העובדה כי ענקיות הטכנולוגיה פועלות בתחומים רבים, מאפשרת לנצל את עונת הדוחות הכספיים כדי להבין את ההשפעות הצולבות אחת על השנייה - החברות מיקרוסופט וגוגל מתחרות בתחום הענן עם חברת אמזון, שבתורה מאתגרת את גוגל ופייסבוק בתחום הפרסום, ביחד עם החברות טוויטר וסנאפ. בנוסף, ניתן לראות התייחסות רוחבית לסוגיות רגולציה ולהבין את האופן שבו פועלים המשקיעים בוול סטריט.
בשבוע שעבר הגיעה עונת הדוחות לשיאה, כשאמזון, פייסבוק, גוגל ואינטל פרסמו את התוצאות הכספיות שלהן. מיקרוסופט פרסמה בשבוע שלפני כן ואפל תפרסם ביום שלישי השבוע, לאחר סיום המסחר. כמה נקודות שעלו מהדוחות:
פרסום: אמזון מנסה לאתגר את הדואופול
גוגל ופייסבוק מהוות סוג של דואופול בשוק הפרסום אונליין, ושולטות ביותר מחצי מהשוק העולמי. עם זאת, חברות טכנולוגיה אחרות צומחות במהירות ומתחילות לקחת מהן נתח שוק. האיום הגדול ביותר על השתיים הוא ענקית טכנולוגיה נוספת - חברת אמזון. חברת המחקר אי-מרקטר צופה כי ההוצאות על פרסום דיגיטלי ב-2019 יגיעו השנה ל-333 מיליארד דולר, וכי אמזון תחזיק ב-8.8% מהשוק.
בזמן שההכנסות מפרסום בפייסבוק צמחו ב-28% ברבעון הנוכחי ובגוגל ב-16%, אמזון דיווחה על צמיחה של 37% בקטגוריית ההכנסות האחרות שלה - שכוללת בעיקר את ההכנסות מפרסום - והן הסתכמו ב-3 מיליארד דולר. סמנכ"ל הכספים של החברה, בריאן אוסלבסקי, אמר בשיחת המשקיעים כי החברה משלבת יותר ויותר פרסומות גם בתכני השירות פריים וידיאו. הסיבה שאמזון מסוגלת לאתגר את גוגל ופייסבוק היא ההיכרות העמוקה עם הרגלי הצריכה של הגולשים, והיכולת למנף את הידע הזה לטובתה.
בנוסף לאמזון, גם שתי שחקניות קטנות יותר צומחות במהרה בתחום הפרסום - החברות טוויטר וסנאפ. ההכנסות הרבעוניות מפרסום של טוויטר עלו ב-21% לעומת הרבעון המקביל והן הסתכמו ב-727 מיליון דולר. אי מרקטר צופה כי טוויטר תחזיק ב-0.9% משוק הפרסום ב-2019. סמנכ"ל הכספים של טוויטר, נד סיגל, אמר בשיחת המשקיעים כי "אנחנו משיקים מוצרים ושירותים חדשים ומתחברים למה שקורה, ואלה מסרים שממש מהדהדים אצל המפרסמים".
סנאפ הציגה הכנסות רבעוניות של 388 מיליון דולר בלבד, אך היא צומחת במהירות - בשיעור של 48%. אי מרקטר צופה שסנאפ תחזיק השנה ב-0.4% משוק הפרסום העולמי. סנאפ מתמודדת עם תחרות גדולה מול אינסטגרם על קהל המשתמשים הצעיר, אבל העובדה שהיא צומחת במהירות מעידה כי המפרסמים לא זנחו אותה לגמרי ומבינים כי יש לה ערך, בין השאר בגלל מוצרים כמו סנאפ סלקט - שמאפשר למפרסמים לשלב פרסומות עליהן לא ניתן לדלג בתוכניות המקוריות באפליקציה.
על אף שקשה מאוד לערער על השליטה של גוגל ופייסבוק, לכל אחת מהחברות האלה יש את היכולת לאתגר אותן במגרש אחר - אם זה מול לקוחות צעירים, קמעונות או וידיאו. גם אם הן לא יצליחו להחליף אותן, העובדה כי התחרות גוברת יכולה לפגוע בגוגל ופייסבוק, ולשחק לטובת המפרסמים.
ענן: גוגל ומיקרוסופט מצמצמות פערים לאט
פעילות הענן של אמזון (AWS) רשמה הכנסות של 8.4 מיליארד דולר ברבעון האחרון, צמיחה של 37% לעומת הרבעון המקביל ומתחת לציפיות האנליסטים. זאת הפעם הראשונה בה פעילות AWS הציגה קצב צמיחה הנמוך מ-40% מאז שהחברה החלה לדווח בנפרד את תוצאות פעילות הענן שלה, לפני חמש שנים.
החברה עדיין מחזיקה בנתח שוק גבוה והכנסותיה גבוהות פי ארבעה מאלה של גוגל, למשל. עם זאת, מיקרוסופט וגוגל מצליחות לצמוח בקצב מהיר יותר ומצליחות לצבור נתח שוק גדול יותר, גם אם בתהליך איטי יחסית. עסקי הענן של מיקרוסופט צמחו ב-39% ל-11 מיליארד דולר, אך פעילות זו כוללת גם את שירותי אופיס 365, שנחשבים להצלחה. מיקרוסופט לא מספקת את נתון ההכנסות של Azure - הפעילות שמתחרה ב-AWS. שירות Azure לבדו צומח ב-64%, אך מדובר בהאטה בקצב הצמיחה. כך למשל, בשלושת הרבעונים הקודמים עמד שיעור הצמיחה על יותר מ-70%. ברבעון המקביל הם הציגו צמיחה של 89%.
גוגל לא מפרסמת נתונים ספציפיים לגבי עסק הענן שלה, שנכנס תחת קטגוריית "ההכנסות האחרות" בדוחותיה. ההכנסות האחרות של גוגל ברבעון זה היו 6.2 מיליארד דולר לעומת 4.4 מיליארד דולר ברבעון המקביל בשנה שעברה, אך לפי סמנכ"לית הכספים של אלפאבית, החברה האם של גוגל, רוב ההכנסות הגיעו מהענן. מנכ"ל גוגל סונדאר פיצ'אי חשף בשיחת המשקיעים כי החברה הגיעה לקצב הכנסות שנתי של 8 מיליארד דולר, לעומת קצב הכנסות שנתי של 4 מיליארד דולר, עליו דיווחה החברה בתחילת 2018.
לפי חברת המחקר סינרג'י, אמזון מחזיקה בנתח שוק של 33%, מיקרוסופט של 16% וגוגל של 8%.
החברות ממשיכות להשקיע באגרסיביות בתחום הענן: אמזון אמרה כי עלויות השיווק שלה ברבעון צמחו ב-48% ועמדו על 4.3 מיליארד דולר, בין היתר בשל גיוס אנשי מכירות - בעיקר עבור חטיבת AWS; וגוגל הצהירה כי תשלש את מספר העובדים בחטיבת הענן שלה בשנים הקרובות.
רגולציה: צוקרברג נקט ברטוריקה חיובית
"המצב בו חברות פרטיות קובעות כל כך הרבה החלטות בתחומים חברתיים ללא הליך דמוקרטי אינו בר קיימא. או שיוטלו רגולציות חדשות, או שהתסכול מהתעשייה ימשיך לגדול". מאחורי הציטוט הזה עומד לא אחר מאשר מארק צוקרברג, מנכ"ל ומייסד פייסבוק. בשיחת המשקיעים לאחר פרסום הדוחות המשיך צוקרברג להביע תמיכה ברגולציה, לאחר שהבין בחודשים האחרונים כי הצגת האתגרים שפייסבוק מתמודדת עימם עשויה לבלום קריאות לפירוק החברה.
פייסבוק הייתה היחידה שהרחיבה בנושא, באופן יחסי, וזאת מכיוון שכמה שעות לפני פרסום הדוחות הכריזה רשות הסחר הפדרלית (ה-FTC) על הטלת קנס של 5 מיליארד דולר על החברה, בתום חקירה של שנה בנושא הפרות פרטיות בחברה, שנפתחה בעקבות פרשת קיימברידג' אנליטיקה. בנוסף לכך, ההסכם בין פייסבוק לרשות כלל שורת שינויים ארגוניים, כמו הפיכת צוקרברג לאחראי באופן אישי על הפרות עתידיות.
למען האמת, כשבוחנים את הרטוריקה בה השתמש צוקרברג בשיחת המשקיעים, אפשר לחשוב שה-FTC העניקה לפייסבוק פרס. "הרבעון הזה היה חשוב כי הוא העניק לנו הדרכה מרגולטורים, דבר שהבהיר לנו מה הציפיות מאיתנו והעניק לנו יסודות להיבנות מהם", אמר צוקרברג.
הרטוריקה החיובית עומדת בסתירה לדברים אחרים שאמר בשיחה, לפיהם השינוי הארגוני עשוי להאט את קצב ההשקה של מוצרים חדשים, ולדבריו של סמנכ"ל הכספים דיוויד ווהנר, לפיהם תנאי ההסכם ידרשו השקעה משמעותית בכוח אדם ובתשתית טכנולוגית, ויהפכו את תהליכי הפיתוח ליקרים יותר. נכון לעכשיו, השימועים והחקירות הרבים שמתנהלים סביב ענקיות הטכנולוגיה עדיין לא משפיעים על השורה התחתונה שלהן.
בניגוד לפייסבוק, בגוגל ובאמזון לא התייחסו לנושא בהרחבה, אם בכלל. כשמנכ"ל גוגל סונדאר פיצ'אי נשאל בשיחת המשקיעים לגבי ההשפעה של המהלכים הרגולטורים שננקטו לאחרונה נגד גוגל, הוא ניסה לשדר מסר מרגיע: "אנחנו מבינים שעכשיו אנחנו נבחנים בצורה יותר מדוקדקת, ואנחנו מתכוונים לענות על שאלות, להגיב לחששות ולשתף פעולה באופן קונסטרוקטיבי. השתתפנו במהלכים כאלה בעבר וזה לא חדש לנו, אנחנו כבר פועלים תחת הרבה רגולציה בתחומי הפרטיות, התחרות, זכויות יוצרים ועוד".
אמזון נמצאת תחת חקירת הגבלים עסקיים באירופה, ותושפע גם מחקירת מחלקת המשפטים בנוגע לעוצמה של פלטפורמות טכנולוגיות, אך כשסמנכ"ל הכספים שלה נשאל אם תחזיות החברה לוקחות בחשבון קנסות או השפעה פוטנציאלית אחרת על החברה, הוא אמר שלא, וסירב להרחיב.
משחקי תחזיות: מניית אינטל קפצה, אך למה?
מניית אינטל זינקה ב-7% אחרי פרסום הדוחות ביום חמישי, לאחר שענקית השבבים הכתה את התחזיות. מי שרואה את הכותרות, בטוח שאינטל בתקופה מצוינת ושהמשקיעים מריעים - אך זה לא בהכרח המצב. הכנסותיה של אינטל ברבעון האחרון הסתכמו ב-16.5 מיליארד דולר, ירידה של 3% לעומת הרבעון המקביל. החברה עדיין נמצאת בתקופה מאתגרת, אז למה כלפי חוץ נראה כי הכול טוב? הסיבה היא מצג שווא שיוצר משחק התחזיות שעליו מבוסס המסחר בוול סטריט - החברות מפרסמות תחזיות להכנסות ורווח, האנליסטים מפרסמים תחזיות משלהם שמבוססות על אותן תחזיות של החברות, ואז המניות מגיבות בהתאם.
אם החברה הכתה את התחזיות או פספסה אותן - המניה תגיב בהתאם. כך, גם אם אינטל פרסמה תחזית מאכזבת ברבעון הקודם, מה שאכן קרה, ועכשיו עקפה את אותה תחזית מאכזבת - המניה תקפוץ. יש בכך היגיון, שהרי תוצאות טובות או חלשות מהצפוי מהוות אינדיקציה להמשך, וכן השווי נקבע גם על פי מכפילי הכנסות ורווח, כך ששינוי שלהם בא לידי ביטוי באופן ישיר בשינוי במחיר המניה. אולם כשמנקים את ההשפעה הזאת, צריך לבחון האם הדוחות באמת טובים או חלשים.
כך לדוגמא, מנכ"ל אינטל בוב סוואן אמר בשיחת המשקיעים כי "הדינמיקה בשוק שבאה לידי ביטוי בתחזית שפרסמנו באפריל נותרה ברובה בעינה, למרות שפעילות הזיכרונות המשיכה להיחלש יותר מהציפיות שלנו". עם זאת, צופה סוואן שיפור בפעילות הדאטה סנטרס במחצית השנייה של השנה. האם בטווח הארוך הפעילות של אינטל התאוששה? כנראה שלא.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.