כל מה שצריך לדעת על המירוץ של המכון הביולוגי לייצר חיסון כחול לבן לקורונה

צעד משמעותי למכון הביולוגי בישראל: בשבוע הבא הוא צפוי להתחיל את הניסוי הראשון שלו בבני אדם במסגרת הניסויים בחיסון שפיתח לקורונה. בכך יצטרף החיסון של המכון לכמה עשרות חיסונים שנמצאים בשלב I של הניסויים הקליניים. מאות חיסונים נוספים עדיין לא הגיע לשלב זה. 

הכניסה לניסויים בבני אדם כמובן אינה מבטיחה הצלחה. מבחינה סטטיסטית, רוב התרופות והחיסונים שמגיעים לשלב הזה לא מצליחים בסופו של דבר לפרוץ לשוק, ולמכון אין ניסיון בפיתוח חיסונים מסחריים. מנגד, המכון ציין שהוא ערוך כבר שנים להתמודדות עם איום חדש, והטכנולוגיה שלו נחשבת ייחודית ומעניינת. אם דווקא החיסון הישראלי יצליח להפוך לשחקן משמעותי בתחום חיסוני הקורונה, תהיה לכך משמעות בריאותית וגם פוליטית.

מבחינה בריאותית, תהיה לאזרחי ישראל קדימות בנגישות לחיסון בכמויות גדולות. מבחינה פוליטית, מלבד הגאווה הלאומית והתמיכה במיצוב של ישראל כמדינת חדשנות, יהיה בכך נכס משמעותי שניתן יהיה להציע למדינות אחרות כדי לקרב אותן. ארה"ב, רוסיה, סין, בריטניה וגרמניה, המדינות שבהן פותחו חיסונים שנמצאים בשלבים מתקדמים של ניסוי, כבר משתמשות בכך ככלי פוליטי ודיפלומטי. 

אף שמדובר בציון דרך, הליך הפיתוח של החיסון הוא מורכב ומעלה שאלות רבות. ריכזנו כאן א המרכזיות שבהן. 

 כך החיסון של המכון הביולוגי יעבוד

1. באיזה שלב נמצא החיסון, ומה עוד צריך לקרות כדי שיגיע לשוק? 

הניסוי של המכון הביולוגי יחל בתחילת השבוע הבא, בכ-80 מתנדבים, בבתי החולים שיבא והדסה. רוב הנבדקים כבר גויסו לניסוי ועברו את שלבי התשאול הראשונים. כל נבדק שיקבל את החיסון ייכנס למעקב כדי לוודא שאין לו תופעות לוואי, ולאחר כשלושה שבועות, ניתן יהיה לבדוק אם הופיעו אצל הנבדקים נוגדנים לקורונה, באיזו כמות ומאיזה סוג. המטרה היא למצוא כמות נוגדנים גבוהה באופן משמעותי מכמות הנוגדנים בגופם של מחלימים מקורונה, ולאתר "נוגדנים מנטרלים", שמדענים מעריכים היום שהם בעלי הסיכוי הגבוה ביותר להתערב במנגנון המחלה ולעצור את הווירוס מלהיצמד לתאים ולהתרבות בתוכם.

הנבדקים יחולקו לקבוצת ניסוי ולקבוצת ביקורת. הקבוצה האחרונה תקבל חיסון דמה. אם לא יירשמו תופעות לוואי חריגות בשלב הראשון של החיסון, בדצמבר צפוי להתחיל השלב השני, שבו יחוסנו עוד 960 נבדקים, בעיקר כדי לבחון את הבטיחות ולקבל רמזים נוספים ליעילות החיסון. 

לאחר מכן, יהיה צורך להראות שהחיסון מונע הדבקה בפועל, בעולם האמיתי. בשלב זה, שצפוי להתחיל באפריל-מאי 2021 אם הכול יילך כשורה, החיסון ייבדק בכ-30 אלף מתנדבים. זהו השלב שבו נמצאות היום החברות פייזר-ביונטק, מודרנה, אסטרהזנקה וג'ונסון אנד ג'ונסון, שמנהלות את הניסוי הגדול שלהן בפיקוח FDA, רשות המזון והתרופות האמריקאית, הנחשבת סמכות מובילה בתחום האישור של תרופות וחיסונים. סביר להניח שאם המכון הביולוגי נקב במספר 30 אלף, הוא מתכנן לבצע את הניסוי מול ה-FDA. עד ששלב זה יתחיל, כבר נדע כנראה אם החיסונים של החברות המובילות הצליחו להגיע לשוק.

בניסוי היעילות הגדול הזה, מחולקים המתנדבים לקבוצת ניסוי ולקבוצת ביקורת, כל מתנדב מקבל זריקה וחוזר לחייו הרגילים. הניסויים נערכים במדינות שבהן נפוצה הקורונה באותו זמן שבו נערך הניסוי, ולכן בשלב מסוים, כנראה בתוך כמה חודשים, כ-50-150 מתנדבים בניסוי יידבקו בקורונה. אם כל הנדבקים הם בקבוצת הביקורת - החיסון יעיל. אם כ-75% מהחולים הם בקבוצת הביקורת ורק 25% בקבוצת הניסוי - החיסון יעיל חלקית, אבל מספיק כדי להגיע לשוק, לפחות כל עוד אין מתחרים טובים יותר בשוק.

במקביל לבדיקת היעילות, תיבדק בניסוי גם הבטיחות. כל תופעה חמורה שיתעורר החשד שהיא נובעת מהחיסון, או שיש ודאות לגביה עלולה להוביל להשעיית הניסוי או לסיומו ללא מוצר.

2. אילו הוכחות כבר יש ליעילות החיסון?

עד היום החיסון של המכון נבדק רק בבעלי חיים. על פי דיווחי המכון, הוא נבדק באוגרים, עכברים וגם חזירים. בינתיים, המאמר היחיד שנחשף לציבור נוגע למחקר שבו נבדקו אוגרים, ורק מספר קטן של פרטים. בניסוי זה נראה כי האוגרים שחוסנו סבלו מנזק מופחת לריאות מאוגר שנחשף למחלה בלי לעבור חיסון, וכן נמצאו נוגדנים בדמו של האוגר.

3. אם התוצאות יהיו טובות, מתי החיסון יהיה זמין מסחרית?

על פי לוח הזמנים שפירט המכון, ואם לא יהיו הפתעות, תהליך הניסוי והבדיקה יימשך עד סוף 2021. ככל שהחברות האחרות לא יצליחו להגיע לשוק או לא יצליחו להביא מוצר שהוא באמת יעיל ובטוח, והעולם יהיה רעב לחיסון, כך יהיה התהליך זריז יותר.

לאחר השלמת תהליך הניסוי והאישור, הזמינות המסחרית של החיסון תלויה גם ביכולת הייצור שלו. כמויות גדולות של חיסון דורשות הקמה או הסבה של מפעל ייעודי, והלו"ז להקמת מפעל כזה תלוי גם בסיכון שהמכון יהיה מוכן לקבל על עצמו - להתחיל בבניית המפעל לפני שיידע בוודאות שהחיסון יעיל ובטוח.

4. מה התקציב לפיתוח חיסון והיכן ניתן להשיגו?

תקציב לפיתוח ולייצור של חיסון לקורונה נע בין כמה מאות מיליוני דולרים למיליארדי דולרים. מרכזים אקדמיים וחלק מחברות הסטארט-אפ הצעירות בחרו עד כה שלא לעשות את הדרך הזו בעצמם, אלא לחבור לחברה גדולה ומנוסה בתחום החיסונים. כך, החיסון של אוניברסיטת אוקספורד מפותח למעשה על ידי חברת אסטרהזנקה והחיסון של חברת ביונטק מפותח על ידי חברת פייזר. לעומת זאת מודרנה, Novavax ו-Curevac פיתחו את החיסונים באופן עצמאי וגייסו את הכסף הגדול בעיקר בבורסה.

בסין, החיסונים שפותחו על ידי המכונים הממשלתיים מוסחרו על ידי חברות תרופות סיניות בתמיכת הממשלה. ברוסיה, תמיכת המדינה דרך משרד הביטחון אפשרה למכון המחקר גמלייה (מרכז המחקר הלאומי לחקר מגפות ומיקרוביולוגיה ברוסיה) להביא את החיסון לשוק, אך חיסון זה לא עבר את שלב III של הניסויים הקליניים, השלב היקר ביותר. סביר להניח שהמכון הביולוגי לא יביא את החיסון עד השוק, אלא ימסחר אותו לחברה שתשתף פעולה עם חברת תרופות מובילה. אם בכל זאת יבחר המכון להמשיך לפתח את החיסון ללא חברה גדולה, יהיה זה כנראה מתוך הערכה שמדובר בנכס אסטרטגי שאין לחלוק עם גורמים ממדינות אחרות. במקרה כזה, ככל הנראה תושת העלות על הציבור הישראלי.

4. האם החיסון ייוצר בארץ?

בין שהחיסון ימוסחר לחברת תרופות גדולה ובין שיישאר במלואו באחריות ובעלות המכון הביולוגי או חברה בת שיקים המכון, סביר להניח שייפתח אתר ייצור בישראל, שישרת את הציבור הישראלי. זהו תנאי סביר לדרוש במסגרת כל הסכם מסחור פוטנציאלי עם חברה זרה. בישראל יש כמה מפעלים שניתן להסב לייצור חיסון לקורונה: המפעל של חברת ביונדווקס שנכשלה לאחרונה בפיתוח חיסון רב-שנתי לשפעת, והמפעל של חברת מאפי בירושלים שמחכה לאישור לייצר גרסה גנרית של קופקסון בשחרור מושהה, אך מנהלו, אהוד מרום, כבר ציין כי ישמח להסב אותו למפעל חיסונים, לפחות באופן זמני. מעבר לכך, לחברת VBI יש בבעלותה מפעל ייצור חיסונים ברחובות, ומועצת ירוחם החלה בהכנות להקים בשטחה מפעל חיסונים חדש, שניתן יהיה לייצר בו גם חיסוני קורונה.

המכון מסר שעד היום הוא ייצר 25 אלף מנות שמולאו לתוך בקבוקונים ועוד חומר גלם לכמיליון מנות שיש עדיין למלא בבקבוקונים. להערכת אנשי המכון, הוא יכול להגיע לקיבולת ייצור של 15 מיליון מנות, אך לא נאמר אם הייצור יהיה באתר המכון עצמו או באתר חיצוני. לדברי מנהל המכון, פרופ' שמואל שפירא, המטרה היא ש-15 מיליון מנות יספיקו לתושבי ישראל והשכנים הקרובים.

5. במה החיסון שונה מחיסונים של חברות אחרות?

החיסון מבוסס על נגיף קיים בשם VSV, שפוגע בחיות וגורם מחלה קלה בבני אדם. בתהליך הכנת החיסון, עבר הנגיף הנדסה גנטית כך שיהיה לא פעיל ויצמיח את ה"ספייק" שכבר למדנו להכיר כרכיב הקושר את וירוס הקורונה לתאים. הרעיון הוא שהגוף יזהה את הספייק ויפתח נגדו נוגדנים, ואז כשיגיע הנגיף האמיתי, הנוגדנים יתקפו את הספייק וימנעו ממנו להיקשר לתאים. הרעיון להנדס VSV הוא מוכר וכבר שימש לייצור של חיסון נגד אבולה, שנמצא יעיל מאוד בניסויים קליניים. החיסון לאבולה יצר תופעות לוואי כמו חום, כאבים, כאבי ראש, הזעה ובחילות - לא כל התופעות ולא אצל כל האנשים, אבל מספיק כדי להגביל את השימוש בו למוקדי התפרצות משמעותית של המחלה.

על פי פרסומי ארגון הבריאות העולמי מ-16.10, יש כיום שש חברות המפתחות חיסון על בסיס VSV בטכנולוגיות שונות. רק פיתוח אחד כזה, של חברת MSD (מרק האמריקאית), נמצא בשלב I של הניסויים בבני אדם, כמו החיסון של המכון הביולוגי, והיתר נמצאים בשלבים מוקדמים יותר.

6. מה היתרונות המסחריים של החיסון?

אם וכאשר החיסון של המכון הביולוגי יגיע לשוק, ייתכן שהוא יפגוש מתחרים שהגיעו לפניו,  אולם יש לו גם יתרונות שיכולים להציב אותו בעמדה טובה מול חלקם. לדוגמה, החיסון של המכון הביולוגי אמור להינתן במנה אחת, בעוד שהחיסונים של פייזר, מודרנה ואסטרהזנקה דורשים שתי מנות. החיסון של פייזר גם דורש קירור עמוק במיוחד, ואילו את חיסון האבולה המבוסס על VSV נהוג היום לשנע בהפצה רגילה בקירור. יש גם מחקרים שמראים כי הוא יציב עד טמפרטורות מסוימות גם ללא קירור. אם החיסון של המכון הביולוגי יוכל לעמוד בשינוע ללא קירור, יכול להיות לו יתרון מסחרי בעיקר במדינות חמות ובמדינות עולם שלישי.

יתרונות נוספים עשויים להתגלות אם חלק מהחיסונים יהיו יותר יעילים מאחרים, או יעילים במיוחד באוכלוסייה מבוגרת או דווקא בילדים, או שיהיו להם פחות תופעות לוואי. אך כל זה יתגלה רק מתוך אנליזה מעמיקה של הניסויים הגדולים.

החברות פייזר ומודרנה צפויות לפרסם את התוצאות הראשוניות מהניסויים שלהן בחודש הקרוב. ג'ונסון אנד ג'ונסון ואסטרהזנקה חידשו שתיהן את הניסויים שלהן מול ה- FDA לאחר שהתעוררו דאגות לגבי בטיחות (דאגות שסולקו בינתיים). הן צפויות לפרסם תוצאות ראשוניות בדצמבר-ינואר 2021.  

■■■

לוח הזמנים של החיסון הישראלי

נובמבר 2020

תחילת השלב הראשון בניסוי בבני אדם, עם 90 נבדקים

דצמבר 2020

תחילת השלב השני בניסוי, עם 960 נבדקים

אפריל-מאי 2021

תחילת השלב השלישי והאחרון בניסוי, עם 30 אלף נבדקים