החיים בלי רשת ביטחון מינימלית: יש מפוטרים שלא זכאים לדמי אבטלה

בתחילת החודש נרשמו בשירות התעסוקה כ-572 אלף דורשי עבודה, 90% מהם הוצאו לחל"ת - חופשה ללא תשלום. בשלב זה לא ידוע מאין המדינה תביא את המיליארדים שיידרשו לשלם למובטלים, אבל יש עובדים שאפילו לא יכולים לקוות לקבל דמי אבטלה.

מדובר למשל באנשים שחצו את גיל הפנסיה ועדיין רוצים או חייבים לעבוד, מבקשי מקלט או עובדים פלסטינים ואלה שתקופת האבטלה שלהם עומדת להסתיים והם מגיעים לעולם שבו האבטלה זינקה מפחות מ-4% ליותר מ-17%. גורמים בביטוח לאומי אמרו כי אלה שתקופת האבטלה שלהם הסתיימה בסוף פברואר, יקבלו מתוקף תקנות לשעת חירום - מיד לאחר שיאושרו - חודש נוסף ויקבלו דמי אבטלה עד 15 באפריל.

עוד אמרו הגורמים כי סוגיית העדר דמי האבטלה לאנשים בני יותר מ-67 נמצאת על השולחן בדיונים אינטנסיביים עם האוצר כדי למצוא פתרון למתן דמי אבטלה גם לאוכלוסייה זו, ללא קשר לקצבת אזרח ותיק או השלמת הכנסה.

מנתונים שהגיעו ל"גלובס" עולה כי 49% מ"מובטלי הקורונה" הם צעירים עד גיל 34. בפיזור גיאוגרפי, 45% מדורשי העבודה החדשים מתגוררים בתל אביב ובאזור המרכז.

הענפים שבהם חלה הקפיצה הגדולה ביותר הם עובדי הוראה והדרכה, מכירות, מסעדנות ותיירות. אף שענף התעופה נפגע מהמשבר, עדיין הפגיעה אינה מופיעה בשיעורי האבטלה גם משום שעובדי אל על טרם הוצאו לחל"ת וגם כי באופן יחסי לשאר הענפים, מספר העובדים בתחום קטן.

 יותר מורים ואנשי מכירות מחוץ למעגל העבודה

פנסיונרים עובדים: הסנדלר הולך יחף

אנשים בני 67 ומעלה שכבר הגיעו לגיל הפרישה - ונשים שפרשו כבר בגיל 62 - אינם זכאים לקבל דמי אבטלה, אף שרבים מהם עדיין יוצאים לעבוד, חלקם מצורך של ממש.

לפי נתוני הלמ"ס, ב-2018, 22.4% מבני 65 ומעלה השתתפו בכוח העבודה - 31.2% בקרב גברים ו-15.2% נשים.

עמותת "והדרת" מפעילה את הפורטל "דרוש ניסיון", שמיועד לאנשים בבני 60 ומעלה. לדברי המנכ"לית ריבי בלר, בימים רגילים נכנסים לאתר בכל יום 25 מחפשי עבודה רגילים ונוספות שבע עד עשר משרות חדשות איכותיות, שאינן משרות ניקיון או שמירה. באתר יש בסך הכול 22 מחפשי עבודה ביום ו-500-600 השמות בחודש.

 ריבי בלר, עמותת "והדרת" / צילום: תמונה פרטית

"בימים טרופים אלה יש רק אחד מחפש עבודה או שניים חדשים", אומרת בלר, "האתר מסנן את המשרות הלא רלוונטיות לגיל השלישי כמו מלקטים בסופרמרקט ומציג משרות של הנהלת חשבונות ומוקדים מהבית".

במקרה הזה הסנדלר הולך יחף, וגם טובה לי חזן, 66, שעובדת כרכזת השמה בעמותה, הוצאה לחל"ת.

"פרשתי לפנסיה בגיל 62 ומאז אני מקבלת קצבה של 2,300 שקל בחודש", היא מספרת, "כרגע יצאתי לחל"ת ואני לא זכאית לקבל דמי אבטלה. אני חיה לבד ועוזרת לבן שלי שלומד רפואה באיטליה. למזלי יש לי פנסיה מבזק, אבל אני לא מבינה איך מישהו שאין לו פנסיה יכול להתקיים מקצבה כזו. אם זה מה שהיה לי הייתי שוקלת היום לחפש עבודה.

"מבחינתי אני במצב בריאותי תקין ויכולה לעבוד. אני שומעת מאנשים בגילנו ייאוש גדול כי הם רוצים לעבוד. לחלק הפסיקו את העבודה כמו לצעירים, אבל לצעירים יש פתרון בצורת דמי אבטלה שלפנסיונרים אין".

מבקשי מקלט: "יינתן מענה בהקדם"

אוכלוסייה נוספת שלא זכאית לדמי אבטלה היא מבקשי המקלט ועובדים פלסטינים. לפי רשות האוכלוסין וההגירה, ב-2019 הוגשו כ-9,842 בקשות מקלט, בנוסף לכ-15 אלף בקשות בכל אחת מהשנים 2016 ו-2017 וב-2018 יותר מ-16 אלף בקשות.

לפני כשבוע פנו ארגוני זכויות אדם, ביניהם קו לעובד, רופאים לזכויות אדם, האגודה לזכויות אזרח ועוד, לשרי הפנים, האוצר והעבודה והרווחה בבקשה לאפשר לאוכלוסיות אלה, שהענפים שבהם הם עובדים קרסו והם אינם זכאים לדמי אבטלה, לקבל כספים שמוחזקים עבורם במקומות שונים.

עבור מבקשי המקלט דורשים הארגונים לשחרר כספים מקרן הפיקדון שכוללת 20% משכרם ו-16% נוספים מהשכר שכוללים פיצויי פיטורין וזכויות סוציאליות נוספות.

לפי ההסכם, הכסף שמוחזק בקרן ישולם לעבוד רק עם עזיבתו את ישראל, אבל המבקשים מצטטים סעיף בחוק שקובע כי "שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע סוגי מקרים ותנאים שבהתקיימם עובד זר שהוא מסתנן יהיה זכאי לקבל את כספי הפיקדון, כולם או חלקם, לפני המועד האמור".

לגבי העובדים הפלסטינים, קו לעובד והאגודה לזכויות האזרח מבקשים לאפשר להם להשתמש בכספים שנצברו בקרן דמי מחלה לעובדים פלסטינים, המגיע ל-515 מיליון שקל, לפי מה שנטען בהליך שמתנהל בבג"ץ בעניין.

ממשרד העבודה והרווחה נמסר בתגובה כי "את הפתרון לנושא מובילים רשות האוכלוסין ומשרד הבריאות בשיתוף כלל משרדי הממשלה הרלוונטיים ביניהם משרד העבודה. הפנייה נבדקת ויינתן מענה בהקדם".

מתחת לשכר המינימום: "שוק עבודה מעורער"

אוכלוסייה אחרת הזכאית לדמי אבטלה, אך מלכתחילה משתכרת שכר זעום, כוללת את האנשים שמשתכרים פחות משכר מינימום.

לדברי ד"ר הגר צמרת קרצ’ר, כלכלנית וסוציולוגית, מפתחת מדד המגדר במכון ון ליר ומרצה במכללה האקדמית ספיר, "כ-70% בערך מהעובדים משתכרים פחות מהשכר הממוצע, ואנחנו עיוורים למצבם ומתייחסים רק למי שנמצא בממוצע ומעלה. מצב החירום מאפשר לנו לראות מי השמנים שירזו ומי הרזים שימותו. אלו הערבים, החרדים וכל מי שגר בפריפריה. שיעור האבטלה לא מבטא מדד ראוי לשוק עבודה מעורער, שבו שליש מהעובדים בערים הגדולות משתכרים שכר מינימום ומטה".

העובדים שמרוויחים שכר נמוך לא מתרכזים רק בפריפריה. לפי נתוני הביטוח הלאומי ל-2017, כשליש מהעובדים בשש הערים הגדולות השתכרו שכר מינימום ומטה.

כך בתל אביב עמדה קבוצה זו על שיעור של 27.4% מהעובדים, בראשון לציון על 34.1% מהעובדים, בחיפה על 33.8% מהעובדים ובירושלים על 40.6% מהעובדים.