פרשנות: בין זיכוי בסנאט לנאום מבריק בקונגרס: הנשיא טראמפ ממריא

הנשיא דונלד טראמפ נשא ברביעי לפנות בוקר (שעון ישראל) את הנאום, שאליו התאוותה מפלגתו, שהאסטרטגים הפוליטיים דחקו בו לשאת; הנאום שעל יסודו סיכוייו לחזור ולהיבחר מוכרחים להיחשב לפחות לסבירים.

"זו גאות הצווארון הכחול" (blue color boom), הוא הודיע בעיצומה של סקירת הישגיו הכלכליים. הוא הקדיש תשומת לב חסרת תקדים לתועלת שהפיקו שחורי אמריקה מהצלחותיו הכלכליות. הוא הקים על רגליו את הסנאטור השחור היחיד של מפלגתו, כדי להחמיא לו על יוזמותיו בפיתוח שכונות עוני. הוא הקים על רגליו איש עסקים שחור, נרקומן לשעבר, שישב ביציע לצד בתו איוונקה ובעלה ג'ארד.

הוא הודיע שהעלה לדרגת גנרל את אחרון הטייסים השחורים של מלחמת העולם השניה, צ'ארלס מקגי, שעתה זה מלאו לו מאה שנה. טראמפ סיפר, שנכדו בן השמונה של מקגי שישב לידו ביציע, רוצה לשרת יום אחד בחיל-החלל, שהוא הקים בשנה שעברה.

הוא הזמין ילדה שחורה מפילדלפיה, תלמידת כתה ד', לקום על רגליה, ובישר לה ולאמה שהיא קיבלה מלגה לבית ספר פרטי. "שום תלמיד אינו צריך להישאר בבתי ספר כושלים", הוא הכריז, והרג מספר לא ידוע של ציפורים במכה אחת.

מלאניה ענדה מדליה לרש

אין זאת אומרת שהוא ניסה לאחות קרעים וללכד שורות. זה לא היה מתיישב עם הגיונו הפוליטי ועם נטיותיו. הוא הגיע לשלטון בזכות קיטוב, והוא יישאר בו (אם יישאר) בזכות קיטוב.

באקט תיאטרלי מאין כמותו הוא הטיל על אשתו מלאניה, ביציע הכבוד, להעניק את מדליית החירות, העיטור האזרחי הגבוה ביותר של ארה"ב, לשדר הרדיו רש לימבו, שגילה השבוע בשידור חי שהוא סובל מסרטן הריאה בשלב מתקדם מאד (4). לימבו האחרון מילא תפקיד חשוב בהתחזקות הימין השמרני בדור האחרון. מיליוני אמריקאים מאזינים מדי יום ביומו להטפותיו הפוליטיות.

טראמפ חישמל את חברי מפלגתו, שהריעו לו בסוף כל משפט. מחוץ לכמה יוצאים מן הכלל, הדמוקרטים נשארו יושבים בפנים חתומות, ופעם אחת אפילו מחו בקול.

יושבת ראש בית הנבחרים, ננסי פלוסי, שהנשיא השתמט מללחוץ את ידה, הואילה למחוא כפיים בנימוס רק כאשר הנשיא הזכיר את אשתו. הנשיא סירב ללחוץ את ידה המושטת של פלוסי לפני שפתח את הנאום - והיא, במחווה דרמטית, קרעה לגזרים את נוסח נאומו לאחר שירד מן הדוכן. "זו היתה החלופה המנומסת", היא הסבירה אחר כך.

  ננסי פלוסי קורעת את דפי הנאום של טראמפ / צילום: AP Alex Brandon :

ביטחון עצמי - ושליטה עצמית

מלחמת הבחירות השתוללה במליאת הקונגרס, והנאום השנתי על מצב האומה (בעצם, התרגום ההולם הוא "מצב הברית") התפתח לעצרת בחירות, בדיוק תשעה חודשים לפני יום ההצבעה. חברי הקונגרס הרפובליקאים פתחו את הופעת הנשיא בקריאות קצובות "עוד ארבע שנים". ספק אם נשמעו דוגמתן באיזשהו נאום נשיאותי בעבר.

מכל נאומי הנשיא מאז השבעתו אני מסופק אם נשמע טוב ממנו, לא רק מצד תוכנו אלא גם מצד סגנון נשיאתו. טראמפ לא רק שפע ביטחון עצמי, אלא ליווה אותו בשליטה עצמית ובשקט מפתיע. זה נשיא, הרגיל ללוות את נאומיו בהעוויות, בהרמות קול, בחיקויים ובמחוות של לעג. לפנות בוקר "הוא נשמע נשיאותי", כפי שהאמריקאים אוהבים להגיד.

זה היה אקורד פתיחה מבריק לעונת הבחירות. האקורד הזה ניתן לילה אחד לאחר הסיבוב הראשון של הבחירות המקדימות, במדינת איווה; ולילה אחד לפני זיכויו הממשמש ובא של הנשיא במליאת הסנאט. הוא עמד בפיתוי, ולא הזכיר את משפטו אפילו ברמז.

קול דממה דקה

המשפט מסתיים מבלי שהסנאט האזין אפילו לעד אחד. ברוב קטנטן, 51 נגד 49, הסנאטורים הצביעו בשבוע שעבר נגד זימון עדים חדשים. היו עדים בדיוני האימפיצ'מנט של בית הנבחרים (אימפיצ'מנט אינו הדחה, אלא הוא האקט של הגשת כתב אישום). הקטגוריה במשפט הסנאט הקרינה קטעי וידיאו של העדויות מבית הנבחרים. אבל הרפובליקאים דחו את הקריאה לזמן שורה של אנשי סגל מן הבית הלבן, שהנשיא אסר עליהם להעיד בבית הנבחרים.

הרבה יותר מדיי מוקדם להעריך את השפעת המשפט על דעת הקהל. הדרמה הגדולה מסתיימת עכשיו בקול דממה דקה. אין ספק שהנשיא יטען, כי זיכויו מנקה אותו מכל רבב. עדיין איננו יודעים אם יימצאו קומץ של רפובליקאים, אשר יהיו מוכנים לתמוך בגינוי כלשהו של התנהגות הנשיא בפרשת אוקראינה גם בשעה שהם יצביעו נגד הרשעתו. ארבעה רפובליקאים ו-47 דמוקרטים יספיקו לגינוי כזה.

הסקרים הראו פעם אחר פעם בשבועות האחרונים, שתהליך החקירה וההעמדה לדין לא חולל תזוזות בדעת הקהל. אמריקה חצויה כמעט שווה בשווה בין מחייבי הרשעתו של הנשיא לבין מתנגדיה.

החדשות הטובות ביותר לנשיא הגיעו אתמול בבוקר. מכון גאלופ רב היוקרה פירסם סקר חדש, המראה בפעם הראשונה זה שלוש שנים, שגירעון הפופולריות של הנשיא נמחק פחות או יותר. 49% מן האמריקאים סומכים עכשיו את ידיהם על התנהלותו. אלה חדשות מרנינות בשביל מחנה טראמפ, מפני שבעבר נשיאים הצליחו לחזור ולהיבחר עם שיעורי פופולריות נמוכים הרבה יותר, למשל ברק אובמה. בשבעת החודשים הראשונים של 2012, כאשר אובמה נאבק על בחירה חוזרת, הפופולריות שלו לא הגיעה ל-50% אף פעם אחת.

הצעיר היכה את הזקן?

השפלתה של המפלגה הדמוקרטית במדינת איווה העניקה בונוס מיוחד לנשיא. שעות ארוכות המפלגה לא הצליחה לפרסם שום תוצאה, חלקית או מלאה, של ההצבעה במקדימות הנשיאותיות. זו היתה כנראה הפעם הראשונה בהיסטוריה האלקטורלית ששידורים חיים של התוצאות ברשתות הטלוויזיה היו מוקדשים לניסיונות סרק להבין מדוע אין תוצאות. "אני המנצח היחיד", צייץ טראמפ למחרת בבוקר. הוא כמובן זכה ב-99% מן הקולות במקדימות של מפלגתו.

באיחור של 20 שעות, הדמוקרטים של איווה הצליחו לפרסם 62% של התוצאות ב-4 אחה"צ ביום שלמחרת ההצבעה. הן הראו יתרון זעיר לפיט בוטיג'יג', צעיר המתמודדים (38), ראש עיר לשעבר במדינת אינדיאנה. הוא גבר בהפרש של פחות משני אחוזים על זקן המתמודדים, הסנאטור ברני סנדרס (78).

אבל העיכוב בפירסום שלל ממנו את אפקט התנופה, שעמד למלא את קופותיו של המנצח ולהעניק לו חשיפה תקשורתית לקראת הסיבוב הבא, במדינת ניו המפשייר, ביום ג' הבא.

השבוע הזה עומד להכביר את חרדותיהם של הדמוקרטים. הם יודעים זה זמן מה שלא יהיה קל להוציא את טראמפ מן הבית הלבן. עכשיו הם יודעים שיהיה קשה מאוד, בייחוד לנוכח פילוג השורות אצל הדמוקרטים והיעדר כיוון ומנהיגות בסיעתם בקונגרס.

כמעט לכל נשיא יש יתרון נתון כאשר הוא נושא את נאומו השנתי על מצב הברית. הוא תמיד מקרין עוצמה, והכוריאוגרפים שלו הופכים כל נאום למאורע תיאטרלי.

מקובל להניח שהאפקט של נאומים כאלה פג בתוך כמה ימים. שטות תהיה אפוא להציע תחזיות על יסוד נאום אחד. אבל אפשר כנראה לטעון, שמצבו של טראמפ טוב ממה שהיה כמעט בכל נקודה של נשיאותו. אויבו הפוטנציאלי הגדול ביותר נשאר חשבון הטוויטר שלו.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes

ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny