הצעד השנוי במחלוקת של גוגל וקרן הפינטק המסקרנת: השבוע שהיה בהייטק

במהלך השבוע פורסם כי גוגל עומדת לגלגל על לקוחותיה בבריטניה, באוסטריה ובטורקיה את המסים שהוטלו עליה במדינות אלו, בשיעורים של בין 2% ל-5% (איך זה ישפיע על שוק הפרסום בישראל? קראו את הידיעה של ענת ביין). אמזון ואפל הודיעו באחרונה על צעד דומה, אך יוצאת מן הכלל היא פייסבוק, שהודיעה בסוף השבוע כי היא לא מתכוונת להעלות את המחירים ללקוחותיה. המס הוא על המכירות ולא על הרווח, כמו מע"מ.

הצעדים האלו החזירו אותי לקורס מיקרו-כלכלה בתואר ולשאלה על מי נופל נטל המס שמטילה הממשלה - על היצרן או הצרכן? התשובה תלויה בעקומות ביקוש והיצע. אם למשל יש מוצר שהצרכנים לא יכולים בלעדיו, כלומר הביקוש שלהם קשיח יחסית - אז הם יהיו מוכנים לסבול עליית מחירים ולכן יש סיכוי טוב שהיצרן יגלגל עליהם את נטל המס, רובו או כולו (זאת בניגוד למוצר מותרות או למוצר שיש לו אלטרנטיבות). במקביל, אם היצע המוצרים קשיח - למשל חקלאי שצריך להיפטר מירקות שגידל אחרת ייאלץ לזרוק אותם - יספוג ככל הנראה את נטל המס (או רובו).

לקבלת הסיכום השבועי במייל

מה זה אומר על גוגל? אם החברה מגלגלת את כל נטל המס על הלקוחות שלה, זה אומר שהיא חושבת שהביקוש למוצרים שלה קשיח (מבחינת היצע אין לה בעיה כי זהו לא מוצר פיזי). גוגל מבינה שהיא מספקת ללקוחות שלה מוצר שהוא חיוני להתפתחות שלהם ושהאלטרנטיבות מצומצמות וחלקיות. לכן היא מרשה לעצמה לגלגל עליהם את המס. המשמעות, אם זה לא ברור, היא הפחתת היעילות של הפרסום כי הלקוח משלם יותר על אותה תפוקה. זאת עוד תזכורת לכוח של הענקיות ולעובדה כי גוגל ופייסבוק הן דואופול.

נשאלת השאלה למה גוגל בעצמה מספקת תזכורת כזאת? החברה הייתה יכולה לספוג את נטל המס לפחות בשנה-שנתיים הראשונות, אך בחרה באפשרות אחרת, דורסנית יותר - פגיעה בלקוחותיה. יכול להיות שהדבר נועד כדי להרתיע מדינות נוספות מהטלת מסים על הענקיות כדי לא לפגוע בעסקים קטנים וגדולים שמתבססים על גוגל. הדבר כמובן יכול להוביל בעתיד להטלת רגולציה כבדה יותר על גוגל, למשל פירוק החברה, אך כנראה שלא מאמינים שם כי האפשרות הזאת אכן קיימת.

ההחלטה של פייסבוק לא ליישר קו עם שאר הענקיות היא מעניינת. מצד אחד ניתן להגיד כי היא מטילה ספק בכל התאוריה שהצגתי פה, אך יכול להיות שמדובר בבחירת אסטרטגיה אחרת - פייסבוק נמצאת במצב הרגיש ביותר מבין הענקיות מבחינה רגולטורית ובחודשים האחרונים היא מדגישה יותר ויותר את התרומה שלה להתפתחותם של עסקים קטנים. לכן בחירה שלה לגלגל את המס לעסקים היא לא סבירה בעבורה.

אהרון אהרון עוזב. סיכום קדנציה ראשוני

אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות, הודיע השבוע כי הוא עוזב את התפקיד בתוך 90 יום, ארבע שנים לאחר שהתחיל אותו. העובדה כי הוא לא צמח במגזר הציבורי (בתפקידו הקודם שימש כמנכ"ל אפל ישראל) וכי הוא המנכ"ל הראשון של רשות החדשנות במתכונתה הנוכחית מעוררת עניין לגבי סיכום הקדנציה שלו - איזה תהליך הרשות עברה בשנים אלו (בזכותו ובעקבות השינוי המבני שלה) והאם הוא שילם שכר לימוד על חוסר היכרותו עם המגזר הציבורי. גם הבחירה שלו לעזוב בתקופת המשבר היא מעניינת, ויש שהביעו חשש מכך.

כל הנושאים האלו עלו בראיון (קצר) שערכתי איתו השבוע. על עיתוי העזיבה הוא אמר שאף פעם אין זמן מתאים וכי הרשות חזקה ועובדת "בצורה מופלאה ומשומנת". בתעשייה היו גורמים שתהו האם יש לעזיבה קשר למעמד הדרג המקצועי מול הפוליטיקאים, אך אהרון הכחיש זאת ואמר: "קיבלתי דרגות חופש שהן חריגות במגזר הציבורי".

את הקדנציה שלו הוא סיכם כך: "אמנם הגעתי למקום קיים, אבל היה צריך להפוך אותו לארגון אחד, לקלוט די הרבה אנשים איכותיים, לקבוע להם מטרות אסטרטגיות ברורות ולמדוד את הביצועים שלהם - ומהבחינה הזאת נעשתה עבודה מאוד יפה, וזה ניכר בתוצאות במשק. האם מישהו אחר היה יכול לעשות את אותה עבודה? כנראה שכן. אני האחרון שאגיד שרק אני יכול לעשות דברים שאחרים לא יכולים. היום יותר קל לקחת מנכ"ל מאשר לפני ארבע שנים ואני בטוח שהוא יביא את הרשות לפסגה הבאה".

באחרונה אהרון הוביל כמה צעדים בולטים, בהם תוכנית הסיוע לתעשיית ההייטק ויצירת קרן הון אנושי חדשה (שהמשמעות שלה היא מיקור חוץ של תהליכי חשיבה).

לראיון המלא ולסקירה של הצעדים הבולטים שלו.

"הלווייתן מנאסד"ק" שעומד מאחורי הראלי בוול סטריט

בשבועות האחרונים שברו מניות הטכנולוגיה שיאים, ואפל אף הייתה הראשונה לעקוף שווי שוק של 2 טריליון דולר. עסקנו רבות בניתוק של מניות הטכנולוגיה מהכלכלה המסורתית, כמו העיתונות הכלכלית כולה. השבוע אף הגיע מכפיל הרווח הממוצע ב-S&P500 במשך יותר מעשור.

יש תפיסה רווחת לפיה יש הצדקה לעליות החדות שכן ענקיות הקורונה ירוויחו מהשלכות המשבר. רבים גם הדגישו כי יש מאחורי העליות סיבות פיננסיות, שאולי הן אף יותר מהותיות - הזרמת הכסף על ידי הבנק הפדרלי לשווקים והסטת הון מתעשיות שנפגעו מהמשבר. בסוף השבוע התגלתה סיבה משמעותית נוספת - סופטבנק היפנית.

לפני שבועיים פרסמנו ידיעה לפיה סופטבנק משקיעה מיליארדי דולרים במניות של ענקיות הטכנולוגיה, בין השאר כדי לצמצם סיכונים לאחר שהשקיעה סכומי עתק בחברות הייטק פרטיות. בסוף השבוע דווח ב"וול סטריט ג'ורנל" ו"בפייננשל טיימס" כי סופטבנק תדלקה את העליות באמצעות השקעות של 4 מיליארדי דולר באופציות על המניות (כלומר סופטבנק רכשה אופציה לרכוש מניות של הענקיות אם יגיעו למחיר מסוים), דבר שיצר לה חשיפה של עשרות מיליארדי דולרים. מכיוון שבשלב מסוים לא ידעו מי המשקיע שמבצע את העסקאות הגדולות, החלו לכנות אותו בשוק "הלווייתן מנאסד"ק".

המהלכים של סופטבנק גרמו לאופטימיות בשוק ההון כלפי הענקיות, המניות שלהן זינקו ואיתן המדדים. אני לא יודע מה יהיה עם המניות האלו בעתיד (וכמובן אני לא מספק איזושהי המלצה) - אבל צריך לזכור שלא כל שווי צריך להצדיק, גם אם אוהבים לעשות זאת בתעשיית ההייטק.

עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון:

• חברת זום היא כמובן אחת הנהנות הגדולות מהמעבר לעבודה ולמידה מרחוק. השבוע היא פרסמה דוחות כספיים מעולים, שהפתיעו אפילו את עצמה - החברה הכפילה את ההכנסות שלה בהשוואה לרבעון הקודם (התחזית דלה הייתה לצמיחה של 60%). ניסיתי להבין מהדוחות, עד כמה שניתן, מה התחזית לגבי הלקוחות - האם צפויה חזרה אחורה לאחר סיום המשבר.
• עם כרטיסי טיסה ביד, אחרי שכבר השכירו את הדירה ומכרו את המכונית, ורגע לפני הרילוקיישן לארה"ב, גילו מאות משפחות ישראליות שכל התוכניות שלהן השתנו. הצו של טראמפ, שביטל מתן אשרות עבודה לזרים, מטלטל את שוק ההייטק המקומי. כתבה של הדס מגן.
• קיפאון בשווי התוצרת, קריסה בפריון: כך הטכנולוגיה יכולה לאושש את החקלאות בישראל (לפחות אם שואלים את התנועה הקיבוצית, תנועת המושבים וגופים נוספים שחברו להקמת מכון "יסודות"). כתבה של אורי ברקוביץ'.
• חברת השבבים הישראלית טאואר מתמודדת עם מתקפת סייבר על המערכות שלה, אותה גילתה אתמול.
• טיקטוק (או יותר נכון חלק ממנה) עדיין לא נמכרה, בין השאר בגלל מגבלות סיניות חדשות, אבל בינתיים ניתן לשאול איך דווקא היזם הסיני הפרו-אמריקאי שהקים את הרשת החברתית הפופולרית מצא את עצמו בעין הסערה בין המעצמות. כתבה של וול סטריט ג'ורנל.
• טריסטאן ג'האן, אחד החוקרים החשובים בתחום המוזיקה והטכנולוגיה, עזב את ספוטיפיי כדי להצטרף למיזם ישראלי שאפתני שרוצה לסייע לאמנים לייצר הכנסה מהאמנות שלהם. בראיון ל"גלובס" הוא מספר למה עזב את ספוטיפיי, מסביר מדוע בינה מלאכותית לא תוכל להחליף אמנים ומגן על מדיניות התמלוגים השנויה במחלוקת שלה ("האמנים מקבלים תשלום נמוך, אבל האשמה היא על חברות התקליטים"). ראיון של יסמין יבלונקו.
• המפתח של ביל גייטס להצלחה: מה הן שתי השאלות שהוא שואל את עצמו מדי שבוע מאז שהיה נער?
• האם צפון קוריאה מנסה לממן תוכנית גרעין באמצעות מתקפות סייבר?

מה בתעשייה

רכישה

חברת גונג (Gong) הישראלית, שעוזרת לאנשי מכירות לשפר את ביצועיהם, רוכשת את הסטארט-אפ ואיו (Vayo), גם הוא ישראלי, שמתמחה בניתוח נתונים עבור צוותי מכירות. פרטי העסקה לא נמסרו. ואיו הוקם ב-2018 על ידי אבישי אביטל וירין בנאדו, וגייס 1.7 מיליון דולר מ-F2 Venture והמשקיעים הפרטיים איציק אוליבר ואורן אוחיון-הראל.

מינויים ועזיבות

היזמים יובל טל ורונן אסיא חוברים לקרן הפינטק שהקימה רקפת רוסק עמינח במסגרת Team8. טל, מייסד חברת פיוניר, יעזוב את תפקידו כנדיא החברה ויישר יועץ שלה. אסיא, ממייסדי eToro, ימשיך בשלב זה במקביל בתפקידו כאחראי על מוצרי החברה. לידיעה המלאה.

גיוסי הון

הסטארט-אפ AnyVision, המפתח טכנולוגיית זיהוי פנים, גוף ועצמים, השלים גיוס של 43 מיליון דולר (בסך הכל גייס עד כה 127 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2015 על ידי אלון אטשטיין, פרופ' ניל רוברטסון ושלמה בן ארצי. בחברה לא פירטו בהודעה מהם זהות המשקיעים, אך הגיוס בוצע מהמשקיעים הקיימים של החברה. בין המשקיעות נמצאות הקרנות M12 של מיקרוסופט, קרן הצמיחה DFJ, קרן OG של אייל עופר, קוואלקום ונצ'רס, והקרנות לייטספיד, רוברט בוש ואלדרידג'. עוד פורסם השבוע כי AnyVision שוקלת לעשות ספין-אוף לפעילות הביטחונית שלה לחברה חדשה, אותה תקים ביחד עם רפאל. לידיעה המלאה.

חברת אנויז'ן מדיקל (ENvizion Medical) הודיעה על גיוס של 8 מיליון דולר (עד כה גייסה החברה 18 מיליון דולר. החברה הוקמה ב-2015 על ידי דורון בסר ושי צוקר. בחברה לא פירטו את שמות המשקיעים בסבב הגיוס. עד היום גייסה החברה הון ממשקיעים פרטיים ומקרן ההון סיכון של הטכניון. במקביל הודיעה החברה על חתימת הסכם שיתוף פעולה עם רשת בתי החולים השנייה בגודלה בארה"ב Ascension , המפעילה 150 בתי חולים. החברה פיתחה טכנולוגיה מבוססת ניווט להחדרת צינוריות הזנה (זונדה) לחולים מורדמים ומונשמים, שמספרם גדל בעקבות מגיפת הקורונה. לידיעה המלאה.

חברת אנימה הודיעה על גיוס הון שביצעה בפברואר השנה, בהיקף של 2.5 מיליון דולר. החברה הוקמה ב-2017 על ידי מיכל ואבישי כהן ואור ארבל (מי שעמד מאחורי אפליקציית Yo) ועד סבב הגיוס עבדה כבוטסטראפ. בין המשקיעים בחברה נמנים קרן חץ וזוהר גילון. אנימה השתתפה בעבר באקסלרטור Y-Combinator. אנימה מפתחת טכנולוגיה שמאפשרת להפוך עיצובים לאתרים ללא קוד.