מבקר המדינה: העבודה בחדרי הניתוח לא יעילה באופן מכוון

מנהלי בתי החולים הציבוריים וראשי מערכת הבריאות מלינים כמעט מדי יום על כך שהתורים הארוכים לניתוחים נובעים מתת-תקצוב וממדיניות ריסון שמוביל משרד האוצר באופן עקבי. ואולם, מדוח מבקר המדינה שמתפרסם היום (ג') עולה כי לא מדובר רק בתקציב, אלא גם בחוסר יעילות מכוונת, היעדר תורת עבודה ברורה לחדרי ניתוח, חוסר פיקוח מצד משרד הבריאות ואי-עמידה בהתחייבות לשקיפות בזמני ההמתנה. למעשה, הדוח מוכיח את מה שאמרנו כאן מזה שנים: מי שמנהלים את המערכת ומכתיבים את הקצב שלה הם הרופאים, ולא מי שאמור לפקח עליהם.

על פי הדוח, שצריך לטלטל את המערכת בשל ממצאיו החריפים, זמן ההמתנה בין ניתוחים עומד על 40 דקות בממוצע בכמעט מחצית מהניתוחים שנבדקו במהלך היום, וזאת פי 2 מהזמן הנדרש לפי הנחיות משרד הבריאות ושירותי בריאות כללית. איך יודעים שמדובר בחוסר יעילות מכוונת ולא בפרקטיקה סבירה? מסתבר כי בשעות אחר-הצהריים, כשהרופאים מקבלים כבר את שכרם "פר פעולה" באמצעות תאגיד הבריאות של בית החולים (המכונה גם "קרן מחקרים"), זמן המעבר בין ניתוח לניתוח מתקצר לפתע דרמטית. כך למשל, במחלקה מסוימת בבית החולים הממשלתי וולפסון בחולון, זמן המעבר עמד על 17 דקות במהלך היום לעומת פחות מחמש דקות אחר-הצהריים.

התשלום המיוחד שניתן לרופאים פר פעולה (מכונה "ססיה" בבתי"ח ממשלתיים ו"קיצור תורים" בבתי החולים של שירותי בריאות כללית), עומד על כמה מאות שקלים לפעולה פשוטה של רבע שעה, ועד כ-10,000 שקל לניתוח ארוך ומורכב. על רוב הניתוחים אחר-הצהריים משלמים כמה אלפי שקלים בודדים (ברוטו).

למעשה, דוח המבקר מראה כי אף שיום העבודה הפורמלי בחדר ניתוח אמור להתחיל בשעה 7:30, בפועל הוא מתחיל באיחור של 40 דקות. בהתאם, היום אמור להסתיים בשעה 15:00, אבל מרבית הניתוחים שנבדקו הסתיימו כבר בשעה 14:00. המשמעות היא לא רק בעיה של ניצולת בחדרי הניתוח, אלא גם סיום מוקדם של שעות העבודה הפורמליות לצורך מעבר רופאים אל המרפאות ובתי החולים הפרטיים, או קבלת תשלום מיוחד פר פעולה מקרן המחקרים. "פערים אלה אינם עולים בקנה אחד עם הנחיות משרד הבריאות ושירותי בריאות כללית לשעות הפעלת חדרי ניתוח, והם מעידים על בזבוז המשאבים הקריטיים של בית החולים ועל פגיעה בשירות שמקבל הציבור, הבאים לידי ביטוי בהתארכות זמן ההמתנה של הציבור לניתוחים", קובע המבקר.

ככלל, המבקר מציין כי הפעלת חדרי הניתוח בשעות אחר-הצהריים נעשית באופן משני מאוד ולא יותר מחמישה ימים בשבוע, כך שבפועל הם פועלים רק בשליש משעות היממה. מבקר המדינה מזכיר שכבר מאז שנת 2013 משרדי הבריאות והאוצר מבטיחים להעביר כספים לצורך קיצור התורים לניתוחים, אבל בפועל הדבר לא נעשה עד היום.

לפי דוח המבקר, אף שמשרד הבריאות גיבש נהלים עבור חדרי הניתוח, הוא לא קבע "תורה סדורה" שלפיה אמורים להתנהל כללי בתי החולים תוך התאמות שונות לצרכיהם.למעשה, אין אחידות אפילו באופן שבו בתי החולים מגדירים את תחילת שעת הניתוח. בגלל הפער הזה, משרד הבריאות הפסיק לפרסם לאחר פעם אחת בלבד את הדוח הדו-שנתי של זמני ההמתנה לניתוחים בכל בתי החולים, וזאת למרות התחייבות לשקיפות. "בהיעדר תורת הפעלה כאמור, בעניינים רבים כל בית חולים נוהג על פי ראות עיניו", כותב המבקר. "אף שפעילות חדרי הניתוח דורשת בקרה ניהולית ופיקוח על מנת להשיג את התפוקה המרבית בהם, למשרד אין מידע מלא ואמין ובנושאים רבים הוא אינו מודד תפוקות", הוסיף המבקר. בשורה התחתונה, קובע המבקר כי "המשרד אינו ממלא כראוי את תפקידו כרגולטור - הגורם המאסדר והמפקח".

עוד קובע המבקר, כי בעקבות מה שהוא מגדיר "תקינה ארכאית" של כוח אדם רפואי וסיעודי אשר לא שונתה מאז שנות ה-70', קיים מחסור חמור בכוח אדם לצורך הפעלת חדרי הניתוח. בין היתר מדובר במחסור של 300 רופאים מרדימים, ומחסור במאות אחיות, טכנאים, סניטריים וכוחות עזר נוספים שבעניינם כלל לא נקבעה אפילו תקינה. עוד עולה מהדוח, כי בחלק מבתי החולים, הן הממשלתיים והן של הכללית, המכשור כל כך מיושן שהדבר הביא לעתים להשבתת חדרי ניתוח.

פרופ' ליאוניד אידלמן, יו"ר הסתדרות הרופאים, הגיב לדוח המבקר בעניין חדרי הניתוח הכלליים: "קשה להגיד שאנו מופתעים מהממצאים הקשים המתוארים בדוח המבקר. הדוח מוכיח שהצהרות לחוד - ומציאות לחוד. מצב חדרי הניתוח בכי רע, בעוד מצבם הרפואי של מטופלים הממתינים זמן רב לניתוח מתדרדר. מזה זמן רב הר"י מתריעה כי חדרי הניתוח עומדים ריקים שעות על גבי שעות, בשל מחסור חמור בכוח אדם ובמשאבים. הרופאים רוצים ומוכנים לעבוד בחדרי הניתוח העומדים שוממים, אלא שהמערכת מונעת מהם לעשות כן. בלתי מתקבל על הדעת שעד היום לא הוקצה כסף ייעודי לתוכנית לקיצור תורים, למרות הצהרות משרדי האוצר והבריאות. על קברניטי משרד הבריאות לראות בדוח מבקר המדינה הטלת אחריות חמורה המחייבת לפעול בדחיפות לשינוי המצב".

דוח מבקר המדינה - כל הכשלים:

■ ליקויים בגיבוש הסכם הגז הטבעי בין חב' החשמל לתמר גרמו לעלויות עודפות - 3 מיליארד ד'

■ הצהרות על עבודה של 24 שעות ביממה במערך הכשרות

■ חדרי ניתוח: עבודה לא יעילה באופן מכוון

■ קופות החולים: היעדר מעקב אחר צריכת תרופות, שימוש חוזר בציוד

■ מלונאות: מה מעכב את הוזלת המחירים בבית המלון?

■ המשטרה: פיגור ניכר בהתמודדות עם פשיעת סייבר

■ 110 מ' ש' יועדו לפריפריה, מי קיבל את רוב הכסף?

■ קבורה אזרחית: "המדינה פוגעת בזכות הבסיסית להיקבר עפ"י אמונה"

■ רמ"י מתעלמת משימוש מסחרי שנעשה בקרקע ציבורית

■ 20 אלף עמותות לא משלמות אגרה שנתית

■ משהב"ט מעסיק אלפי יועצים חיצוניים במיליוני שקלים - בלי מכרז

■ חקלאות: הציבור ממשיך להיות חשוף לחומרי הדברה

■ מה עשתה קרן "מעגלים" עם תקציב של 60 מ' ש'?

■ משרד החינוך: ריבוי משימות פוגע בפיקוח הפדגוגי

■ אגף התכנון בצה"ל הטעה את הרמטכ"ל, אגף התקשוב כשל