למה החלטנו להקדיש גיליון מיוחד למשקיעים החדשים

"אני לא מבין מה קורה במניה של טסלה", אמר מומחה ההשקעות האמריקאי פרופ' סקוט גאלווי, בהרצאת פתיחת השנה למנויי גלובס בחודש שעבר. "לא יפתיע אותי אם היא תקרוס לחלוטין או תכפיל את עצמה פי כמה. אין למסחר בה היגיון פיננסי. יש לה סיפור טוב, ואנחנו רואים שזה מה שמשקיעים מחפשים".

כמו גאלווי, רבים בשוק ההון מסתכלים בתמיהה בחודשים האחרונים לא רק על המסחר בטסלה, ששווה כבר יותר מכל חברות הרכב הגדולות יחדיו, אלא גם על המסחר הער במניות של חברות שפשטו רגל, על ההסתערות המתואמת-דיגיטלית על מניות נוסטלגיות או כאלה עם "סיפור מעניין" או על הזינוק במטבעות קריפטוגרפיים - מהביטקוין ועד הדוג'קוין.

משהו חדש מתרחש בשוקי ההון. זה קורה ביתר שאת בארה"ב, שבה "רובין הוד" משנה את הכללים ומאפשרת מסחר ללא רף מינימום לשכבה חדשה של משקיעים, ומשתמשת בכלים ששוכללו על ידי אפליקציות משחקים ורשתות חברתיות כדי להפוך את המסחר בבורסה לפעילות ממכרת, השואבת את תשומת הלב ואת הארנקים של הדור החדש. אבל זו תופעה שמסוגלת לסחוף את כל העולם.

המשפיענים מגיעים לבורסה

בארה"ב, השיא נרשם בסוף ינואר האחרון. בקהילה אינטרנטית בשם Wallstreetbets באתר הפופולרי Reddit הכריזו משתמשים רבים מלחמה על קרנות הגידור והשחקנים הוותיקים של וול סטריט. איך זה עבד? קרנות הגידור פתחו פוזיציית שורט ("מכירה בחסר") על מניית גיימסטופ, רשת משחקי וידיאו כושלת. מנגד, החברים ב- Wallstreetbets קנו בהמוניהם מניות גיימסטופ, הבטיחו "להטיס את המניה לירח" והסבו הפסדים כבדים לקרנות, שהימרו על קריסת המניה.

כשהסערה סביב מניית גיימסטופ (שהמשקיעים בה חוו מאז ירידות חדות) הגיעה לשיאה ותפסה כותרות בתקשורת המיינסטרים, הפכה רובין הוד לאפליקציה הפופולרית ביותר בחנות האפליקציות של אפל, לפי אתר Sensotower. לפני אינסטגרם, יוטיוב, זום וטיקטוק.

זה קורה גם באירופה, שבה מניות של חברות שפשטו רגל זוכות לתחייה עם גסיסתן, ושבה משפיעני אינסטגרם ממליצים על מניות לפי "תחושת הבטן" שלהם לגבי אופנה. וזה קורה כנראה גם בישראל, מדינת עדר שבה קשה לתושבים לראות איך אחרים מרוויחים בבורסה בקלות בזמן שהכסף שלהם צובר אבק בחסכונות, ושבה הם מופצצים בדיווחים על הביטקוין המזנק ששובר שיאים או על מניית טסלה המרחפת.

לפי נתוני הבורסה לניירות ערך, בישראל נפתחו בשנה שעברה 141 אלף חשבונות מסחר חדשים, עלייה של יותר מ-40% בהשוואה ל-2019. זאת אולי אחת העדויות המוחשיות ביותר לכך שקהל חדש נכנס לשוק ההון, שהפך למקור התשואה הכמעט יחידי על רקע סביבת הריבית האפסית. מספרים הולכים וגדלים של ישראלים משקיעים בו אחרי (או לפני) שהם קונים דירה.

כאשר נהג מונית ממליץ לכם על מניה - זה הסימן למכור אותה

גם מעבר ל"הייפ" סביב המסחר בבורסה, שמתודלק בין היתר על ידי עליות שערים חדות - בעיקר מניות חברות הטכנולוגיה - בשנה האחרונה אפשר ללמוד על השינוי הגדול שעובר שוק ההון. אם פעם היה צריך ללכת לבנק, למלא אינסוף טפסים שכתובים בשפה מורכבת, להתקשר לסניף בשביל כל פעולה ולשלם עמלה גבוהה, כיום המצב שונה.

בזכות הטכנולוגיות והאפליקציות, הכול הרבה יותר פשוט וקל. לקנות, למכור, לבדוק שערים ולקרוא המלצות - כל אלו הפכו לפעולות שלוקחות מספר שניות, וניתן לבצע אותן אפילו תוך כדי נסיעה באוטובוס או צפייה בטלוויזיה. גם העמלות התכווצו, ובחלק מהאפליקציות, כמו רובין הוד ומתחרותיה - הן נעלמו לחלוטין.

במוסף זה ניסינו לשרטט את הפנים החדשות של המסחר בשוק ההון - מההבטחות העמומות של רובין הוד ל"דמוקרטיזציה" של הפיננסים שמסתירות אינטרסים אפלים, דרך הנהירה למטבעות הקריפטוגרפיים ועד לסיכונים הכרוכים במסחר יומי. ניסינו גם לאמוד ולראות אם מדובר בתופעה משמעותית, במהפכה של ממש הנובעת מכניסת משקיעים חדשים לגמרי לשוק, או שבסופו של דבר שוקי ההון המנוסים "יישרו" אותם בהתאם לרגולציה, ותבריח רבים מהם מחוץ לשוק.

ניסינו גם להסביר מדוע תופעה זו מתרחשת דווקא עכשיו, לאחר שנה של מגפה עולמית חסרת תקדים, שלוותה להפתעת רבים בבורסות גואות, בעידן שבו ההשפעה של הרשתות החברתיות הגיעה לשיא ושבו הבנקים המרכזיים מזרימים עוד ועוד כסף, באמצעות שלל תוכניות סיוע לשווקים.

הקלישאה אומרת כי כאשר נהג המונית ממליץ לכם על מניה מסוימת, זה סימן למכור אותה. המונח קלישאה מגיע מצרפתית, שבה משמעותו היא גלופת דפוס - כלומר, משהו קבוע שחוזר על עצמו שוב ושוב. הקלישאה הזו נבנתה על סמך ניסיון של שנים רבות בשוק ההון. ההנחה הטמונה בה היא שכאשר שוק ההון נראה לפתע אטרקטיבי לאדם הקטן, ולא רק למנהל ההשקעות המנוסים, זה הזמן לברוח.

אבל מה אם השוק עצמו משתנה? מה המאפיינים של שוק שעשוי להיות מובל על ידי "האנשים הקטנים", נהגי המוניות והג'אנקים הדיגיטליים שלוקחים הלוואות כדי להתעשר בגדול? מה קורה כאשר מי שראו ב-2008 כיצד החזית הגדולה שנקראת המערכת הפיננסית העולמית מתמוטטת לנגד עיניהם, ומאחוריה מתגלה חלל ריק וחסר משמעות, חושבים לעצמם 'רגע, גם אנחנו יכולים. זה הזמן שלנו'.