כיצד סינדל כ"ץ את חוקת הליכוד, והאם האיחוד עם כחלון סופי?

פעילים ותיקים בליכוד יכלו אתמול לשפשף עיניים כאשר ראו את השר ישראל כ"ץ יושב לצידו של נתניהו במזכירות הליכוד, ומכריז בגאון "מזכירות הליכוד סוברנית לקבל את ההחלטה. ההחלטה התקבלה סופית". רבים בליכוד זוכרים מאבקי כוח פנים מפלגתיים שכ"ץ ניהל באדיקות ובנחישות לפני מספר שנים כדי להדק ולאזוק את חוקת הליכוד חזק חזק, כך שדבר שכזה (איחוד עם עוד מפלגה) לא יקרה אלא באישור רוב מיוחס במרכז הליכוד. רוב מיוחס, כלומר רוב של שני שליש מן המשתתפים בהצבעה.

כ"ץ הוביל את שינוי חוקת הליכוד ואת השריון הנוקשה המסוים הזה, במיוחד כדי שלא יתאפשרו מיזוגים עם מפלגות אחרות. היתה תקופה, אי שם בסוף 2012, בתקופה של מיזוג הליכוד עם ישראל ביתנו לריצה משותפת תחת הגוף "הליכוד ביתנו", שכ"ץ רצה לסגור את הדלת בפני מהלך מיזוג, ואחרי אותה הדלת, הוא ביקש להניח מנעול על גבי מנעול.

כך שהוא הוביל לשינוי הסעיפים הרלוונטיים בחוקת הליכוד, וככל הידוע הם נותרו אזוקים עד היום. כדי ליצור קשר בין הליכוד לגוף פוליטי אחר צריך החלטת רוב מרכז הליכוד, גוף המונה כ-3,700 חברים, כך נקבע בסעיף 80 לחוקת הליכוד.

וגם את סעיף 80 לחוקת הליכוד לא ניתן לשנות כל כך בקלות. החשיבות שכ"ץ מצא לסעיף המסוים הזה הרחיקה לכת עד כדי כך שאת כל חוקת הליכוד ניתן לשנות ברוב רגיל, אבל דווקא את סעיף 80 - "אותו ניתן לשנות ברוב של שני שליש מן המשתתפים בהצבעה".

הכיצד אם כן, החליטו אתמול במזכירות הליכוד לשנות את הסעיפים כלאחר יד ומבלי להניחם בפני מרכז הליכוד?

התמיהה הזו אינה מועלית מטעמי דאגה להקפדה על כל תג ותק בחוקת מפגלת השלטון, אלא כדי להצביע על חילופי הרוח וכיווני השבשבת. גורמים בכירים בליכוד סיפרו אתמול ל"גלובס" שבשנה האחרונה בכל פעם שהתקיים שיח פנימי בנוגע לאפשרות שכחלון ישוריין, "ישראל היה צוחק ואומר שאין סיכוי בעולם וכי יש בידו את הסעיף שיאפשר לעצור את זה בקלות".

בימים אחרים, לפני כ6-7 שנים, כ"ץ מחה בשיחות עם בכירי התנועה על מערכת הבחירות של שנת 2013, אז צירף נתניהו בהחלטה עצמאית את אביגדור ליברמן לתוך הליכוד. באותה המערכה, הליכוד השיג 31 מנדטים, כאשר 11 מתוכם היו חברי הכנסת של ישראל ביתנו.

כאשר ליברמן החליט להתגרש, הוא לקח את 11 המנדטים שלו והלך, בלי לתת התראה מוקדמת. זה קרה תוך כדי מלחמת צוק איתן, כאשר צה"ל בקרבות ויש קרבנות בנפש.

אותו המיזוג הכעיס את כ"ץ. הכעיס מאוד. אחרי בחירות 2013, הוא דרש בתוקף הקמת ועדת חקירה פנים ליכודית שתקיים בדיקות משמעותיות בנושא ההוצאות הכספיות העצומות של התנועה, ובראיונות לתקשורת התלונן על התוצאות המאכזבות ונשבע שלא ייתן יד בעתיד לחיבורים עם מפלגות מן החוץ, בטח לא לפני שהגוף הנרחב - מרכז הליכוד - יאשר זאת.

כתוצאה מכך אפשר היה לראות אתמול את תחילתם של המאבקים על מבנה רשימת הליכוד לכנסת ה-22.

חברי הכנסת מיכל שיר ואריאל קלנר, הנמצאים כיום במקומות 29 ו-34 בהתאמה, הגישו אתמול עתירה לבית הדין של הליכוד, נגד קיום הדיון במזכירות הליכוד בנושא שילוב "כולנו" במפלגה, מאחר ואך ורק למרכז הליכוד יש את הסמכות לשנות את חוקת המפלגה, או לאפשר שריון של גוף פוליטי נוסף.

ארבעת חברי הכנסת של כולנו קיבלו מנתניהו את המקומות 5, 15, 29 ו-35. כלומר שיר תידחק למקום ה-31. קלנר ידחק למקום ה-37.

למרות עתירתם, הדיון התקיים והוכרז בסופו שהשינוי אושר. עוד קודם לכן, קבוצת פעילים וחברי מרכז, וביניהם שני חברי מועצות ערים, אלעד מלכא מעיריית ירושלים ויעקב וידר מבני ברק, פנו גם הם אתמול למנוע את האיחוד עם כחלון וטענו כי יש לאשר זאת במרכז המפלגה.

מבקר מפלגת הליכוד, עו"ד שי גלילי, פרסם אתמול הודעה על פיה "החלטת המזכירות חסרת כל תוקף משפטי. גם במידה והחלטת המזכירות מוצדקת לגופה, אין בכך כדי לאפשר את הפרת הוראות החוקה ועקיפת סמכותם של חברי מרכז המפלגה בדרך של העברת סמכויות פיראטית למזכירות הליכוד, שאיננה מוסמכת כלל ועיקר לדון בנושאי רשימת המועמדים והאיחוד עם סיעת כולנו. מפלגת הליכוד מחוייבת להתנהל לפי הוראות הדין תהיינה הנסיבות אשר תהיינה."

אם כן, מה היא המשמעות? כפי שכ"ץ התעקש לפני כמה שנים, להחלטת המזכירות יינתן תוקף חוקי מלא, רק כאשר היא תאושר במרכז המפלגה.