החשדות לשחיתות בפרוטרום: "בדרך-כלל העבירות האלה לא נחשפות עד שמישהו שמרגיש פגוע חושף את זה"

מניית IFF   המשיכה לאבד היום (ד') גובה היום בבורסה בתל-אביב, לאחר נפילה של 15% בוול סטריט אמש, ושווי השוק של החברה הצטמק לכ-44.5 מיליארד שקל. זאת, לאחר ש-IFF, הפועלת בתחום חומרי גלם ותמציות טעמים וריחות לתעשיית המזון והמשקאות, פרסמה אתמול (ג') דוחות כספיים ובהם הורידה את תחזית ההכנסות והרווח השנתית שלה. 

IFF, שרכשה בשנה שעברה את חברת פרוטרום הישראלית תמורת כ-6.5 מיליארד דולר, חשפה עם פרסום הדוחות כי נודע לה על ביצוע "תשלומים בלתי ראויים" ששולמו על-ידי עובדי פרוטרום במדינות רוסיה ואוקראינה טרם המיזוג בין שתי החברות. ב-IFF ציינו כי "החקירות שמבצעת IFF טרם הושלמו, אבל ממצאים ראשוניים מצביעים כי תשלומים לא ראויים שולמו, וכי אנשי מפתח בהנהלה הבכירה של פרוטרום באותה עת היו מודעים לתשלומים אלה. IFF לא מצאה כל ראיה המצביעה על כך שלתשלומים אלה היה קשר כלשהו לארה"ב".

ככל הידוע, בין הבכירים שאליהם מכוונת IFF נכללים אורי יהודאי, מנכ"ל פרוטרום עד למיזוג, ואלון גרנות, סמנכ"ל הכספים של החברה בתקופה המדוברת.

"בהחלט יכול להיות שבהנהלה הבכירה של פרוטרום לא ידעו מהמקרה והתשלומים האלה, למרות ש-IFF דיווחה במפורש בדוחות שאנשי מפתח בהנהלה היו מודעים לזה. המידע שהם פרסמו עכשיו, למרות שזה היה במסגרת הדוחות, יכול להיות שיתברר בהמשך החקירה כלא נכון או לא מדויק", אומר עו"ד ליאור אבירם, שותף בכיר במשרד שבלת ושות', מומחה למיזוגים ורכישות, בשיחה עם "גלובס" שבה השתתף גם עורך הדין חיים גלפנד, ראש תחום אכיפה תאגידית למניעת שחיתות ושותף במשרד שבלת ושות'. לשניים אין קשר למעורבים בפרשה.

 חיים גלפנד, שותף במשרד שבלת ושות / צילום: אורן דאי

יש לך דוגמאות למקרים כאלה?

אבירם: "כן. למשל, יכול להיות מקרה בו סמנכ"ל כספים בחברה גדולה מקבל העתק של מייל, אחד מתוך מאות מיילים שהוא מקבל ביום, שעל פניו נראה בסדר גמור. במייל יש דיווח על מישהו שקיבל עמלה כלשהי על פעולה שהוא עשה, ויכול להיות שהוא לא שם לב לזה או חשב שזה בסדר, ורק בדיעבד מתברר שזה לא כל-כך כשר. ואז בחקירה מתברר בסוף שלא נפל דופי בהתנהגות שלו".

בשנים האחרונות נחשפו פרשות של מתן שוחד בחו"ל על-ידי חברות גדולות כמו טבע ושיכון ובינוי. מה גורם לחשיפתן?

אבירם: "בדרך-כלל העבירות האלה לא נחשפות עד שמישהו שמרגיש פגוע בצורה מסוימת חושף את זה - עובד או סוכן שפוטר או צד אחר שמרגיש שהוא נפגע, ושיש לו סיבה לנקום במעורבים. אגב, בגלל שהרבה פעמים המניעים הם נקמניים או רגשיים אחרים, לא תמיד מה שמדווח הוא האמת או כל האמת, ולכן צריך להיות זהירים".

גלפנד: "לפעמים זה מגיע מהצד של עובד ציבור שקיבל את הכסף, פוטר או עבר לתפקיד אחר, ומישהו שהחליף אותו גילה את זה. לפעמים מתחילים לחקור את עובד הציבור שמקבל את השוחד, והפרשיה מתגלגלת אחורה ולתוך החברה".

אבירם: "בחלק מהמדינות, שהן לאו דווקא מדינות דמוקרטיות, כשיש חילופי שלטון, אנשים שזכו ליחס מועדף ופתאום זזים הצידה חושפים את זה, כי פגעו בהם. לכן, הרבה פעמים הפרשיות לא אמיתיות ומפוברקות. ראינו את זה בכמה מדינות, ולכן גם מהבחינה הזאת נכון לנקוט משנה זהירות ולא להגיע למסקנות נמהרות".

בהנחה שמה שפורסם נכון, איך IFF לא גילתה את התשלומים האלה בבדיקת הנאותות?

אבירם: "זה לא פשוט, כי זה נכנס בדרך-כלל תחת עמלות שונות. חברה כמו פרוטרום נראית פחות מועדת לעניינים כמו מתן שוחד, כי היא פחות עובדת עם ממשלות. בתור מי שעושה עסקאות כאלה ובאופן כללי, הדרך לגלות את זה היא להבין איך התנהלה החברה הנרכשת באופן כללי. האם היו אירועים דומים בעבר, ואיך הם טופלו. בחלק גדול מהמקרים הבעיה היא בעבודה עם סוכנים. אז צריך לבדוק אם יש עמלות שניתנו והיו בלתי סבירות. יש חברות שיותר מועדות לפורענות, כאלה שהממשק שלהן נושק יותר לממשלות ולחברות ממשלתיות במדינות שידועות כבעייתיות. בתחום המיזוגים והרכישות הנושא של בדיקת נאותות לצורך גילוי שחיתות הוא מאוד-מאוד חשוב, כי אם מתגלה בדיעבד אירוע כזה, הוא מזהם את החברה הרוכשת.

"זאת ועוד, כשנושא כזה נפתח אחרי עסקה, קשה מאוד לדעת מה קרה, כי מעורבים פה אינטרסים שונים של כל מיני אנשים. למשל, ההנהלה הבכירה של פרוטרום לשעבר לעומת אנשי מפתח ב-IFF. לפעמים יש תשלום נדחה שעדיין לא שולם ועכשיו עוצרים אותו, או בונוסים שלא שולמו עדיין וכעת רוצים לעצור אותם מסיבה כזאת או אחרת. יש כמובן הרבה פרטים שאנחנו לא רואים אותם כרגע ומן הסתם יצופו ככל שהחקירה תתקדם".

מה צפוי עכשיו לאותם בכירים בפרוטרום לשעבר, ובעיקר המנכ"ל אורי יהודאי?

גלפנד: "בצד הפלילי השאלה תהיה רמת המעורבות האישית שלהם בפרשייה הזאת. בצד המסחרי יש החלטות שהחברה הרוכשת תצטרך לקבל. בנושאים האלה, בעיקר בחברות אמריקאיות, אין סובלנות לגבי האנשים שמעורבים בזה. החקירות האלה, אגב, יכולות להימשך זמן ממושך. זה יכול להימשך כמה שנים טובות".

אבירם: "אני חייב להוסיף שלא הייתי לוקח יותר מדי ברצינות את מה שפורסם עד כה. בהמשך יידעו הרבה יותר, לכאן או לכאן. קשה מאוד לדעת מה יקרה לאנשים ולגורמים המעורבים".

מה הפגיעה האפשרית בפעילות החברה?

אבירם: "בהרבה מאוד אירועים, בעיקר בחברות עם פעילות בינלאומית ענפה, ההנהלה הבכירה לא יודעת בדיוק מה קרה. בהרבה מקרים מדובר ביוזמות מקומיות שבהנהלה המרכזית לא מודעים לה. גם כאן קשה מאוד לדעת לאן זה יתפתח".

האם אתם חושבים שיש שינוי לטובה במדינות שבהן היה בעבר מקובל לשחד פקידי ממשל?

גלפנד: "יש היום הרבה מאוד חברות בעולם שמבינות שאי-אפשר לפעול ככה יותר. שהיום אי-אפשר לעשות דברים שהיו עושים לפני 20-30 שנה. אבל שינוי כזה לוקח המון זמן, כי אנשים שמקבלים המון כסף לא נוטים לוותר עליו בקלות".

אבירם: "שחיתות תאגידית היא חלק משחיתות כללית. אם רמת השחיתות הכללית בעולם תרד, אז גם רמת השחיתות התאגידית תרד. כשמצב השחיתות בעולם ישתפר באופן כללי, אז גם השחיתות התאגידית תפחת. אני לא בטוח בכלל שמספר המדינות שרמת השחיתות בהן יורדת מצטמצם בשנים האחרונות, אולי להפך".