"הסיפור המרכזי פה הוא שהשווקים כבר בסדר, אבל הציבור הפסיד מיליארדי שקלים"

"הפסיכולוגיה היא זו שמשפיעה על החלטות המשקיעים, כי אם מישהו קנה בתחילת השנה תיק השקעות של שוק המניות האמריקאי, ישב בבידוד ופתח את תיק ההשקעות שלו אתמול, הוא ראה שלא קרה לא כלום", כך אמר אייל גורן, מנכ"ל פסגות קרנות נאמנות, במסגרת ועידת עושים שוק של "גלובס".

לדבריו, "הסיפור המרכזי פה הוא שהשווקים כבר בסדר, אבל הציבור הפסיד מיליארדי שקלים, ומה שהציבור עושה קדימה הוא לא שונה ממה שנעשה אחורה, לכן צריך לדעת לבנות תיק השקעות בצורה בו רמת הסיכון תהיה מותאמת לכל משקיע, לא חשוב אם אנחנו לפני, אחרי או בתוך משבר".

 ד"ר דייבי דישטניק, חבר סגל בכיר באונ' ת"א ובעלים של קרן השקעות פרטית / צילום: איל יצהר, גלובס

ד"ר דייבי דישטניק, חבר סגל בכיר בפקולטה לניהול ע"ש קולר, אונ' ת"א, ובעלים של קרן השקעות פרטית, אמר, כי "גם לפני שלושה חודשים, גם היום וגם בעוד שנה, ההסתכלות על השקעות צריכה להיות לטווח ארוך".

לדבריו, "אם למישהו יש כסף פנוי להשקעות, שגם אם הוא יפסיד את כולו החיים השוטפים שלו לא יושפעו מכך, אז הוא יכול להכניס אותו לשוק גם כשהוא עולה וגם כשהוא יורד. לא צריך לחפש הזדמנויות מיוחדות, כי השוק הרבה יותר חכם ומתוחכם מאיתנו. מה שחשוב זה תכנית סדורה להשקעות לטווח ארוך".

 אייל גורן, מנכ"ל פסגות קרנות נאמנות / צילום: איל יצהר, גלובס

גורן הוסיף בנושא, כי "הבורסה היא כלי להשקעה לטווח ארוך, וכל אחד צריך להחליט איזה סכום הוא יכול ורוצה להשקיע כדי לקבל ערך לאורך זמן. משבר הקורונה הוא דוגמה למשהו שחוזר על עצמו, לכך שהציבור מנסה לתזמן את השוק וקונה כשיקר ומוכר כשזול, כי הוא מקבל החלטות על סמך תחושות בטן. טכנית, אנשים, גם כאלה שמבינים בשוק ההון, צריכים למצוא את הכלים איך להתמודד עם שינויים שכאלה בשוק".

בהתייחסות לטרנדים הנוכחיים בהשקעות ציין דישטניק, כי "היום אנשים מדברים על מניות הטכנולוגיה, והנדל"ן המניב שהיה נושא שיחה עיקרי בשנת 2019 ירד עכשיו למרתפים. אבל זו גישה לא נכונה, כי צריך להשקיע בתיק מפוזר ולהתעלם מכל הסיפורים על השכן שתפס איזו השקעה בדיוק בזמן. הקורונה היא לא משהו מיוחד שקרה בשוק ההון. שוק ההון הוא לא מקום להימורים, אלא אמור להיות מקום משעמם שמטרתו היא לחסוך לפנסיה, לא להיות עסוקים בחישובי רווח והפסד, וגם לעיתונות יש חלק בכך, כי לא צריך כל יום להציג כותרות על תשואות".

גורן הוסיף בנושא, כי "אחת הסיבות שראינו את השווקים בארה"ב מתקנים יותר מהר את הירידות קשורה לפעולות בהן נקט הבנק המרכזי, וגם בגלל שבניגוד למשבר ב-2008, המבנה הסקטוריאלי של המדדים הוא מוטה טכנולוגיה - שנהנה מתהליכים שהקורונה יצרה, ונהנה מצמיחה גם לפני הקורונה. אבל יש מקומות כמו הנדל"ן והאנרגיה בארה"ב שם הדימיון לישראל הוא גדול".

לדבריו, "לא צריך לתזמן מתי להיות באנרגיה ומתי בנדל"ן, כי השקעה מפוזרת במניות היא חכמה יותר מכולנו, וצריך לזכור גם שלאורך זמן העולם סתגלני. מהמשבר האחרון מניות הטכנולוגיה יצמחו, ובמשבר הבא אולי יהיו מניות אחרות שייהנו. לא הייתי מספיד אף סקטור".

דישטניק התייחס גם למגמות שהואצו בעקבות משבר הקורונה וציין, כי "המעבר לעבודה מהבית תומכת בטכנולוגיית ענן ובסייבר, וגם בתחום המשלוחים. במידה מסוימת גם עולם הביומד והרפואה, עם המרדף אחרי חיסון, אבל מעבר לכך צריך לחשוב לטווח ארוך. תוצאה עקיפה של הקורונה היא שתחום האנרגיה המתחדשת צפוי לצבור יותר תאוצה, וזה משהו חיובי שיצא מהמשבר".

איך אפשר להימנע מטעויות כמו החלטה להסטה בין מסלולי השקעה?

גורן: "אחד הדברים שאנשים יכולים לנסות לעשות זה לא לבדוק את התיק כל הזמן ולא לקבל החלטות בהתאם לכותרות של מהדורת החדשות. צריך לבדוק אם תיק ההשקעות בנוי ברמה שבה אנשים יוכלים להתמודד איתה. הרבה פעמים אנשים בונים את התיק על בסיס מה שהיה בעבר, מה שגרם כנראה להרבה אנשים להגדיל סיכונים וללכת לאפיקים בהם הם לא היו צריכים להיות, וזו חלק מהסיבה לעוצמת יציאת הכספים אותה ראינו במשבר הזה".

עוד הוסיף דישטניק, כי "השינוי המרכזי שהתחיל כבר ב-2009 ורואים אותו עכשיו זו מערבות מאסיבית של הבנקים המרכזיים. הרבה מסמנים את הנקודה הנוכחית של ההתאוששות ב-23.3, אז יו"ר הפד האמריקאי, ג'רום פאוול, הכריז פורמלית על כך שהפד הולך להזרים נזילות לשווקים. אבל לא צריך לפרש כל קריצה וחיוך של הפד, אלא המודלים הקלאסיים פחות לקחו מעורבות כזו של הפד, בעיקר צריך מודל אחד שמכניס לתוכו מאפיינים התנהגותיים וקלאסיים".

גילוי מלא: הכנס נערך בשיתוף ובחסות בית ההשקעות פסגות.