לכל חדר יש חלון לשני כיוונים: מחווה לממציא מגדל דיזנגוף

המדור הזה סוקר בדרך כלל מבנים שיש בהם איכויות עיצוביות ונדל"ניות יוצאות דופן בחו"ל, ואולם בשבוע שעבר נפטר, בגיל 90, האדריכל מוטי (מרדכי) בן חורין, וזו הזדמנות מצוינת להישאר בתל אביב ולחזור ולהתבונן באחת היצירות החשובות שלו - מגדל דיזנגוף שנבנה ב-1986 על גג חלקו המערבי של מרכז הקניות דיזנגוף סנטר.

המגדל הזה הוא חלק אינטגרלי מהנוף של תל אביב ומוכר לכול, אך הוא שונה לגמרי מבחינה תכנונית ועיצובית ממגדלי הזכוכית הנפוצים.

דיזנגוף סנטר, בתכנון של האדריכלים יצחק ישר ועליזה טולדו, נפתח ב-1977, ונחשב במשך שנים ככישלון. היזם אברהם פילץ, שביקש להחיות את הפרויקט ונותר עם זכויות בנייה לא ממומשות, פנה לחברת אזורים, שיצרה קשר עם האדריכל מוטי בן חורין, כדי שיציע תכנון למגדל מגורים מעל מרכז הקניות. בן חורין לא היה אז אדריכל מתחיל. הוא תכנן, בין היתר, את בית אסיה ברחוב ויצמן, את מצודת זאב ברחוב קינג ג'ורג', וגם את מלון שרתון (כיום, לאונרדו פלאז'ה) בירושלים.

 מוטי בן חורין עם צילום הבניין / צילום: צבי אלחייני

האדריכלות:

מגדל דיזנגוף מתנשא לגובה של 116 מטרים (21 קומות + 3 קומות טכניות), ונראה כמו קלח תירס או כמו כוורת מאורכת. הבניין, שנכנסים אליו מתוך הסנטר, כולל גרעין מרכזי שבתוכו פיר ובו מעליות וחדר מדרגות, והדירות נמצאות בהיקף. בראיון של בן חורין לבלוג "חלון אחורי", של מיכאל יעקובסון, הוא הסביר את הקונספט: "עלה לי הרעיון שהמגדל יפתח מהעמודים הקיימים כמו שושנה, וכך, במקום קוטר של 20 מטר אקבל קוטר כפול של 40 מטר, כי כל עמוד הוא בסיס לשני עמודים שיוצרים יחד את צורת האות Y. בנוסף, עלו לי הרעיונות לעשות חלל פנימי גדול ולכופף את שולי החזית כך שכל דירה מקבלת שתי חזיתות ולכל חדר בדירה יש חלון לשני כיוונים".

האדריכל ד"ר צבי אלחייני, מנהל ארכיון אדריכלות ישראל: "בן חורין ראה את עצמו כממציא. הוא מאד התגאה בזה שהוא לא דיפדף בז'ורנלים. במבנים שלו יש המצאה מובהקת. את הבניין בנו כשלד והביאו יחידות טרומיות שלמות. הרכיבו את הדירות פנימה. מוטי שובר את הבניין ליחידות יחידות ורואים את זה בחזיתות וגם ברמת התוכנית".

אלחייני מספר שבעירייה לא כל כך אהבו את המגדל: "בשנת 1986, כשהבניין היה על סף השלמה, צ'יץ' (ראש העיר שלמה להט) תבע מחברת אזורים לצבוע אותו בלבן. הגוון החום לא נראה לו. בעיני, מה שמציל את הבניין הזה היום זו החומריות יוצאת הדופן שלו".
הייחוד של הבניין הוא המודולריות שלו. העמודים והמערכות (אינסטלציה, מיזוג אוויר או אשפה) נמצאים בקצוות וניתן לייצר בו דירות בגודל של 50 מ"ר ועד 1,110 מ"ר שזה השטח של קומה שלמה. בראיון למיכאל יעקובסון סיפר בן חורין שהוא תכנן 320 דירות ובפועל בנו 226 יחידות, כי צרפו כמה יחידות כדי לקבל דירות גדולות יותר. אלחייני: "זה לא מובן מאליו שבן חורין בונה בלב דיזנגוף דירות קטנות. לפני 40 שנה הוא אמר ליזמים שהוא בונה דירות 50 מ"ר. יש פה ראייה למרחוק".

 שרטוט המבנה / צילום: ארכיון אדריכלות ישראל

המחירים:

על פי אתר רשות המסים, בחודש נובמבר 2019 נמכרה במגדל דירה בשטח 99 מ"ר, בקומה 19, במחיר של 5 מיליון שקל. דירה בשטח 52 מ"ר, בקומה 16, נמכרה במחיר של 2.8 מיליון שקל.

המחלוקת על ההרחבה:

לפני שנים אחדות ביקש עו"ד אהוד ווינברגר, הבעלים של קומת החלק התחתון של המגדל, להרחיב את המגדל. התוכנית לתוספת הבנייה, שעליה חתומה האדריכלית מאירה מור, נתמכה ע"י מינהל ההנדסה של עיריית ת"א-יפו. התוכנית ביקשה להעביר זכויות משני בניינים לשימור בהגבלות מחמירות ברחוב הגלבוע 14 וברחוב נחלת בנימין 9 לשטח של כ-350 מ"ר, שגובהו 6.70 מטר, בקומת הבסיס של המגדל. בתוספת אמורות היו להיבנות שש דירות דופלקס.

84 מבעלי הדירות במגדל עתרו נגד התוכנית, ובשבוע שעבר החליטה ועדת הערר המחוזית תל אביב לקבל את עתירתם, כך שלמגדל לא תיבנה תוספת.

העוררים, שיוצגו ע"י עו"ד יובל גלאון, שותף בכיר במשרד שביט בראון גלאון צין, טענו שחוות הדעת שניתנה ע"י המחלקה המשפטית של הוועדה המקומית שגויה ושלא ניתן להגיש תוכנית להסב למגורים את החלל הריק, שהיה אמור לשמש כמרפסת שמש סגורה, או כספא, בתוכנית בסמכות ועדה מקומית, כאשר להלכה מדובר בשינוי ייעוד. בנוסף, הם טענו כי הקומה, גם אם היא בבעלות פרטית, נועדה להיות רכוש משותף.

האדריכל בן חורין הספיק לכתוב בהתנגדות שהתוספת בקומת הסולריום עלולה לפגוע בעיצוב הייחודי והאייקוני של המבנה וחשש שהבנייה תחסום את פתחי האוויר למגדל, ועלולה להפוך את המגדל למלכודת אש ועשן במקרה של שריפה.

עו"ד יובל גלאון: "בן חורין, שהיה גאון, תכנן את הבניין כך שיהיה שרוול אוויר פנימי כך שתהיה סירקולציית אוויר של הפיר המרכזי. זה כיוון האוויר השני של כל הדירות שיש להן רק כיוון אוויר אחד. אתה מבין את עוצמת הפגיעה אם התוכנית הייתה מתקבלת? יתרה מכך, שרוול האוויר הזה גורם לכך שאם פורצת שריפה האש לא תצית את כל הבניין".
למרות השיקולים התכנוניים, ועדת הערר החליטה לקבל את עמדת העוררים ולדחות את התוכנית מהסיבה הפשוטה שלא ניתן להגיש תוכנית לשינוי בבית משותף ללא הסכמה של רוב הדיירים. 

מגדל דיזנגוף נתונים:

מיקום:  מרכז הקניות דיזנגוף סנטר, תל אביב
אדריכל: מוטי בן חורין
דירות: 226
גובה: 116 מטר, 21 קומות
שנת הקמה: 1986