המשנה לנגיד חשף: בנק ישראל הנפיק שקל דיגיטלי לטובת פיילוט ראשון

בנק ישראל הנפיק מטבע דיגיטלי לטובת פיילוט פנימי ראשון לקראת הנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי - כך חשף המשנה לנגיד בנק ישראל, אנדרו אביר, במסגרת מפגש "שווי הוגן" שנערך לפני כשבועיים לבחינת הצורך בשקל דיגיטלי בישראל וההשלכות על המגזר הפיננסי.

להנפקת מטבע דיגיטלי ייתכנו השלכות דרמטיות לא רק על שוק התשלומים אלא גם על כלל השוק הפיננסי, לרבות תחום הקריפטו והבלוקצ'יין ועל המערכת הבנקאית. אביר אמר את הדברים כמענה לביקורת כי בקול קורא שפרסם לקראת הנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי, בנק ישראל נשאר ברמה התאורטית בלבד.

"חלק מההתלהבות של אנשים מחוץ לבנק לגבי הדוח שלנו על השקל הדיגיטלי, נובע מהתקווה שהמטבע הדיגיטלי יחסל את הבנקים. אני מצטער להגיד לכם אבל זה לא הולך לחסל את הבנקים, אף בנק מרכזי לא יכניס מטבע דיגיטלי במטרה הזו, לבנקים עדיין יהיה חלק חשוב בכל מערכת התשלומים שתעבור", אמר אביר. "הדבר השני שאולי יאכזב אתכם. מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי לא בא כהגנה כנגד הביטקוין, מה שאנו מדברים עליו זה מערכת תשלומים, ביטקוין זה לא מערכת תשלומים וזה לא מטבע - במצב הטוב זה נכס פיננסי, ובמצב הפחות טוב זו הונאת פירמידה".

אביר התייחס גם למלחמה בהון השחור: "השקל הדיגיטלי לא יהיה הסיבה למה אנשים יפסיקו להשתמש במזומן אם הם רוצים להעלים מס. מי שרוצה להעלים מס יעשה את זה, זה לא משנה שיש CBDC או שאין CBDC, כי הוא לא ישתמש בו. יש דרכים אחרות כדי לטפל בכל הנושא של הון שחור ופשיעה, ה-CBDC הוא לא התשובה לזה".

"הנפקת המטבע בתוך חמש שנים - פחות מ-50% סיכוי"

אביר הדגיש את הצורך לשדרג את מערכת התשלומים בארץ, שהיא בפיגור של לפחות עשור מהמדינות האחרות בעיקר אירופה, אך גם מהשווקים המתעוררים. "אני לא יודע אם CBDC יקרה בחמש שנים הבאות. כשהנגיד שם אותי בראש הוועדה לבחון את ה-CBDC, שזו הייתה בחירה קצת מוזרה כי אני איש של השווקים הפיננסים המסורתיים ולא בדיוק בתחום החדש, אני הערכתי שהסיכוי שיהיה CBDC בתוך חמש שנים זה 20%. זה עלה קצת בשנה האחרונה בעיקר בגלל שמדינות אחרות מתקדמות עם זה גם, אבל עדיין זה פחות מ-50% סיכוי".

מי תנצח במירוץ מערכת התשלומים הטובה ביותר?
"אנחנו כבר לא במצב של מחקר, אנחנו במצב של יישום. זאת אולי הסיבה למה הנגיד שם אותי על הפרויקט. אני לא ממש טוב במחקר, אני לא יודע אם אני טוב ביישום אבל אני הרבה יותר טוב ביישום מאשר במחקר. בשנה האחרונה התחלנו בעצם לסגור את הפער, הנגיד שם כאחד היעדים האסטרטגים שלו את שיפור מערכת התשלומים והתחלנו עם הפצת התשתית שמאפשר את payment less contact. כל אחד יכול כבר להרגיש את ההבדל - כאילו שהוא נמצא בסופרמרקט באירופה ולא במזרח התיכון. התשתית החדשה גם מאפשרת את כניסת הארנקים הדיגיטליים. עכשיו אחד הדברים שאנחנו רואים שאנחנו באמצע של תהליך של כניסת technology disruptive (חדשנות מערערת), אנחנו לא יודעים מי הולכים להיות המנצחים כשנעשה את כל המעבר הזה, לא ברור האם זה יהיה הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, הפינטק או חברות הטכנולוגיה הגדולות.

"אחד מהדוגמאות לכך, זה מה שקרה אחרי שאישרנו את הארנק הדיגיטלי של ביט, אז היה ביקורת 'מה פתאום אתם מאשרים את הארנק הדיגיטלי של ביט, הם מונופול' ובתוך חודש הגיע אפל פיי.  כלומר, בחמש שנים הבאות הולכים להיות שינויים ואנחנו לא יודעים מה תהיה תמונת האקוסיסטם הסופית, אנחנו לא יודעים מי יהיו המנצחים, אך זה די ברור שהסביבה שנראה בעוד חמש שנים לא תהיה זהה לסביבה כיום".

את המפגש, הפועל במסגרת התכנית בחשבונאות של בית ספר אריסון למנהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה, חתם אמיר ברנע בביקורת כי לא התקבל מענה לשאלה האם הנפקת שקל דיגיטלי הוא אירוע מהותי שקשור למעמד מערכת הבנקאות בעתיד הנראה לעין. "האם אירוע כזה צריך להשתלב בתוכנית אסטרטגית לבנקים.. האם יש לזה השלכות על המערכת הבנקאית בכללותה... או שאין מה לדאוג זה בסך הכל שולי. לא ברור אולי עוד חמש שנים ויכול להיות שההשפעה על הבנקים היא השפעה שולית. אני לא קיבלתי תשובה לשאלה הזו".