרת אתר האינטרנט, יחידים תושבי ישראל מגישים בקשה מקוונת לקבלת הלוואה מיחידים אחרים תושבי ישראל או מחברות תושבות ישראל. לכל המלווים נפתח חשבון נאמנות בבנק בו הם רשומים כנהנים בחשבון. חשבון הנאמנות משמש את החברה לצורך העברת תשלומים בין המלווים ללווים. החברה איננה צד להלוואות וכספי ההלוואות אינם חלק מנכסיה או מהתחייבויותיה.

בהתאם להצהרת החברה, הסיכון כי ההלוואות לא יפרעו ותשלומי ההתחייבות בגין ההלוואה לא ישולמו הינו של המלווים בלבד. למלווים אין כל זכות תביעה מול החברה בכל צורה שהיא לגבי פירעון ההלוואה. זכות התביעה למלווים קיימת אך ורק מול הלווים. בעבור השירותים אותם נותנת החברה היא גובה עמלות מהלווים או מהמלווים. עמלות אלה נגבות על-ידי החברה בעת העברת התשלומים בחשבון הנאמנות. 

החברה פנתה לרשות המסים בבקשה לקבוע הוראות ניכוי המס במקור שיחולו על החברה בגין תשלומי הריבית למלווים. רשות המסים קבעה כי ניכוי המס מתשלומי הריבית יהא בהתאם לקבוע בתקנות מס הכנסה (ניכוי מריבית, מדיבידנד ומרווחים מסוימים) בהתקיים מספר תנאים, וביניהם: ההלוואות נושאות ריבית שנתית קבועה מראש ואינה תלויה בגורם בלתי וודאי, ונקבעו מגבלות של סכום קרן ההלוואה ותקופת פירעון קבועה מראש; החברה תשמש כמתווכת בלבד במתן וקבלת הלוואות באמצעות אתר אינטרנט והיא איננה צד להלוואות וכספי ההלוואות אינם חלק מנכסיה או מהתחייבויותיה. 

"השאלה היא כמה מס משלמים על הריבית, או במקרה הזה, כמה מס מפעיל האתר יצטרך לנכות במקור?", אומר ד"ר אבי נוב, ומסביר: "במישור המלווה, הכנסה מריבית שאינה עולה בגדר הכנסה מעסק, חייבת במס מכוח פקודת מס הכנסה, בשיעורי מס מופחתים. התשובה לשאלה כמה מס יצטרך אתר האינטרנט המספק שירותים למלווים וללווים לנכות, היא שזה תלוי בסוג ההלוואה. אם מדובר על הלוואה שקלית, המס המוטל הוא בשיעור של 15% על הריבית, אם מדובר על הלוואה צמודה למדד, שיעור המס יהיה 25% על הרווח הריאלי. בהנחה שמדובר בעסקה או בעסקת אקראי, כהגדרתם בחוק מס ערך מוסף, אזי התמורה תהיה כפופה למס ערך מוסף. אך אם אין המדובר בעסקה או בעסקת אקראי - אזי התמורה תהיה פטורה ממס ערך מוסף". 

- זה מוריד מהאטרקטיביות של שיטת המימון הזאת?

ד"ר נוב: "שיעור המס במימון המונים הוא למעשה אותו דבר כמו בכל הלוואות אחרות, אך יש הבדל אחד מהותי הקשור למערכת המסים שעשוי לפגוע באטרקטיביות של המימון האינטרנטי אשר ללא ספק מהווה רכיב חשוב במשק מודרני. במימון המונים יש מלווים ולווים, אך יש גם את הגוף אשר מספק את הפלטפורמה להלוואות בין עמית לעמית (P2P), ובהחלטת המיסוי נקבע כי הגוף הזה מחויב לנכות מס במקור. כך יוצא שהיזמים הפועלים בקידום מימון המונים ייאלצו 'לעבוד' עבור רשות המסים בניהול מערך גבייה משוכלל עבור אוצר המדינה, אשר מעבר לעלויות הכרוכות בכך, זה גם חושף אותם לאחריות אזרחית ופלילית".