הטכנולוגיה מגיעה לג'בלאות: ראיון עם מפקד היחידה הסודית שתספק מודיעין בזמן אמת לחיילים בשטח

לוחמים באחת האוגדות המתמרנות של צה"ל כבר מחזיקים בידיהם את מה שאפשר יהיה להגדיר כ-Waze של שדה הקרב העתידי. בתחילת החודש יצא לדרך באופן רשמי גוף שאמון על השגת מטרה זו ושתוצרי עבודתו הראשונים כבר אוכלים אבק וזיעה בידיהם של הלוחמים. היעד: להעמיד לחיילי החי"ר והשריון יכולות שהיו שמורות עד כה ליחידות עילית, עם מערכות שליטה ובקרה שבלשון העגה הצה"לית - יביאו את המידע המודיעיני עד הקצה. במקום למפקדים במפקדות, הן ידייקו את התקיפה ויסגרו מעגלי אש בצורה מהירה. המודיעין יעניק ללוחם מידע על מיקומו בשטח, פריסת כוחות האויב ביחס אליו והמכשולים הגיאוגרפיים שניצבים בפניו, וכל זאת בעזרת נתונים שזורמים בזמן אמת, ומשתנים לפי שדה הקרב.

את היוזמה להקמת הגוף החדש - "מנהלת הלוחמ״מ" (לוחמה מועשרת מודיעין) - הציג לפני כחצי שנה ראש אמ״ן אלוף תמיר הימן לרמטכ"ל אביב כוכבי, בהתבסס על מושג ה"לוחמ"מ", שטבע כוכבי ב-2012 כשהיה בעצמו ראש אמ"ן, כאחד מלקחי מלחמת לבנון השנייה. הרעיון בבסיסו היה לשנות את האופן שזורם המידע המודיעיני כך שבמקום שייעצר במפקדות, יגיע היישר לחייל בשטח. עם אישור הרמטכ״ל, החל תהליך הקמת המנהלת, וסופו בשבוע שעבר, אז נגזר הסרט ונציגי היחידות השונות עברו אל המנהלת, תחת פיקודו של אל״מ א׳ - ראש המנהלת ומפקד יחידה 9900 באמ"ן.

 קצין בודק את המערכת החדשה / צילום: דוברות צה"ל

הקמת המנהלת והמטרות שהיא משרתת הן חלק מתוכנית "תנופה" - התוכנית הרב-שנתית (תר"ש) להתעצמות צה"ל, שהגה ומקדם כוכבי ושנועדה "להביא להעצמת הקטלניות בצה"ל וליצירת תנאים לקיצור משך המערכה". תר"ש תנופה מדברת על יעדים כמו "הגדלת המענה למעגל השלישי (איראן)", על "חיזוק יכולות כוחות היבשה ומוכנותם" ועל "התאמת האימונים לאתגרי המרחב האורבני". אך לצידם היא עוסקת באופן משמעותי גם בממד הדיגיטלי.

כמו תוכניות רבות אחרות, גם אישור התר"ש התעכב בשל המשבר הפוליטי המתמשך, עד שבפברואר השנה, הציג כוכבי את התוכנית לפורום מטכ"ל ולנשיא המדינה. בכירי אגף המודיעין של צה"ל לא מרבים להתראיין באמצעי התקשורת, אך התחרות הצפויה על התקציב, כשמצד אחד מאות אלפי מובטלים, ומהצד השני מפת איומים גיאופוליטיים מתפתחת, היא אולי אחת הסיבות שבצה"ל היו מוכנים להיפתח מעט יותר מבדרך כלל. בצה"ל אמנם ביקשו להדגיש שהקמת המנהלת ופעילותה לא זקוקים לתקציב חדש, משום שהם מבוססים על הסטה תקציבית, אך בצבא כנראה מבינים שבתקופה מורכבת שכזו, כדאי להציג בפני הציבור ומקבלי ההחלטות את התוכן שמאחורי ההבטחות.

בריאיון ל"גלובס" מספק אל"מ א', מפקד יחידה 9900 באמ"ן, הצצה לחלק משמעותי מהמהפכה הדיגיטלית שמתחוללת בצה"ל. מהפכה שהחלה עוד קודם לכן, ושהתר"ש מביאה אותה למימוש באופן מאורגן.

התוכנית של לוחמה מוכוונת מודיעין הגיעה מההבנה שחלק משמעותי מהמידע המודיעיני לא מגיע לידי ביטוי בשדה הקרב, בשל הנתק שבין הלוחם בשטח למידע. היכולת להוריד אותו לשטח ולנצלו היתה מוגבלת על-ידי עניינים כמו שפה וטכנולוגיה. לדברי אל"מ א', "כדי לממש את המידע המודיעיני באמת, צה"ל היה צריך להצמיד מש"ק מודיעין לכל חייל בשטח". בעיה.

שילוב בין תעשייה, צבא ואקדמיה

אלא שהמציאות הטכנולוגית בשנים האחרונות, העניקה הזדמנות ראשונה לעקוף את הכשל הזה. בשנים האחרונות היא השתנתה בשלושה מישורים - במישור הבסיסי, קפיצות דרך בתחום התשתית - כוח העיבוד, האחסון והעברת המידע, פגשו במישור שמעליו אלגוריתמיקה מתקדמת ויכולות של בינה מלאכותית ולמידת מכונה. מעליהם, על המדף האזרחי, הם פגשו מכשירי קצה קטנים, מהירים, איכותיים וזולים - כמו סמארטפונים, ורחפנים שבהם מצלמות ושאר חיישנים - גם הם קטנים, איכותיים וזולים.

"הטכנולוגיה הקטינה מאוד את החיישנים", מסביר אל"מ א', "בעבר חיישן מסוג 'לידאר' היה בגודל של מטוס וגם הוא היה מאוד מוגבל. היום לכל רכב אוטונומי יש מספר חיישנים של לידאר, שמרכיבים עבורו את מפת הנקודות שמאפשרת לו 'לראות' בתלת-ממד. היום אפשר לקחת חיישןכזה, יחסית זול, לתלות אותו על רחפן לא צבאי, לעשות אינטגרציה פשוטה ולהשתמש בו בשדה הקרב. זה אירוע מאוד דרמטי.

"אמרנו לעצמנו שלא ננסה להמציא לעצמנו רכיבים חדשים, אלא בואו נראה מה יש בעולם, נלמד ממנו, ניקח רכיבים מהרבה תעשיות, נלביש אותם - והדבר המרכזי שנעסוק בו כמנהלת זו אינטגרציה והנגשה", מסביר אל"מ א', את הרציונל שמאחורי הקמת המנהלת, "לכן אנו הולכים עם חברות ענק, והן ישבו פיזית עם המנהלת - רפא"ל, אלביט והרבה חברות שעוסקות בתחומים שלנו. יש כאן שילוב חדש בין תעשייה, צבא, אקדמיה וכל האנשים המתאימים לחבר בין הדברים הללו".

 לוחמים בשטח מקבלים מידע מודיעיני / צילום: דוברות צה"ל

אל"מ א' ממהר להבהיר ש"אין כאן פנטזיה טכנולוגית. הכל קיים, רק צריך לסדר ולארגן. זה אמנם נשמע פשוט, אבל זה סופר מורכב - יש זרועות וחילות שונים, וצריך לעבוד באונליין ובדיוק שבאזרחות לא קיים. אין דיוק כזה בגוגל. את גוגל לא מעניינת הזווית הספציפית של מאיפה כדאי ללוחם להגיע וזווית הראייה שיש בין החלון מסוים למיקום של כוח לוחם, והאם זה איום נ.ט או לא".

ההבדל בין צה"ל לבין גוגל, הוא ההכרח, מסביר אל"מ א', "לגוגל יש תוכנית עבודה לצלם את כל העולם. אבל שדה הקרב משתנה כל הזמן, ואתה צריך לעשות את זה בקצב הקרב המשתנה, ולהוריד המון מידע למערכת קטנה שיש ללוחם בקצה. תחשוב על הטלפון שלך, כשגם כשאתה בנתק יוכל לפעול".

אל"מ א' היה לוחם בנח"ל, ואת רוב שנותיו בצבא עבר בחיל האוויר. בשבע השנים האחרונות הוא משרת בתפקידים בכירים באגף המודיעין - שימש כקצין מודיעין של אוגדה באיו"ש, שם שירת בתפקידים מבצעיים.

"ב-9900 יש מספר עולמות תוכן", מסביר אל"מ א', "יש לנו את יחידת הלוויינות הצה"לית, יחידת המיפוי - שאחראית על כל התוצר הגיאוגרפי של צה"ל, מרכז המודיעין שעוסק בניתוח מידע חזותי וגיאוגרפי, סיירי אוויר ותצפיתנים. בעצם כל העולמות שקשורים למה שרואים בעין".

"יש לא מעט נשים בתוך המנהלת ב-9900, וביחידה עצמה לא מעט סגניות אלוף, כולל הסגנית שלי", הוא אומר, "את כל העולם הדיגיטלי ביחידה מובילה סא"לית. 60% מהיחידה הם נשים ובקצונה 45%. זו עוצמה גדולה".

"כל השנים מפות וצילומי האוויר של צה"ל ששימשו את הלוחמים הגיעו מ-9900. עכשיו אנחנו סביב תהליך של קפיצה לעולם הדיגיטלי. אנחנו עוברים ממפה מודפסת ביחס של 1:50,000, שכדי לבנות אותה משתמשים במידע שהולך שנים אחורה, לעידן שבו מפה מתעדכנת אונליין ושכל צרכן רוצה לצרוך אותה בצורה אחרת, כמו באזרחות. כמו ב-Google Maps".

מה בעצם המטרה שאתם מנסים להשיג ואיך הגעתם להגדיר דווקא אותה?

"כשראש אמ"ן מינה אותי לתפקיד, הסתובבתי בתרגיל חטיבתי של גולני, וראיתי את הקושי הגדול להצליח לעבד נתונים תוך כדי קרב שיורים עליך. אז השאלה הראשונה שעסקנו בה היתה איך אפשר להביא מידע רלוונטי, ואתגר לא פחות גדול - לא להביא מה שלא רלוונטי, ואז - איך מצליחים לשלב את כל זה בשיטת הלחימה של הלוחם. דוגמה קלאסית זו מערכת כמו Waze - אתה לא מקבל את כל המשטרות ברמת גן, אלא רק את נוכחות המשטרה בציר הרלוונטי לך ובזמן הרלוונטי.

"האתגר הבא, שגם הוא לא דומה ל-Waze או גוגל, הוא שאני צריך את המידע ברמת דיוק אחרת לגמרי של עשרות ס"מ, לנהל הרבה חיישנים, להעביר הרבה מידע, לעבד אותו בזמן אמת ואת כל זה בשדה קרב, כשלא בטוח שבכל נקודה בזמן תהיה תקשורת רציפה, בטח לא ברוחב פס רלוונטי, ואז עוד להנגיש אותו".

כיצד מאפשרים את זה?

"אנחנו שואלים לאילו חיישנים אנחנו זקוקים כדי להביא את המידע הרלוונטי. אם בעבר היו מטוסי צילום גדולים ולוויינים, עכשיו אנחנו לוקחים את זה לרחפנים למשל. בעבר היו פרויקטים צבאיים ענקיים מסובכים, שלקח הרבה מאוד זמן לממש אותם. היום אתה יכול היום לקנות מוצרי מדף רלוונטיים, מעולמות הרכב האוטונומי, מעולמות החקלאות, ולהתאים אותם לשדה הקרב החדש, שאיננו טנקים, אלא צבאות טרור, כמו חמאס, וחיזבאללה, צבאות שהרבה יותר מסתתרים, הרבה פחות היררכיים, עם חתימה הרבה יותר נמוכה.

"האתגר הבא הוא לארגן מידע מסוגים שונים - מודיעין אנושי (יומינט), מודיעין חזותי (ויזינט), מודיעין אותות (סיגינט) וסייבר בכמויות עצומות ובמשקלים גבוהים מאוד, כך שניתן יהיה לעשות עליו עיבוד אלגוריתמי. גם שלב העיבוד שאחרי הארגון אמור להיות מהיר, מדויק ולהתאים לשדה קרב משתנה. תהליכים מקבילים שמתקיימים בצבא מאוד עוזרים, החל מהתהליך שראש אמ"ן הנוכחי מקדם, שבו היום באמ"ן בונים בסיסים בהם יושבים אנשי המחקר, הויזינט, היומינט, הסיגניט ומארגנים מראש את המידע שלהם במערכת משותפת. אנו קוראים לזה 'בסיסים רב אמ"נים', בהם מראש מבנים את המידע כך שנוכל להשתמש בו לטובת האלגוריתמיקה.

"אחרי שעשינו את זה, בא שלב ההנגשה - מורידים מידע למפקדת החטיבה ושם יושבים אנשי מודיעין, מעבדים אותו ומורידים אותו כהתראות לכוח הלוחם. אנחנו מנסים לדלג על השלב הזה ולהביא שהמכונה מוציאה מסקנה - והיא תרד ישירות ללוחם הטקטי. כיום מדובר ברמת מפקד מחלקה, מפקד כיתה או טנק בודד.

אינטרנט מבצעי: "זו דרמה ענקית"

עם אילו גופים נוספים אתם משתפים פעולה?

"מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית שהקים הרמטכ"ל בחיל תקשוב אחראית לבנות את תשתית התקשורת שתספק לי את הצינור שדרכו אנגיש את המידע. לצידה יש את את חטיבה השילוח באגף התכנון, שהקים הרמטכ"ל כדי לארגן שיטות לחימה מתקדמות לצה"ל בהובלת תא"ל ערן ניב. זו החטיבה שאמורה להגיד לנו איזה מידע צריך להנגיש ללוחם ואיך.

"הגורם השלישי הוא זרוע היבשה - הגוף שאחראי להטמיע כל מערכת שנבנה בתוך מערכות הלחימה שלה, כמו מערכת 'משואה' שפועלת במסגרת צי"ד - צבא יבשה דיגיטלי. כבר בגרסה הבאה של צי"ד, שעוד השנה יוצאת לפועל, לכל לוחם תהיה יכולת תלת-ממד ברמה גבוהה.

"משואה הוא פרויקט של זרוע היבשה עם אלביט ואנו אמורים להשתלב בו. אחד הדברים המרכזיים שאנחנו מנסים לעשות זה לא להמציא מערכות משלנו, אלא להשתלב במערכת שבה החייל מתקשר עם מפקדו ובונה את תמונת העולם שלו, ובתוכה להכניס את המידע שאנחנו מביאים לו. לכן הקשר עם זרוע היבשה הוא עמוק עד כדי כך שבתוך המנהלת יש לנו ראש ענף שהוא מג"ד שריון בתפקידו השני. אנחנו מבינים שיש לנו צורך עמוק בקשר עם הכוח הלוחם, ועם מחלקת אמצעי לחימה של זרוע היבשה, שאחראית להטמיע מערכות בתוך צבא היבשה. לקשר עם חיל האוויר אנו זקוקים כמי שמובילים רבים מהחיישנים על-ידי מטוסים. הקשר הזה נועד לוודא שהפרויקטים נסגרים מקצה לקצה - מהמטוס שמצלם ואוסף מידע ועד הקצה המבצעי".

ואיך באמת מנגישים את המידע לחייל?

"נספק את המידע בדרך שהלוחם ממילא משתמש בה. כרגע זו מערכת השו"ב (שליטה ובקרה), אבל יכול להיות שבהמשך נעביר את המודיעין דרך צפצוף באזניה. בעולמות האזרחיים מורכב לתפוס את תשומת הלב, אז תחשוב מה קורה בשדה הקרב, כשתשומת הלב מכוונת בצורה ברורה ליעד מסוים. איך מצליחים לעורר את תשומת לבו לאיום או להזדמנות? עוסקים בזה המון גם ברמה התורתית, הפסיכולוגית והטכנולוגית.

אם ב-Waze השאלה האם להגיד שהצומת בעוד 400 מטר או 200 מטר מורכבת, אז בשדה הקרב היא מורכבת לאין ערוך - כדי להבין מתי להביא לחייל את האיום, אנחנו צריכים להבין מתי הוא משפיע עליו, כמה זמן לוקח לו לקבל החלטה והאם בנקודת הזמן הזו הוא יכול לקבל החלטה שתשנה את האיום. אם לא, אז אל תפריע לו. זה עיסוק בהנגשה ברמה הכי עמוקה".

ויש לכם את תשתית התקשורת שתאפשר את זה?

"צה"ל בונה לעצמו אינטרנט מבצעי אמיתי, שיאפשר תקשורת בין כולם יחד -מודיעין, חיל אוויר ויבשה, והיא תונגש בסקייל גבוה עד הקצה המבצעי. זו דרמה ענקית. אינטרנט צה"לי שלם הוא אירוע לא טריוויאלי, בטח לא בשדה הקרב. זו הנקודה הראשונה שעליה מתבססים, שעד היום לא היתה לנו אותה. ברמה העקרונית, האינטרנט המבצעי הוא הגורם המאפשר הראשון שהרמטכ"ל סימן בתוכנית הרב-שנתית.

ומה הסטטוס שלה?

"התשתיות שלה מוקמות ממש עכשיו, ואנו רצים לתוך התוכנית הרב-שנתית לחמש שנים הבאות כדי להביא את השלם. זה לא שמצבנו אפס, אבל אנחנו רחוקים מהיכולת להביא לקצה המבצעי בכל רגע נתון מידע מאוד רחב ועדכני. אם אין תקשורת, אנחנו יכולים להמציא אפליקציות עד מחר".

מה מנע מצה"ל לבנות מערכות שכאלה מוקדם יותר?

"בעיקר כי הטכנולוגיה לא אפשרה לעבד כל כך הרבה מידע, מכל כך הרבה חיישנים בזמן אמת ולהביא מהם מסקנה. העולם לא היה שם".

ומה החזון? מה יוכל החייל לראות בזכותה שהוא לא קיבל מהמפות, נוסף לניווט החכם?

"להביא מידע בתלת-ממד אמיתי כמו שאתה מדמיין. שהלוחם לא יראה רק מה שהוא רואה מהמפה - אלא להבין איך זה נראה השטח. כשהוא יסתכל על מערכות המידע שלו, יהיה לו תלת-ממד כמו במשחקי המחשב, רק אמיתי ומדויק. להבין את החלון, הקומה, המבנה - גם מבפנים, מתוך הבית.

"זה אירוע מיפויי בסטנדרט מטורף שמצריך יכולות דיגיטליות ומכונות. הרי אי אפשר שאנשים יעברו בית בית וישרטטו אותו בצורה מדויקת, בטח אם אתה רוצה שהוא יהיה עדכני. אם עכשיו נפל מבנה בלחימה, אתה רוצה שהוא יתעדכן במערכת. אין יכולת אנושית לעשות את זה. לכן האלגוריתמיקה ובעיקר למידת המכונה מאפשרות לנו בפעם הראשונה ללמד מכונה ולהגיד לה: 'תקשיבי, זה מבנה. אם הוא השתנה, את צריכה בזמן אמת לעדכן את זה.

"או למשל, מערכת שמחברת מידע מודיעיני לתזוזה של מכונית ומסיקה בזכות איזשהו חישוב, שכנראה האויב נמצא בה, והוא כנראה נוסע למקום מסוים. על זה מלבישים ניתוח של עבירות הדרך, ולהגיד שאם הרכב הזה נוסע מכאן לשם, אז הדרך היחידה האפשרית שיש לו, בגלל תנאי עבירות הקרקע, היא מכאן. וכל אלו משתנים בהתאם לעונה - חורף או קיץ, שמשפיעה על השאלה האם הוא יכול לנסוע בשדות או לא. ואת כל הדבר הזה צריך להצליח לעבד ולהגיד ללוחם - האויב הולך להיות כאן".

איך אתם בודקים את המערכות החדשות הללו בשטח?

"אנחנו עובדים עם יחידות מבצעיות שעושות תרגילים ופעילות מבצעית, ולצידם אנו עובדים גם עם היחידה הרב-ממדית הקים הרמטכ"ל, שכל תפקידה להיות יחידה מבצעית ניסויית עליה אנו מנסים את כל החיישנים ואת כל השיטות. הביאו לוחמים טובים מאוד מכל היחידות המבצעיות של צה"ל ואיתם אנו קובעים תאריכים מסודרים לחיכוך ובודקים מה קורה: מה עומס המידע שלוחם יודע לספוג, האם חיישן מסוים מפריע לו או לא. האם הוא יודע לחיות יחד עם החיישן הזה באותו שדה קרב. 

בתחקור שמבוצע ביחידה הרב-ממדית, אנחנו מודדים כמה שניות לקח לקבל ההחלטה. אחרי זה מודדים מה האויב עשה, מנתחים את הקרב, מנתחים איזו החלטה התקבלה ועל בסיס איזה מידע. יש מצלמות שמתעדות הכל, ושם עושים את זה ברמה המעבדתית. לכן יש לנו אינטרס שיהיה לנו כמה שיותר חיישנים בקצה.

"אבל זה יותר מזה. זה קשור לשאלה איפה צה"ל פוגש את הבינה המלאכותית וכמה אנחנו מתקדמים בה ועד כמה אנו בוטחים בה. זה לא 'נתחכך ואז נראה מה קורה', אלא זה חייב להיות מידע שנוכל לסמוך עליו. מדובר בחיי אדם. זה קשור במה שהמכונה יודעת לעשות, ולמערכת היחסים אדם ומכונה. לא צריך לספר לך כמה מורכב מערכת היחסים הזו, בטח עם לוחם שחושב שהוא יודע הכל, בטח בשדה קרב שהוא בהגדרה, ממלכת אי הוודאות, כפי שאמר קלאוזביץ. ולממלכת אי הוודאות אתה צריך להכניס מכונות שיידעו להתמודד עם סיטואציה שאתה לא יודע לראותה עד הסוף עכשיו. עם כל הכבוד לרשתות הנוירונים, עם כל הכבוד לשיטות האחרות, זה מאוד מורכב.

"ובגלל ממלכת אי הוודאות, צריך בסוף להשאיר ללוחם את קבלת ההחלטות. מה הדברים שכולם חוששים - שאם תגיד לו היכן יש אויב, הוא יחשוב שבמקום האחר אין אויב. אבל בוודאי שזה לא נכון. מול החיישנים שיש - אני אומר מה שאני יודע. כמו שאתה חושש שכולם התרגלו ל-Waze ועכשיו הם לא מסוגלים לנהוג ברמת גן לבד, אז אותם חששות יש בצבא היבשה ויש שיח איך לגרום לאדם להבין שיש פה מערכת יחסים חדשה בינו לבין מכונה ויש לה מגבלות.

"בכל מקרה, אני ממש לא הולך להגיד לחייל לאן לירות. אבל ככל שתביא לו יותר מידע בדגש על מה שלא רלוונטי, זה מאוד יעזור לו להחליט מה כן רלוונטי.