חתונה ערבית אחת עם קורונה והכול יתמוטט

כחבר במטה הארצי למאבק בקורונה בחברה הערבית אני עד למאמצים הרבים שעושים מספר מועצות ערביות להצלחה במאבק נגד הקורונה. מאמצים אלו כוללים העלאת מספר הבדיקות מצד אחד והקפדה על מניעת התקהלויות וחתונות מצד שני. התמונה בימים האחרונים אכן מראה שיש שיפור משמעותי ואחוז התחלואה ירד כמעט לממוצע הכללי באוכלוסייה, הרחק מאחוז התחלואה בחברה החרדית. השאלה שנשאלת היא מה הסיבה העיקרית לירידה זו והאם היא יכולה להחזיק מעמד אחרי הסגר?

כאזרח ערבי וכיו"ר ועדת ההיגוי לשילוב ערבים באוניברסיטת תל אביב אני מכיר היטב את שלושת מרכיבי התרבות הערבית אשר הביאו אותנו לעלייה בתחלואה בחודשים האחרונים. מרכיבים אלו כוללים תרבות של מפגשים משפחתיים נרחבים ולא רק עם הגרעין המשפחתי המצומצם, תרבות של חיבוקים ונשיקות בכל הזדמנות, ותרבות צעירה של מפגשים חברתיים רבים כמו בתי הקפה לעישון נרגילה שנפתחו בכמויות מדאיגות בחברה הערבית בעשור האחרון.

שלושת המרכיבים מתאחדים מיידית כאשר מתקיימת חתונה המונית שלרוב נמשכת מספר ימים. הסגר הכללי פתר זמנית את שלושת המרכיבים שהזכרתי ומכאן שכל הצלחה שנרשמת בימים אלו משויכת ללא ספק להשפעות הסגר. מצב זה נתן הזדמנות לחלק מראשי המועצות לעלות על הגל הנכון במאבק נגד קיום החתונות. אין לי ספק שהצלחה זו תיעלם מיידית ברגע שהחתונה הראשונה תצא לפועל ומאות מוזמנים יגיעו שוב להשתתף בשמחת החברים. מספיק שתהיה חתונה חצר אחת שתתקיים בכל מועצה כדי שתחזיר אותנו מיידית לנקודות השיא בתחלואה - ולא רק בחברה הערבית.

צריך הסברה ממוקדת ואינטנסיבית בעניין החתונות

כדי שהירידה בתחלואה תחזיק מעמד עלינו לעמוד בתוקף על דחיית כל החתונות ההמוניות בחברה בכלל ובחברה הערבית בפרט. יש צורך בהסברה ממוקדת ואינטנסיבית בעניין החתונות כבר עכשיו כדי שהנושא יחלחל למודעות של התושבים רגע לפני פתיחת הסגר. עלינו לעודד הסברה מקומית וארצית שתשכנע את המשפחות שניתן לשמוח גם בחתונות מצומצמות שבהן הושקעה מחשבה מרובה כיצד למנוע הידבקות סמויה. זאת באמצעות הימנעות מחיבוקים ולחיצות ידיים, שמירת מרחק ועטיית מסכה במהלך החתונה המצומצמת.

עלינו לדרוש התערבות מיידית של כל הגורמים הרשמיים והלא רשמיים בכל מועצה רגע לפני קיום החתונה המוצהרת. זה חייב להיות מלווה בהסברה מתמשכת עם הרבה סבלנות אסרטיבית מטעם המוסדות הרשמיים בכל מועצה ועיר. סבלנות זו נדרשת כמובן על רקע חוסר האמון המהדהד של האזרחים הערבים כלפי המוסדות הרשמיים, הקיים זה שנים ונובע מתחושת הזלזול והעלמת העין מהמצב הסוציואקונומי.

כמרצה באוניברסיטה אני מציע להשתמש גם בכל האמצעים הטכנולוגיים הקיימים בלמידה מרחוק לצורך הסברה יומיומית על הנזק שבקיום חתונות המוניות בחודשים הקרובים. כיו"ר ועד הורים בית ספרי בעיר יפו אני מציע שכל מחנכת ומורה בכיתה תקדיש חמש דקות ראשונות ביום הלימודים למען הסברה בנושא. הסברה למשפחה דרך פנייה לתלמידים ולסטודנטים תשפיע רבות על השיח בנושא בחברה הערבית.

לבסוף, ולמרות שזה יכול להישמע מגוחך, יש לשקול להציע פרס כספי סמלי מדרבן לזוג שמתחתן תוך שמירת הדוקה על הנחיות משרד הבריאות. אין ספק שפרס כזה יעלה למדינה הרבה פחות מאשפוז של יום אחד לחולה קורונה. בסופו של דבר החתונה תתקיים אלא שעדיף שנאמר "מברוק-מזל טוב" ולא נאמר לצערנו "שלא תדעו עוד צער".

הכותב הוא חוקר ומרצה בכיר בחוג לפיזיותרפיה באוניברסיטת תל אביב