כך הפכה ההסתבכות של אפי נוה להזדמנות של לשכת רואי החשבון

האם רואי החשבון יזכו לדריסת רגל בייצוג במיסוי מקרקעין שהיה ייחודי ושמור עד היום לעורכי הדין בלבד? מי ינצח בכיפוף הידיים בין שתי הלשכות המקצועיות - לשכת עורכי הדין בראשות עו"ד אפי נוה, שרוצה לשמור על גבולות המקצוע - או לשכת רואי חשבון בראשות רו"ח איריס שטרק, שמרגישה שעד היום כבלו את ידיהם של רואי החשבון ומנעו מהם ייצוג הולם של לקוחותיהם? והאם להיעדרו של נוה מקדמת הבמה, לאור הפרשה הפלילית המרחפת מעל ראשו, תהיה השפעה על זהות המנצח בקרב הזה?

כל השאלות הללו ירחפו מעל הדיון שיתקיים היום (א') בוועדת השרים לענייני חקיקה, שבמסגרתו יעלה לדיון תיקון לחוק מיסוי מקרקעין, שמטרתו להרחיב את האפשרות של רואי החשבון לייצג את לקוחותיהם בענייני מיסוי מקרקעין.

התיקון מעורר סערה ויוצר קיטוב בין שתי הלשכות המקצועיות - לשכת עורכי הדין ולשכת רואי החשבון - אשר מייצגות אינטרסים מנוגדים. בעוד שלטענת רואי החשבון, התיקון נועד לתקן עוול היסטורי, טוענים עורכי הדין כי רואי החשבון כלל לא מבינים בתחום שאליו הם מבקשים לפלוש; כי מדובר בתחום משפטי מורכב שיוחד בצדק לעורכי הדין; וכי כניסתם של רואי החשבון אליו תסכן את הלקוחות, כמו גם את רואי החשבון עצמם, שיהיו חשופים לתביעות-עתק בשל טעויות שהם יעשו.

 קרב המייצגים

הצלת כסף ותיקון טעויות

"קרקע המחלוקת" הוא חוק מיסוי מקרקעין וייצוג לקוחות בעסקאות מקרקעין. מכירה ורכישה של מקרקעין בישראל - קרקעות, בתים, דירות מגורים, חנויות וכו' ממוסות לפי חוק מיסוי מקרקעין. אופן המיסוי, דרך חישובו, שיעורי המס והטבות מס, מועדי תשלום - הם עיקרי הנושאים שמטפל בהם החוק. שיטת המיסוי ייחודית למקרקעין, ובשל חקיקה היסטורית, נפלט הטיפול במיסוי מקרקעין מפקודת מס הכנסה, מה שמביא לכך שמיסוי ההון על מקרקעין, מטופל בחוק נפרד משאר נכסי ההון בישראל.

בהתאם לחוק, ייצוג בפני מנהל מיסוי מקרקעין ייחודי לעורכי דין, וזאת מכוח חוק משנת 1961. כתוצאה מכך, רואי חשבון יכולים לייצג בנושאי מס הכנסה ומע"מ אך לא בנושאי מיסוי מקרקעין. החוק בנוסחו כיום מצמצם את עבודת רואי החשבון לשלב השגה ולבעיה חישובית. רואה החשבון יכול להיכנס לתהליך רק לאחר שיש בעיות, כשצריך לעזור בהצלת כספים ובתיקון טעויות.

זכות ייצוג לרואי חשבון

במסגרת הצעת החוק שתעלה היום לוועדת השרים, מוצע לתקן את סעיף 109א' לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) משנת 1963, כך שרואי חשבון יוכלו לייצג נישומים בהליכי השגה אל מול רשויות המס בכל עניין הקשור לחוק מס שבח, ולא רק בעניינים הקשורים "לחישוב המס בלבד", כקבוע כיום בחוק.

בדברי ההסבר להצעה לתיקון החוק צוין כי כיוון שבסעיף 109 נקבע כי הייצוג של רואי החשבון יהיה בכל הקשור לחישוב המס בלבד, יוצא כי חלק עיקרי מעבודתם של רואי החשבון מצטמצמת - "כך, למשל, הכנת שומות מס והגשתן, הכנת תיקוני שומה, הגשת השגות וניהול דיונים בקשר עמן והזכות להירשם כמייצג במחשבי הרשות". "לפיכך", נכתב בדברי ההסבר, "בהצעת חוק זו מוצע להעניק זכות ייצוג לרואי החשבון, כך שחלק מהעסקאות ידווחו על-ידם, והחלק המשפטי על כל רבדיו ימשיך להיות נחלת עורכי הדין" .

עוד נכתב בהצעת החוק כי מניעת העבודה בתחום מציבור רואי החשבון והשארת המונופול בידי עורכי הדין בלבד, פוגעת פגיעה קשה בציבור הנישומים, שאין באפשרותם לפעול ולעבוד עם מי שהם מעוניינים. כמו כן, נטען, המידע הרב שנרכש בלימודי ראיית חשבון לא מתבטא, כשלרואי החשבון אין יכולת להיות מעורבים באופן מלא בניהול ההליך מול מנהל מיסוי מקרקעין. עוד נכתב בהצעת החוק כי "מעורבות רואי החשבון בנושא תגביר את מהירות הטיפול בעסקאות ותביא לצמצום החיכוכים בסיום הליכי השומה וההשגה" .

לטענת יוזמי החקיקה, ההצעה מקדמת את הזכות לעבוד על-ידי מגזר שהוכשר לכך ואינה מונעת מעורך הדין לעסוק בתחום שיוחד לו. "אדם יוכל לבחור עם מי הוא עובד בלי לפגוע בזכות לעיסוק הקיימת לעורכי הדין. הנישום יוכל להחליט", נכתב בהצעה.

בהצעה נטען גם כי הרחבת סמכויותיהם של רואי החשבון בתחום המקרקעין יביא גם להפחתת יוקר המחיה. זאת, מאחר שכיום משלם נישום לעורך דין עבור דיווח עסקאות ועריכת השומות, ולאחר מכן הוא משלם לרואה חשבון במקרה של שומות מס גבוהות או תיקון טעויות. לאחר התיקון, נישום יוכל לבחור את מי שייצגו.

נוה בלם את התיקון

נשמע מצוין - תחרות, הורדת יוקר המחיה, תרומה למשק ועוד ועוד סופרלטיבים נכתבו בהצעת החוק, אבל כל אלה נבלמו עד כה על-ידי המתנגדים לחוק, ובראשם עמד בשנים האחרונות ראש לשכת עורכי הדין אפי נוה.

בלשכת עורכי הדין מתנגדים בתוקף להצעת החוק, ואף זכו עד לאחרונה לתמיכתה של שרת המשפטים, איילת שקד, בעמדתם זו. יש האומרים כי קרבתה של שקד לנוה, והיותם בני-ברית, היא זו שמנעה את קידומו של החוק עד כה וגרמה לכך שידו של נוה הייתה על העליונה; אולם כעת, משנוה מתמודד עם חקירה פלילית נגדו בפרשת "ביקורת הגבולות" ומנסה להדוף בימים אלה את כוונת הפרקליטות להעמידו לדין פלילי, בכפוף לשימוע - נראה כי כוחו של ציר שקד-נוה נחלש. יש הסבורים כי כעת, משנוה כבר לא עומד בשער, החקיקה הזאת תקודם.

מטעמה של שרת המשפטים איילת שקד, המכהנת גם כיו"ר ועדת השרים לחקיקה, נמסר כי היא עדיין לא גיבשה את עמדתה בנוגע לחקיקה. ההצעה לתיקון החוק עולה לדיון אחרי שהדיון בה נדחה פעם אחר פעם - מה זה אומר על עמדת השרה? לכל צד פרשנות משלו.

שטרק נכנסת לתמונה

להצעת החקיקה והמחלוקת בעקבותיה יש היסטוריה ארוכה, טרום זמנם של נוה ושל שקד. יוזמיה מנסים לקדם אותה ב-14 השנה האחרונות. מדובר בהצעת חוק שהובאה כבר בשנת 2004 (תיקון 53 לחוק מיסוי מקרקעין) בנוסח דומה ונדחתה על-ידי המחוקק. אולם זה לא מונע מרואי החשבון לקדם אותה היום שוב בכל הכוח ולנסות לנצל לכאורה את "הפירצה" שנוצרה כאילו השמירה על גבולות מקצוע עריכת הדין רופפת יותר מבעבר.

לזירה הזאת נכנסה לאחרונה רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי החשבון החדשה. עם כניסתה לתפקיד לפני כחודשיים, החלה שטרק לפעול לקידומו ויישומו של החוק בפועל. לדברי שטרק, "המצב הקיים מהווה פגיעה חמורה בחופש העיסוק של רואי חשבון", ו"התיקון יתרום להגברת התחרות ולטובת הצרכנים והמשק.

לטענתה, "מתן ייצוג לרואי חשבון במס שבח הוא תיקון עוול היסטורי. יש הצעת חוק בנושא שעולה לוועדת השרים לחקיקה, ואנו פועלים לקידומה בכל המרץ. מטרתנו להביא לשינוי משמעותי. אנו מייצגים בכל נושאי המיסוי למעט במס שבח. אנו מייצגים במס הכנסה ובמע"מ, אך במקרקעין אנו מלווים בכל שלבי התהליך, אבל לא בייצוג, למרות שיש לנו את כל הכלים, היכולות, הידע והניסיון, וזה טבעי שרואי חשבון ייצגו גם במס שבח".

שטרק מציינת כי "הנוסח המוצע מבקש לאפשר לרואי חשבון לייצג מול מנהל מיסוי מקרקעין משלב עריכת השומה העצמית בעסקה חייבת במס או פטורה ממס, כולל כל הליך שומתי או מול מחלקת הגבייה, אך לא בבתי משפט ובוועדות ערר".

"פגיעה גם בנישומים"

בלשכת עורכי הדין דוחים את עמדתה שטרק הזאת על הסף. לטענת לשכת עורכי הדין, המחלוקות במיסוי מקרקעין הן בעלות אופי קנייני ומשפטי ביחס לחוזי מקרקעין (הנוגעים לשורש קניינו וזכויותיו של הנישום), ואין, ולא יכולה להיות, מחלוקת שזו מומחיותם של עורכי הדין, ושהם בלבד בעלי ההשכלה וההכשרה המתאימה לכך.

לפני הדיון הקודם שהיה אמור להתקיים בהצעת החוק, באוגוסט האחרון, גיבשו בלשכת רואי החשבון ובלשכת עורכי הדין ניירות עמדה להצגה לשרת המשפטים אילת שקד, שר האוצר משה כחלון וחברי הוועדה. ניירות העמדה לא הוגשו משנדחה הדיון בהצעת החוק, וכעת הם יוגשו לוועדה לקראת הדיון. ניירות אלה משקפים יותר מכל את הקוטביות בין הצדדים - ואת המאבק על גבולות הגזרה של כל אחד מהמקצועות. עמדת רואי החשבון תומכת כמובן בנימוקים הפרוסים בהצעת החוק, בעוד עמדת שלשכת עורכי הדין מזהירה מפני הסכנות שבפתיחת הייצוג לרואי החשבון.

את עמדת לשכת עורכי הדין ניסחו ראשי פורום המיסוי של הלשכה, עו"ד מאיר לינזן, עו"ד רו"ח יוסי אלישע ועו"ד טל עצמון - כולם מובילים בתחום המיסוי - ואלה מבקשים להסביר לחברי הוועדה כי חוק מס שבח מקרקעין הוא חוק מס שמעצם טבעו בשל העיסוק במקרקעין ובקניינו החשוב ביותר של האדם, מעורר סוגיות משפטיות מובהקות הדורשות מומחיות משפטית שאין לרואי חשבון.

לשכת עורכי הדין אף מזהירה כי ייצוג נישומים על-ידי מי שאינו עורך דין עלול לגרום לנישום לנזקים, הן במישור האזרחי והן במישור הפלילי, ולחשוף את רואי החשבון עצמם לתביעות נגדם. "על אף המומחיות של רואי החשבון בעניינים חישוביים, הרי שאין לו כל מומחיות בדיני ראיות ובטיעונים משפטיים מקדמיים ואחרים. משכך, אי-העלאת טענה, על-ידי מי שאינו בקיא בדיני ראיות ובטיעונים משפטיים דרושים, עלולה לגרום לנישום לפגיעה של ממש", נכתב בנייר העמדה של לשכת עורכי הדין.

לשכת עורכי הדין מעלה אל השולחן גם את הטענה כי ברגע שרואי החשבון ייצגו בהליכים המבוקשים, הלקוח יאבד גם את החיסיון על ההליך - זכות הקיימת ללקוח רק ביחסיו עם עורך דינו. 

*** חזקת החפות: עו"ד אפי נוה לא הורשע בכל עבירה, ועל כן הוא זכאי ליהנות מחזקת החפות. הפרקליטות הודיעה על כוונתה להעמידו לדין, ואולם נוה יכול להניא את הפרקליטות מכוונה זו באמצעות טיעוניו בשימוע שייערך לו או לצמצם את האישומים נגדו. יש לזכור כי חשודים הם בחזקת חפים מפשע, כל עוד לא הורשעו בדין.

עתירה נגד החוק נדחתה בעבר ע"י בג"ץ

את תיקון החקיקה יזמו וקידמו רו"ח דורית גבאי ורו"ח שגיא לוטבק עוסקים, שפתחו במאבק למתן ייצוג לרואי חשבון במס שבח לפני כ-14 שנים. בעקבות היוזמה, בשנת 2004 נעשה תיקון לחוק, וחוקק סעיף 109א, שקבע כי רק בשלב השגה יכול רואה חשבון או יועץ מס לטפל בעניינו של לקוח הנידון על-פי חוק מיסוי מקרקעין.

רו"ח דורית גבאי לא השלימה עם התיקון החלקי האמור והגישה בג"ץ נגד שר האוצר בדרישה לביטול התיקון, בטענה כי אין די בו, וכי נותרה פגיעה בחופש העיסוק של רואי החשבון - אך העתירה נדחתה על-ידי בית המשפט העליון.

לשכת עורכי הדין טוענת כעת כי הצעת החוק המונחת כיום על שולחן הכנסת מהווה ניסיון לייצר מסלול "עוקף בג"ץ".