המבקר: "המדינה פוגעת בזכות הבסיסית להיקבר עפ"י אמונה"

עד שנת 2020 יהיו חסרים בישראל למעלה מ-17 אלף מקומות קבורה למי שאינם מעוניינים להיקבר בקבורה דתית, זאת בשל אי יישום חוק הקבורה האזרחית שחוקק לפני 20 שנה. כך קובע מבקר המדינה בהתאם לביקורת שערך משרדו במהלך 2016 על הקבורה האזרחית בישראל. על פי הדוח, בשנת 1996 נחקק חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית, הקובע כי לכל אדם הזכות להיקבר בבית עלמין אזרחי חלופי, באופן התואם את השקפת עולמו. זאת על רקע העובדה שבמשך שנים, נקברו נפטרים בישראל אך ורק בבתי עלמין דתיים. מי שאינם יהודים, ואף יהודים שביקשו להיקבר קבורה לא דתית, ראו בכך פגיעה בחופש הדת.

הדוח קובע כי חוק הקבורה האזרחית לא מיושם כבר 20 שנה, וכי פעילותם של גופי הממשלה, ובראשם המשרד לשירותי דת, האחראי ליישום החוק - התאפיינה באוזלת יד מתמשכת. בכך, קובע המבקר, כשלה המדינה בהבטחת מיצוי אחת הזכויות הבסיסיות של אזרחיה - זכות הקבורה בכבוד באופן התואם את השקפת עולמם ואמונתם.

המבקר מצא כי 20 שנה לאחר חקיקת החוק - אף לא אחד מהשרים לשירותי דת שכיהנו בתקופה זו הכריז על אתר בארץ כמיועד להקמת בית עלמין לקבורה אזרחית. עם זאת, המשרד לשירותי דת העניק ל-21 תאגידי קבורה רישיונות לקבורה אזרחית באתרי קבורה שלא הוכרזו, וזאת בניגוד לחוק.

הוא מצא כי על פי ההחלטות שקיבלו ממשלות ישראל בתחום הקבורה האזרחית, לא ניתן ליישם את החוק. לא נקבעו תקציבים ליישומו, וקיים מחסור של ממש במקומות לקבורה אזרחית ברוב אזורי המדינה. המדינה מימנה בשנת 1998 את הקמת בית העלמין האזרחי הראשון של תאגיד קבורה בבאר שבע, בסכום של 2.3 מיליון שקל, אולם החלטת השר להקים שלושה בתי עלמין נוספים לא יושמה.

במרץ 2014 הוקמה ועדת מנכ"לים בראשות מנכ"ל המשרד לשירותי דת לבחינת הצעדים הנדרשים ליישום חוק הקבורה האזרחית. צוות בין-משרדי, שהיה אמור להגיש לוועדה המלצות להסדרת סוגיות אלו עד אוקטובר 2014, טרם גיבש המלצות.

המבקר מציין כי האופן שבו פועלת המדינה לצורך הקמתם של בתי עלמין אזרחיים, מקשה על הקמתם. המדינה מוכנה להקצות קרקע באמצעות רמ"י, ואף להשתתף במימון הקמתם, אך בשל ההון העצמי הדל העומד לרשות תאגידי הקבורה, הם מתקשים לנצל את הקרקע שהוקצתה להם לצורך הקמה ופיתוח ראשוני של בתי העלמין. בדרישות תקציב כוח האדם של המשרד לשירותי דת לשנת 2015 נכללה משרה ייעודית של ריכוז תחום הקבורה האזרחית, אולם בפועל המשרד לא תקצב אותה והיא לא אוישה.

"נוכח ממצאיו של דוח זה, על הממשלה לבחון מחדש אם המשרד לשירותי דת הוא אכן הגורם המתאים לשאת באחריות ליישומו של חוק הקבורה האזרחית", מסכם המבקר.

דוח מבקר המדינה - כל הכשלים:

■ ליקויים בגיבוש הסכם הגז הטבעי בין חב' החשמל לתמר גרמו לעלויות עודפות - 3 מיליארד ד'

■ הצהרות על עבודה של 24 שעות ביממה במערך הכשרות

■ חדרי ניתוח: עבודה לא יעילה באופן מכוון

■ קופות החולים: היעדר מעקב אחר צריכת תרופות, שימוש חוזר בציוד

■ מלונאות: מה מעכב את הוזלת המחירים בבית המלון?

■ המשטרה: פיגור ניכר בהתמודדות עם פשיעת סייבר

■ 110 מ' ש' יועדו לפריפריה, מי קיבל את רוב הכסף?

■ קבורה אזרחית: "המדינה פוגעת בזכות הבסיסית להיקבר עפ"י אמונה"

■ רמ"י מתעלמת משימוש מסחרי שנעשה בקרקע ציבורית

■ 20 אלף עמותות לא משלמות אגרה שנתית

■ משהב"ט מעסיק אלפי יועצים חיצוניים במיליוני שקלים - בלי מכרז

■ חקלאות: הציבור ממשיך להיות חשוף לחומרי הדברה

■ מה עשתה קרן "מעגלים" עם תקציב של 60 מ' ש'?

■ משרד החינוך: ריבוי משימות פוגע בפיקוח הפדגוגי

■ אגף התכנון בצה"ל הטעה את הרמטכ"ל, אגף התקשוב כשל