האוניברסיטה העברית תחזיר שטחים למדינה ותקבל בעתיד מאות מיליוני ש'

מועצת מקרקעי ישראל אישרה לקדם הסדר חדש מול האוניברסיטה העברית. לפי המתווה האוניברסיטה תחזיר שטחים למדינה, ובעתיד תקבל עבורם כסף, כחלק מהליך מכירתם במכרז. כך הוחלט בישיבה שקיימה היום מועצת מקרקעי ישראל, שבנוסף קידמה מספר החלטות בנוגע לתחומים שונים במגזר החקלאי, וכן בענייני רכבת ישראל.

הגדלת היתכנות כלכלית עבור רכבת ישראל

החלטה שקיבלה המועצה מאריכה את תקופת השכרת הקרקע מצד רכבת ישראל לצדדים שלישיים לתקופה של 42 שנים. בהסכמים שנחתמו עם רכבת ישראל, בין השנים 2014 ו-2004, הוגבלה הרכבת בהשכרת קרקע לצדדים שלישיים ל-25 שנים. ברכבת טענו כי מדובר בתקופה קצרה מדי שפוגעת במימוש מיזמים שכדאיותם הכלכלית מוטלת בספק.

הצפי הוא ששינוי תקופת ההרשאה לחכירת משנה יקל על מימוש מתחמי הרכבת במסגרת מודל BOT המתאימים להפעלת מתחמים מסחריים. כמו כן, המתווה יאפשר למימוש יחידות דיור במוקדי ביקוש תחבורתיים.

הסכם קרקע עבור תמורות בי-ם

בנוסף דנה מועצת מקרקעי ישראל בענייני האוניברסיטה העברית. על פי עקרונות הסכם ההבראה שנחתם עם האוניברסיטה, זו תשיב לרמ"י כ-150 דונם קרקעות בתחומי הקמפוסים בגבעת רם ובהר הצופים בירושלים. מההכנסות שיתקבלו בפועל משיווק המתחמים, ומדובר על מאות מיליונים, תעביר הרשות לאוניברסיטה תמורות. בין היתר, המהלך יביא להעתקת מעונות הסטודנטים מהר הצופים לגבעת רם.

תיקון להסדר ירושה במושבים

ירושה במושבים לא הייתה פטורה עד כה מתשלום דמי רכישה, אלא אם כן נעשתה לקרוב משפחה. תיקון ההחלטה שהתקבל בישיבת מועצת מקרקעי ישראל, מאפשר הורשה אף למי שאינו קרוב (ע"פ ההגדרה קרוב הוא בן, נכד, הורה או אח), ללא תשלום דמי רכישה. המשמעות הינה גמישות לבעל הנחלה בהורשה וחיסכון שיכול להגיע למיליוני שקלים ליורש שאינו קרוב.

בסעיף אחר שנוגע לענף המושבים, דנה מועצת רמ"י בתחום של המרת נחלות למגורים במושבים. על פי ההחלטה שהתקבלה במועצה הוארכה תוקפה של ההחלטה המאפשרת המרת נחלות במושבים למגרשי מגורים בארבע שנים נוספות, עד לסוף שנת 2024. באיזה מקרים ההחלטה רלבנטית? בכל מושב יש תקן ברור למספר נחלות. המצב כיום הוא שיש תופעה של מאות נחלות שלא מאוישות מסיבות שונות. ההחלטה החדשה תאפשר את ביטול הנחלות והמרתן למגרשי מגורים. החלטה נוספת קובעת שניתן יהיה לאייש נחלות באזורי הנגב והגליל.

עו"ד עמית יפרח, יו"ר עמותת המושבים, מברך על שלוש ההחלטות הנוגעות למושבים: "אנחנו מתעסקים הרבה מאד שנים באירוע של הנחלות הלא מאוישות. ב-2003 המנהל (רמ"י, ג"נ) החליט לשנות את כל מדיניות האיוש במושבים. הוא חילק את הארץ לשניים. הוא ביטל את כל הנחלות הלא מאוישות במרכז הארץ ולא אפשר למושבים שטרם השלימו את מלוא התקן לאייש את הנחלות במודל הישן. הם יכלו רק להמיר את הנחלות בפטור ממכרז. המנהל נתן לאגודות רק חמש שנים. זה לקח להרבה מושבים זמן לעכל את זה.

"נוצר מצב שיש מאות מגרשים שהאגודה קיבלה החלטה להמיר אותם, אך תוקף ההחלטה היה אמור לפוג. החשש היה שנמצא את עצמנו במצב שהאגודות קיבלו החלטות, הסתמכו על זה שאת המגרשים הם יקבלו בפטור ממכרז ובסוף, המנהל היה משווק את המגרשים במכרז, מה שמנוגד כביכול להחלטה המקורית. ההחלטה השנייה נוגעת לנגב ולגליל וקובעת שניתן לאייש את הנחלות במתכונת הישנה. אם ההחלטה הזאת הייתה נגמרת עוד חודש אז עשרות משפחות צעירות לא היו יכולות לאייש את הנחלות, כי עצם ההחלטה פגה".