מי ינצח בבחירות בארה"ב, איננו יודעים כמובן. על כל פנים, לא בוודאות. אבל לפחות אנחנו יודעים את יום הבחירות, הלוא כן?
לא. לא כן. או בכל אופן, לא בדיוק. שלושה בנובמבר הוא יום ההצבעה האחרון האפשרי. אבל אמריקאים כבר מצביעים בהמוניהם. 10.7 מיליון הצביעו, או שלחו מעטפות-הצבעה בדואר. זו עליה של 417% לעומת 2016.
אם ההצבעה המוקדמת תימשך בקצב הזה, אפשר שחצי המצביעים יטילו את פתקיהם בקלפיות מוקדמות, או ישלחו אותם בדואר, עוד לפני שלושה בנובמבר. מניחים שבבחירות יצביעו בערך 150 מיליון. 56 מיליון ביקשו גיליונות הצבעה, עליה של 360% לעומת 2016. (נתוני nbcnews.com)
טופס בחירות לשליחה בדואר / צילום: Jacqueline Larma, Associated Press
44 מ-50 המדינות של ארה"ב, פלוס מחוז קולומביה (שבו שוכנת וושינגטון), מאפשרות לתושביהן להצביע פיזית, בקלפי מיוחדת למקדימים. כל המדינות מרשות לתושביהן לעתור להצבעת נפקדים. הרשות המקומית שולחת אליהם גיליון הצבעה, שהם צריכים למלא בדיו שחור, ולהניח בשתי מעטפות פנימיות (בדרך כלל) ובמעטפה חיצונית אחת.
נחוץ גיליון, לא פתק הצבעה, מפני שבארה"ב נבחר לא רק נשיא. נבחרים סנאטורים, צירי קונגרס, מושלי מדינות, חברים בבתי מחוקקים של מדינות, חברים במועצות ערים ומחוזות, תובעים כלליים של מדינות, תובעים מחוזיים; בכמה מדינות בוחרים אפילו שופטים עליונים, שופטי שלום ומפקחי משטרה מקומיים; שלא לדבר על ועדי שכונות ועל ועדי הורים. בחלק מן המדינות בוחרים שרי חקלאות ושרי מים. וכמובן כמעט כל מדינה בוחרת את מזכיר המדינה, שאחריותו העיקרית היא ניהול הבחירות.
צרבת יומית
עשרה מיליון מצביעים הוא מספר חסר תקדים. בבחירות הקודמות לנשיאות, ב-2016, הצביעו 1.4 מיליון עד אמצע אוקטובר. בקליפורניה, המדינה המאוכלסת ביותר, 270 אלף כבר הצביעו באמצעות הדואר. לפני ארבע שנים בדיוק המספר עמד על 13 אלף.
הצבעה מוקדמת התחילה בין השאר בטקסס, באוהיו, במישיגן, בג'ורג'יה, באריזונה ובמינסוטה. אנחנו מזכירים את המדינות האלה, שהן מסווגות, פחות או יותר, כמתנדנדות (אם כי צריך להגיד שנוכחותן של טקסס ושל ג'ורג'יה כמתנדנדות גורם צרבת יומית למנהיגי המפלגה הרפובליקאית; אלה הן מדינות שלא הצביעו לטובת מועמד דמוקרטי לנשיאות בין 28 ל-44 שנה).
גם בטקסס, גם בג'ורג'יה, נרשמו שיאים היסטוריים. מספר המצביעים המוקדמים באזור המטרופולין של יוסטון בשלישי בלבד עמד על 128 אלף. במחוז בג'ורג'יה צפונה לאטלנטה, מספר המצביעים ביום הראשון של ההצבעה המוקדמת היה גדול ב-450% מזה של יום ההצבעה הראשון ב-2016. שני האזורים האלה הם דמוקרטיים מובהקים.
על פי הערכות, מספר הדמוקרטים המקדימים להצביע גדול במידה ניכרת ממספר הרפובליקאים, אם כי זה עדיין יכול להשתנות. יש גם סיבה להניח שאחוז גדול יותר של רפובליקאים יעדיפו להצביע בשלושה בנובמבר. הסיבה העיקרית היא החשד שהנשיא טראמפ מטפח כלפי טוהר ההצבעה בדואר. זה חשד קצת משונה בהתחשב בזה שהוא עצמו מצביע באמצעות הדואר בפלורידה (הוא שינה את מקום מגוריו מניו יורק לפלורידה במחאה על התנהגותם של שלטונות המס כלפיו).
משהו נשבר באמריקה
'לוס אנג'לס טיימס' בדק מדוע תושבים באריזונה החליטו להקדים ולהצביע פיזית במקום באמצעות הדואר. הוא מצא כי הסיבה הרווחת ביותר היא פחד.
"פחד שהצבעתם תאבד בדואר. פחד שיריבים פוליטיים ישמידו את גיליונות ההצבעה שלהם. פחד שגיליונות ההצבעה יאחרו להגיע, ולא ייספרו. פחד שהממונים על הבחירות יפסיקו את הספירה לפני השלמתה".
אלה חששות שאנחנו נוטים לייחס למצביעים בארצות לא-דמוקרטיות, או ארצות בעלות ממשלה סמכותנית. מדהים למדי לשמוע על חששות כאלה, בהיקף כזה, בארץ המתפארת במסורת הדמוקרטית הרצופה הארוכה ביותר עלי אדמות. אכן, משהו נשבר באמריקה.
נוהלי ההצבעה מוסיפים להיות שנויים במחלוקת מחוף אל חוף. טראמפ ליבה את המחלוקת מיום נשיאותו הראשון, כאשר ייחס את מפלתו במניין הקולות הכללי (הילרי קלינטון קיבלה שלושה מיליון קולות יותר) ל"זיוף". הוא אפילו הקים ועדה לבירור הזיוף, שסיימה את עבודתה במהירות מסחררת מאין לה שום עובדות וממצאים. אפילו מזכירי מדינה רפובליקאים הגיבו בביטול על האשמות הנשיא.
אבל המחסור בעובדות לא הניא אותו מלהוסיף ולייחס מזימות של זיוף ליריביו הדמוקרטיים. הוא אמר פעם אחר פעם, וגם באחרונה, שהוא יכול להפסיד בבחירות רק אם הדמוקרטים יזייפו את תוצאותיהן.
"קציר ההצבעות"
הפרקטיקה המועדת ביותר לזיוף לפי טראמפ ולפי רפובליקאים רבים היא ההצבעה באמצעות הדואר. בהצבעה הזו רווח הרגל המכונה "קציר (harvest) של הצבעות". קבלנים בשירות מפלגה אוספים גיליונות הצבעה מתומכים משוערים, ומעבירים אותם אל משרדי ועדת הבחירות המקומית (בארה"ב, כל מדינה מפקחת בנפרד על מהלך ההצבעה, וקובעת את הכללים).
הרפובליקאים מייחסים את "הקציר" לעורמה ולרמייה מצד הדמוקרטים. משעשע לפיכך לגלות שהמפלגה הרפובליקאית בקליפורניה החליטה לאמץ את השיטה. המדינה הזו נמצאת בשליטה מלאה של המפלגה הדמוקרטית. מזכיר המדינה של קליפורניה הזהיר השבוע את הרפובליקאים מפני התוצאות של הונאת הציבור. הם מציבים קלפיות מוקדמות במשרדי המפלגה, בחנויות נשק (!) ובכנסיות, ומעמידים פנים שתיבות הקלפי הן רשמיות.
אמנם אין כל סיכוי לדונלד טראמפ בקליפורניה, שלא הצביעה בעד מועמד רפובליקאי לנשיאות מאז 1988, והעניקה יתרון של 30% להילרי קלינטון ב-2016. אבל בקליפורניה יהיו גם בחירות לבית הנבחרים, שבהן יש לרפובליקאים סיכויים להגדיל במקצת את מאזנם הירוד. חוץ מזה, אופוזיציה אוהבת להקניט את מפלגת השלטון גם, או אולי בייחוד, כאשר אין לה סיכוי.
בדרום קרוליינה, בדרום החוף המזרחי של ארה"ב, הרפובליקאים הגיעו עד בית המשפט העליון בוושינגטון במאמץ להגביל את "קציר ההצבעות" של הדמוקרטים. הרפובליקאים שולטים במדינה הזו, והם אימצו תקנה המחייבת את נוכחותו של עד, כדי להכשיר הצבעה באמצעות הדואר.
הדמוקרטים ערערו. הם ראו בתקנה הזו ניסיון "להתנכל להצבעה", האשמה שיש לה שורשים עמוקים בדרום ארה"ב. מדינות הדרום אמנם שללו בפועל את זכות ההצבעה של שחורים במשך 80 שנה, גם לאחר ביטול העבדות. 28% מתושבי דרום קרוליינה הם שחורים. בית המשפט העליון בוושינגטון, שרוב שופטיו מזוהים עם הימין, סמך את ידיו על התקנה הרפובליקאית.
בדרום קרוליינה מתנהל עכשיו אחד המרוצים הצמודים המעניינים ביותר לסנאט. דמוקרט שחור שמעולם לא נבחר לשום כהונה מאיים על מושבו של אחד הסנאטורים הרפובליקאים רבי הכוח ביותר בוושינגטון. התקנה החדשה עשויה בהחלט להשפיע על תוצאות ההתמודדות הזו.
זהירות, "תיבות לא-מאוישות"
מאבקים משפטיים מתנהלים על עניינים שמתבוננים זרים, וגם הרבה מתבוננים אמריקאים, מתקשים להבין. רפובליקאים מנסים להגביל את מספר התיבות, שמדינות מורשות להציב כדי לקבל מעטפות הצבעה מוקדמות.
בטקסס, המדינה השנייה במניין אוכלוסייתה, המושל הרפובליקאי הוציא צו ב-1 באוקטובר, המגביל כל מחוז בטקסס לתיבה אחת ויחידה. בטקסס יש 254 מחוזות, שאוכלוסייתם נעה מ-17,000 עד 4.6 מיליון (איזור יוסטון). שופט פדרלי ביטל את ההגבלה, אבל בית משפט לערעורים החזיר אותה על כנה.
בפנסילבניה (שישית במניין תושביה) המושל הוא דמוקרט. הרפובליקאים עתרו לבית המשפט נגד שימוש ב"תיבות לא מאוישות". בית משפט פדרלי דחה את עתירתם, אבל ספק אם נשמעה המלה האחרונה. פנסילבניה קריטית לחלוטין במערכת הבחירות הזו. טראמפ ניצח בה לפני ארבע שנים בהפרש של 25 אלף קולות מתוך ששה מיליון. סביר כי המועמד שינצח בה יהיה הנשיא הבא של ארה"ב.
באוהיו (שמינית באוכלוסייתה), מזכיר המדינה הרפובליקאי הגביל כל אחד מ-88 המחוזות לתיבה אחת. האוכלוסייה במחוזות אוהיו נעה מ-15 אלף עד מיליון-ורבע. בית משפט נמוך-דרג הרשה תחילה לשלטונות להוסיף תיבות על פי הבנתם. בית משפט פדרלי לערעורים, ערכאה אחת מתחת לבית המשפט העליון, החזיר את ההגבלה על כנה.
מה קובעים הסקרים
בינתיים, הנה עדכון סקרי יום ג': ארבעה סקרים ארציים חדשים מעמידים את יתרונו של ג'ו ביידן על 8% עד 17%, אם כי הנתון הגבוה מעורר פקפוקים ניכרים. יתרונו הממוצע של ביידן, על פי המדדים העיקריים, הוא 10% עד 10.6%.
סקרים ממדינות מתנדנדות מראים בדרך כלל יתרון קטן עד בינוני של ביידן. את טראמפ צריכות להדאיג התוצאות מפלורידה (ביידן מוביל ב-4% עד 5%) ומטקסס (יתרונו של טראמפ הוא 2% בלבד, על פי סקר חדש); ביידן צריך לדאוג למקרא הסקרים, המכווצים את יתרונו בפנסילבניה ובנוואדה ל-2% בלבד.
עוד 20 יום עד סוף עונת ההצבעה.
רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes
ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny