בכמה בדיוק גדלה התחרות בין רשתות המזון בימי בנימין נתניהו כראש ממשלה? לשר הכלכלה אלי כהן הייתה תשובה: "זוכר שלפני עשור בערך הייתה שופרסל והייתה מגה?", הוא אמר לשרון גל ברשת 13. "היום יש שבע-שמונה רשתות, חלקן רשתות דיסקאונט".
כהן מספר על צניחה מרשימה בריכוזיות: פעם היו שתי רשתות גדולות, היום יש שמונה. החלטנו לבדוק את המספרים לעומק.
יש כל מיני דרכים לספור רשתות גדולות. התחלנו בהגדרה שבחוק הריכוזיות: "קמעונאי גדול" הוא מי שיש לו לפחות שלוש חנויות ומכירות של רבע מיליארד שקל בשנה. הצלבנו את ההגדרה עם נתוני BDI על רשתות המזון. המסקנה: ב-2010 היו בישראל 16 "קמעונאים גדולים". ב-2018 היו 22 כאלה. גידול של 30%, לא של 300%.
פנינו לגישה אחרת. שופרסל ומגה, שלדברי כהן שלטו בשוק לפני עשור, חלשו יחד על 61% מהשוק - הראשונה על 37%, והשנייה על 24%. כמה רשתות התחלקו בפרוסה הזו ב-2018? חברו את נתחי השוק של שופרסל, רמי לוי, יינות ביתן ואושר עד, וכבר הגעתם ל-64%. ארבע גדולות, לא שמונה.
חזרנו על התרגיל בכיוון ההפוך: כהן טען כי כיום יש שמונה רשתות גדולות. ובכן, נתח השוק של שמונה הגדולות עמד ב-2018 על 78%. כמה רשתות התחלקו ב-2010 בפלח דומה? התשובה היא לא פחות משש. לפי הגישה הראשונה, אם כן, מספר הרשתות המובילות הוכפל; לפי הגישה השנייה, הוא עלה בשליש.
חשוב להדגיש כי גם אם המספרים של כהן מופרזים, הממצאים אכן מראים שהריכוזיות פחתה. בתחקיר המלא, שמתפרסם באתר "גלובס", השתמשנו בעוד כמה גישות מקובלות למדידת ריכוזיות, וכולן מאששות את המסקנה הזאת.
■ בשורה התחתונה: דברי כהן חצי נכונים. כמה מדדים מראים שהריכוזיות בענף רשתות השיווק ירדה מאז 2010. עם זאת, אין מדד שלפיו מספר השחקנים המובילים עלה משניים לשמונה.
יותר רשתות מזון גדולות חולקות בעונה
תחקיר: אוריה בר-מאיר
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
