אברהם ביגר: "אנחנו לא יודעים מתי המשבר ייגמר. צריך לשלוח כסף ישירות לחשבונות של האזרחים"

"אני לא רוצה לתת ציונים לניהול המשבר הנוכחי. זה גדול עליי. מדובר במשבר גדול מאוד ברמה לאומית. מבחינת משרד הבריאות זה יום כיפור של משרד הבריאות. אולי בגלל שהרבה מאוד שנים החזיקו את המשרד הזה בתת תקצוב. אי אפשר להימתח אם במשך שנים לא נבנו רזרבות שמיועדות לפעול תחת התקפת פתע. צריך לבוא בטענות לא למשרד הבריאות אלא למי שתקצב אותם בתת תקצוב". כך אמר אברהם ביגר, יושב ראש דירקטוריון חברת האנרגיה פז. ביגר השתתף בוועידת שוק ההון שהתקיימה היום במערכת "גלובס", בנושא המגמה של פירוק גרעיני השליטה בחברות על הממשל התאגידי. את ביגר ראיין שי שלו, עורך מדור שוק ההון ב"גלובס".

פז, נזכיר, מתנהלת בשנים האחרונות ללא בעל שליטה, מאז שמכר צדיק בינו את מניותיו בחברה ב-2016. אברהם ביגר התמנה לתפקיד יו"ר פעיל בפז (50% משרה) במרץ 2019.

לדברי ביגר, "המערכת הכלכלית נכנסה בסך הכל למשבר הזה במצב טוב יחסית. עולמות הריטייל, כמו מסעדות ותיירות, וקניונים, יצטרכו לעבור התאמות מאוד משמעותיות. אנחנו לא יודעים מתי זה ייגמר ואיך זה ייגמר. בפז יש לנו את עולמות מכירת הדלקים, רשת יילו ובית הזיקוק. כשלמערכת אין את הביקושים שהיא רגילה אליהם בצד השני אז מבצעים התאמות".

לדעתך, המדינה לא תומכת מספיק באנשים ?

"אתה רואה בטלוויזיה תמונות של אנשים שנכנסו לסיטואציה אישית מאוד מאוד קשה. אנשים שהבטיחו להם סיוע והוא לא הגיע. מס הכנסה יודע בדיוק מי שילם ומתי בשנים האחרונות, אז למה לעשות את החיים קשים ? תעבירו כספים למי שמגיע לו, תשלחו כספים ישירות לחשבונות הבנק, בעיקר לבעלי ההכנסות הנמוכות והבינוניות. כמה זמן אפשר למשוך את זה ? לא יודע, אבל אי אפשר להחזיק אנשים רעבים לאורך זמן".

איזה השלכות עשויות להיות לדעתך להמשך המצב הנוכחי על החיים שלנו ?

"ההשלכות יכולות להיות מאוד מאוד קשות ברמה חברתית ואזרחית. כמו שאמרתי, זה ברמה של יום כיפור. אנחנו במשבר לאומי מאוד מאוד קשה שיש לו תוצאות קשות וכך צריך להתייחס לזה. אני לא מקנא במי שצריך לקבל החלטות ולא רוצה לתת ציונים להנהגה".

אתה יו"ר דירקטוריון פז שמתנהלת ללא גרעין שליטה. איך מתאימים את פעילות החברה לתקופה הזאת ?

"אנחנו נערכים לסיטואציה. בגל הראשון הייתה לנו ירידה של עשרות אחוזים בביקושים, אחר כך שוב הייתה עלייה ובימים האחרונים שוב אנחנו רואים פגיעה בביקושים לדלקים. ברמת חנויות הנוחות הפעילות המשיכה להתנהל בסדר גמור בכל התקופה. בית הזיקוק זה מפעל שפועל ללא הפסקה וצריך לדעת לנהל את כוח האדם במפעל בלי לפגוע בתפקוד. עכשיו צריך לראות מה יקרה בשבועות ובחודשים הקרובים. אנחנו מייצרים גם דלק סילוני ואם אין תעופה אין מה למכור".

לדברי ביגר, "בתקופת הגל הראשון של הקורונה פניתי לשר הביטחון וביקשתי שחיל האוויר ייקנה דלק סילוני במדינת ישראל ולא מכספי הסיוע האמריקאי. לא קיבלתי תשובה על המכתב הזה עד היום".

איך אתה רואה את עולם האנרגיה והזיקוק בשנים הקרובות ?

"יש תופעות מאוד מאוד ברורות. למשל עולם הרכבים שמונעים בדלקים פוסיליים הולך ומצטמצם. מתי הזה ייקרה בצורה דרמטית ברמה העולמית? אני לא יודע להגיד אבל בטח זה לא יקרה בשנים הקרובות. ההחלטות בתחום הזה גם מתקבלות כתוצאה מהשפעה של עולמות ההגנה על איכות הסביבה. אנחנו בפז בוחנים את עצמנו בהשקעות בסכומים לא גדולים בעולמות של ייצור אנרגיה אלטרנטיבית כמו באמצעות מימן".

בכל התקופה שלך בעסקים, אתה זוכר משבר ברמה הזאת ?

"בדרג הבכיר שבו אני נמצא כיום התשובה היא לא. אבל, קשה להשוות את המשבר הזה למשבר של 1973. אז הייתי הרבה יותר צעיר".

בחברה ללא גרעין שליטה, מי הצד החזק בארגון ?

"מי שצריך להיות האיש הכי חזק בכל ארגון הוא המנכ"ל. אני לא חושב שבעולם הזה יש הבדל בין חברה עם גרעין שליטה לחברה בלי גרעין שליטה. עם זאת, צריך לעשות את ההתאמות בעולם הרגולטורי לחברות בלי גרעין שליטה. צריך קודם כל להגדיר מהי חברה ללא גרעין שליטה ואז להגדיר את מבנה האורגנים באותה חברה. למשל, מה תפקיד הדח"צים בחברות ללא גרעין שליטה".

לפי חוק החברות, תפקיד הדירקטוריון הוא בעצם לקבוע אסטרטגיה.
הכוונה היא לאשר או להתוות? 

"בסוף זה שילוב ושיתוף פעולה בין הנהלת החברה לדירקטוריון. המטרות צריכות להיות משותפות. ההנהלה מובילה את המדיניות בדיאלוג עם הדירקטוריון שצריך לאשר אותה. בכל המקומות שאני מכיר, זה נעשה ביחד. בחברת פז זה אכן נעשה כך. המנכ"ל ניר שטרן מעורב בכל היבט של האסטרטגיה שאנחנו מבצעים".

מה אתה חושב על מה שקורה בכלל ביטוח ?

"בעולמות של הבנקאות והביטוח יש רגולציה ספציפית שמותאמת למגזרים האלה. במקרה של כלל ביטוח הידע שלי נובע רק ממה שקראתי ואני לא חושב שיש לי יכולת להתייחס למקרה הזה. מה שמאוד חשוב זה שלפעמים בחברות בלי גרעין שליטה הדירקטוריון מתחיל לחשוב שהוא הבעלים של החברה ולא בעלי המניות, וזה מייצר סיטואציה מאוד בעייתית וצריך למצוא לזה את הפתרון הרגולטורי המתאים".

לדברי ביגר, "במקרה של חברה ללא גרעין שליטה אתה לא יכול לנהל דו שיח עם המשקיעים המוסדיים בתוך התהליך אלא רק ברמה התוצאתית, כי תהיה חשוד בהעברת מידע פנים. אז, שוב, צריך למצוא פתרון רגולטורי שיאפשר דו שיח ללא ביצוע עברות כאלה או אחרות".

האם ברמה האישית יותר קל לך לנהל חברה ללא גרעין שליטה או בעל שליטה ?

"לא. זה הרבה יותר קשה. גם עם בעל שליטה יש ויכוחים אבל לפחות אז יש דיון עם החלטה וסוף. בפז אני צריך להקדיש הרבה יותר זמן ומאמץ לניהול שיחות עם הדירקטורים שמייצגים את כל בעלי המניות. התפקיד שלנו הוא לדאוג לבעלי המניות ולהביא להם את התוצאות הכי טובות לאורך זמן".

היית רוצה לראות את בעלי המניות המוסדיים יותר מעורבים ?

"לפחות ברמה שהייתי יכול לנהל איתם דו שיח במטרה לשמוע את המחשבות שלהם על סוגיות שונות. הייתי מצפה מהרגולטור למצוא פתרון למצב. בסוף, אנחנו עובדים אצלם".

בעבר, כשהיית מנכ"ל פז, צדיק בינו היה בעל השליטה. היום יש משקיעים מוסדיים שלאו דווקא יכולים לתת לך היזון חוזר ?

"הם יכולים לתת פידבק המבוסס על היגיון בסיסי. בסוגיות מהותיות אסטרטגיות צריך למצוא את הדרך להגיע למצב שאפשר לנהל איתם דו שיח במעלה הדרך ולא רק ביחס לתוצאה בסוף".

אתה יכול להצביע על התהליכים המרכזיים שהובלת בפז בשנה וחצי האחרונות ?

"אני והדירקטוריון עשינו שני צעדים מאוד משמעותיים - הבאנו מנכ"ל חדש ובנינו אסטרטגיה חדשה לעולמות שירות הלקוחות והזיקוק. מדובר בתהליכים ארוכים שלוקחים זמן".

לסיום, זה ריאלי למכור את בית הזיקוק בתקופה כזו ?

"עשינו תהליך מבחינת בדיקה של חלופות. שונות. לדעתי זה ריאלי למכור את בית הזיקוק, כן".