מה אומרים בבתי ההשקעות על המקרה של גיימסטופ ורובין הוד, והשפעתו על השווקים

גת מגידו, סמנכ"לית השקעות ראשית פסגות גמל ופנסיה:

 גת מגידו / צילום: רמי זרנגר

"גיימסטופ זה לא יותר מאירוע חולף בשווקים. לעין מקצועית זה היה לא יותר מאירוע נקודתי שיצר השפעה טכנית וזמנית ביותר על השוק. יש לא מעט סוחרים מקצועיים ומנהלי קרנות גידור מתוחכמים שגם ידעו להרוויח הרבה מאוד כסף בתוך האירוע הזה.

"לצדם לא מעט משקיעים צעירים שרדפו אחרי הטרנד החברתי וזה עלה להם בהרבה כסף שירד לטימיון. ניהול השקעות זה לא לחובבנים, ציבור המשקיעים הרחב שאינו עושה זאת באופן מקצועי ולמחייתו צריך להפנים את מחיר החובבנות, ועדיף שיעקבו אחר בלוגים ואתרים פיננסיים מקצועיים, ויתרחקו כמו מאש מטרנדים חברתיים חסרי בסיס כלכלי".

אביבית מנה קליל, מנכ"לית משותפת באופנהיימר:

"טלטלת הריטייל שבאה לידי ביטוי בקנייה המונית של מניות גיימסטופ, כמו גם עוד כמה מניות של חברות שחוטות, מייצגת עוד אבולוציה של שוק ההון שלדעתי אין להילחם בה אלא לזהות ולהבין אותה ולקחת אותה בחשבון כשמבצעים השקעה.

"עולם ההשקעות נהיה נגיש, גם בגלל עלויות אפסיות וגם בגלל כלים טכנולוגים, ליותר ויותר משקיעים פוטנציאליים, מכל מיני סוגים, ולא כולם מהסוג המלומד והמעמיק. גופים גדולים, המנהלים סכומי ענק, בונים פוזיציית שורט ומוציאים דוחות מחקר שליליים על חברות ציבוריות, צריכים לקחת בחשבון שהמהלך שלהם חשוף והם לא לבד.

"כל פוזיציה היא לגיטימית, וכל סוג לקוח הוא לגיטימי. זה בדיוק השוק הציבורי, וצריך לעשות התאמות בהתאם להתפתחות הטיבעית שלו הנגזרת מהנגשתו ומכסף זמין בשוק שאין לו אלטרנטיבות סחירות וקורצות. כמובן שחשוב לשמור על כללי משחק נקיים, ולהיצמד לרגולציה המונעת מניפולציות מכל כיוון".

גיל שפירא, מנהל השקעות ראשי, חברת הפינטק איטורו:

"הסיפור האמיתי אינו מניית גיימסטופ אלא כניסתו של דור חדש של משקיעים קמעונאיים לשוק ההון. גיימסטופ היא תופעה חולפת, ואילו המשקיעים החדשים - דור המילניאלס ודור ה-Z - ימשיכו להיות מעורבים ואקטיביים בניהול כספם והשקעותיהם, וישפיעו על האופן שבו יתעצב עולם ההשקעות. התפקיד שלנו הוא לתת להם את הכלים הטובים ביותר שיאפשרו להם לקבל החלטות עצמאיות מתוך אחריות, ידע ובגרות".

אלה אלקלעי, יו"רית אי.בי.אי קרנות נאמנות:

 אלה אלקלעי, יו"ר שדולת הנשים / צילום: שלומי יוסף

"לכאורה, בעידן שבו פלייטיקה שווה 13 מיליארד דולר, זו הייתה צריכה להיות מניה רותחת כמו חברות אחרות של משחקי מחשב, אבל גיימסטופ מפעילה רשת של חנויות פיזיות המוכרות חומרה ותוכנה חדשה ומשומשת לעולם הגיימינג. בשיאה, לחברה היו למעלה מ-5,000 סניפים, אבל ככל שהעולם עבר לשירותי הורדת משחקים מהרשת ואחר כך לסטרימינג של משחקים, הוצאות תחזוקת החנויות עלו על ההכנסות.

"או אז הגיעה הקורונה וחנויות פיזיות יצאו סופית מהאופנה כמו גם המניה. מי שקנה את המניה ב-short squeeze חשב ככל הנראה שיצליח לרכוב על הגל ולהרוויח משהו מהמגמה, אבל היות שלא היו משקיעים שהאמינו באפשרות של מהפך, או ששווי הנכסים גבוה יותר משווי השוק ערב המהלך, הגל עלה וירד באותה העוצמה. התוצאה הייתה שמרבית המשקיעים ספגו הפסד ורק מעטים יצאו מורווחים".