ראשי הערים משיבים אש: "עוד לא ראינו שקל וכל התשתיות בגוש דן קורסות"

בתקופה האחרונה אנחנו רואים יותר ויותר אצבעות מאשימות שמופנות מצד יזמים, קבלנים וגורמי שלטון, אל ראשי הערים בטענה לאחריותם לעליית מחירי הדירות. הטענה נגדם היא שהם מעדיפים בנייה לתעסוקה ולא למגורים משיקולי כדאיות.

שרת הפנים החדשה איילת שקד אף אמרה בכנס התאחדות הקבלנים באילת כי "נושא מערכת היחסים עם ראשי ערים גדול ומורכב. בבסיסו נמצא נושא הארנונה. ראשי הערים מעדיפים לבנות משרדים כי זה יותר משתלם כלכלית. אנחנו מתכוונים לבדוק את זה".

שקד גם הודיעה כי תבדוק את האפשרות להעביר את רישוי הבנייה לרישוי עצמי, מה שיוריד מכוחן של הוועדות המקומיות.

על פי הערכות כל תושב ברשות מקומית גורם לרשות גירעון של כ-1,500 שקל בשנה בממוצע. העסקים, לעומת זאת, משלמים תעריף גבוה יותר וצורכים הרבה פחות שירותים (אין צורך להוסיף להם סייעות בגני ילדים או הופעות ביום העצמאות), ולכן ברור שראשי הערים משתמשים בכוח שבידיהם - אישור תוכניות ומתן היתרים - למתן את הבנייה למגורים בתחומם.

גלובס דיבר עם ארבעה ראשי ערים שמודים בפה מלא - לא רק שההכנסות ממגורים אינן מכסות את ההוצאות על התושבים, גם המדינה אינה עושה את חלקה בכל הקשור למימון ולבנייה של תשתיות.

אבי גרובר, רמת השרון:  "לא כל יומיים ניתן להביא את אמדוקס או אינטל"

בינואר האחרון שלחה מהנדסת העיר רמת השרון לקבלנים הודעה שלפיה מכסת הזכויות לתמ"א 38 עומדת להסתיים.

אבי גרובר, ראש עיריית רמת השרון, אומר עתה לגלובס: "זה נורא קל להפיל את התיק על ראשי הערים, אבל ראש עיר רציני, שרוצה לתת לתושבים שלו חינוך ורווחה כמו שצריך, ולדאוג להם לתרבות ולדאוג לאסתטיקה של העיר, לא יכול לבנות רק מגורים. הוא צריך במקביל לעשות תעסוקה.

"פה יש כשל חזק מאוד של המדינה. למדינה נורא קל להגיד שראשי הערים לא רוצים לבנות, אבל היא לא לוקחת על עצמה את הנושאים שכן בסמכותה. הנושא של תשתיות לא מקבל התייחסות ראויה של המדינה. אין ספק שהמדינה עשתה מהפכה תחבורתית מחוץ לגוש דן. בגוש דן עצמו הכול קורס.

"הרי תושב רוצה שיהיה לו רחוב נקי, שיהיו חגיגות ביום העצמאות ושלילד שלו יהיה שיעורי חיזוק באנגלית. אם אני מוסיף 1,000 יח"ד כמה תוספת תעסוקה אני צריך כדי שהתקציב שלי יהיה מאוזן? התשובה שאני קיבלתי מהיועצים שלי היא 51 אלף מ"ר תוספת על כל 1,000 יח"ד. זה לא פשוט לאכלס 200 אלף מ"ר תעסוקה. גם אם בנית, אתה צריך להביא מפעלים, חברות גדולות. לא כל יומיים ניתן להביא את אמדוקס או אינטל.

אתה רואה בחלק מהרשויות שבונים מגדלי תעסוקה אבל הן לא מצליחות לאכלס אותם מיד. המגורים מתאכלסים מהר.

"אני כראש עיר הכי רוצה לראות את הילדים של החברים שלי חוזרים לגור ברמת שרון.
"מצד שני, אני לא רוצה שהם יבואו אליי עוד כמה שנים שיגידו שהעיר שלי מתפקדת חצי. גם המדינה צריכה להבין שאם רוצים לבנות בכמויות צריך לשים כסף. צריך שהמדינה תשים את היד בכיס כדי לעזור".

משה פדלון, הרצליה: "עד לרגע זה לא ראיתי שקל. הבעיה המובילה היא תשתיות"

בחודש מאי פרסמה עיריית הרצליה ב"ישראל היום" מודעה המזהירה יזמים מהשתתפות במכרז שיווק הקרקעות של רמ"י ל"קריית השחקים" בעיר. על פי נוסח המודעה: "התוכנית כוללת כשלים מהותיים! כל עוד לא תעמוד המדינה בהתחייבויותיה לתשתיות לאומיות (מים, תחבורה, ביוב חשמל ועוד), כל עוד לא ייפתרו כשלי התכנון, לא תאפשר עיריית הרצליה בנייה במקום!".

באותו חודש גם הודיעה עיריית הרצליה כי היא מתנגדת להסכם הגג שנחתם עם המדינה בשנת 2016.

ההתנגדות של עיריית הרצליה לבנייה חדשה לא החלה עכשיו. כבר ב-2019 שלח ראש העירייה משה פדלון מכתב לשר האוצר אז משה כחלון וכתב כי מאז החל לכהן כראש עיר ב-2014, נוספו לעיר 9,640 יחידות דיור, וכי המדינה אינה עומדת בסיכומים עם העיר.
בשבוע שעבר אמר פדלון לגלובס: "כשנכנסתי לתפקיד, לפני שבע שנים, היו פה עשר דירות תמ"א 38. עכשיו יש 1,500 דירות. בנינו תוכנית שמזהה 38 מתחמים לפינוי בינוי, עם 13,000 יח"ד והתחלנו את זה. הלכנו על הסכם גג עם המדינה: 1,850 יח"ד, וזה נבנה. הלכנו על דירה להשכיר: 272 יח"ד, וגם זה יצא לפועל.

"הבעיה המובילה היא תשתיות לאומיות. אתן לך דוגמה: הבטיחו לי בהסכם הגג לבנות מכון טיהור. חתמתי ב-2017 ואמרו לי שעד ינואר 2021 יהיה מכון טיהור. המכון שלי כעת מלא עד אפס מקום. אז איך אני יכול להמשיך? הבטיחו לי לטפל בבעיית הניקוז בגליל ים - לא עשו זאת. הבטיחו לתקצב אותי בבתי ספר וגני ילדים - עד לרגע זה לא ראיתי שקל. הבטיחו לי גשר שיחבר את כביש החוף לגליל ים והרצליה, עוד כניסה לעיר - גם את זה לא עשו.

"קיים אי-אמון בינינו והמדינה. אני לא יכול לבנות כי אין לי תשתיות בסיסיות. אם אין לך מים, אין לך ניקוז, אין לך חשמל. איך אתה יכול להמשיך הלאה? אין לי היום מקום אחד בבתי הספר או בגני הילדים במרכז העיר. אני פונה לשר הבינוי והשיכון ולראש הממשלה החדש לעזור לנו".

רפי סער, כפר סבא: "שהמדינה תיתן קרקע משלימה למגה-פרויקטים"

ראש עיריית כפר סבא רפי סער היה עסוק מאז תחילת כהונתו בשורה של מאבקים נגד מיזמי תשתית גדולים שלטענת העיר עלולים לפגוע בה, בהם תחנת הכוח במפגש השלום והדפו של המטרו. בימים אלה מקודמת בעיר גם תוכנית גדולה של התחדשות עירונית. בכפר סבא נרשמה ירידה גדולה במספר היתרי הבנייה שניתנו: מ-338 בשנת 2018, ל-114 בשנת 2019 ול-176 בשנת 2020.

"כפר סבא מצדדת בבנייה למגורים, אבל גם בבנייה לתעסוקה, בהלימה בין הדברים. אנחנו בכפר סבא נמצאים בתת-מטרים של תעשייה. ברגע שאתה נמצא בחוסרים של תעסוקה זה אומר שהעיר תהיה במצב בלתי אפשרי. צריך גם וגם.

"הבקשה שלנו היא שמדינת ישראל תאפשר לנו לבנות 3 מיליון מ"ר של תעסוקה ואלפי יח"ד שנמצאות בקנה. ביחד. אני חושב שכשקצב העבודה של הוועדות יתגבר, וחוק הותמ"ל יחזור, אז נראה שקצב הבנייה יהפוך למהיר יותר. אני פונה לממשלה החדשה: אני חושב שכדי לאפשר לעיר כמו כפר סבא, וערים וותיקות אחרות, תהליכי בינוי והתחדשות עירונית בצורה נכונה, אנחנו חייבים את המדינה, שתעזור לממן את תהליכי התיכנון. שהמדינה תיתן קרקע משלימה למגה פרויקטים. בלי המעורבות של המדינה יהיה קשה מאוד לצאת עם הפרויקטים לדרך".

רן קוניק, גבעתיים: "אם רוצים להוסיף יח"ד, צריך לתמרץ את העיר"

בחודש מרץ הודיעה גבעתיים על הקפאת הדיונים והליך האישור לבקשות חדשות למיזמי תמ"א 38 בעיר, כל עוד לא יאושרו היתרי בנייה לשטחי ציבור.

רן קוניק, ראש העירייה אומר כי "בסופו של דבר, אנחנו אלה שמאשרים או לא מאשרים בנייה. אתה לא יכול לקבל אישור בלי ראש העיר. נכון שבהרבה מקומות ראשי הערים מעדיפים בעיקר תעסוקה בגלל העיוות במבנה הארנונה. כיום, כל בנייה למגורים מעמיסה יותר על תקציב העירייה, ובנייה למשרדים מגדילה את תמהיל הארנונה ואת הכנסות העירייה".

גם קוניק מתייחס לנושא ההשקעה בתשתיות: "דבר שני הוא שהתשתיות לא מספיקות. מדובר על דרישה לעוד מבני ציבור ומבני חינוך בעלויות של מאות מיליוני שקלים, שלא מגיעים מהמדינה. אין כרגע מצב שבו ככל שאתה בונה אתה מקבל עוד כסף מהמדינה. להבדיל מהרווחים שניתנים לבעלי הדירות והיזמים, העיריות, שהן השחקן השלישי במשוואה הזאת, לא מקבלות כלום. העיר עצמה לא רק שלא שמרוויחה שום דבר מהתחדשות עירונית. היא מפסידה".

לאיזה רווחים אתה מכוון?
"אם מדובר על תמ"א 38, אז זה שהיא פטורה מהיטל השבחה זה שערורייה. זה לא הגיוני. זה לא יכול להיות שעיריות יוסיפו דירות באמצעות תמ"א 38 בלי שיהיה להן כסף לדאוג לתשתיות לדיירים החדשים שנכנסים לעיר. אנחנו מדברים על פיתוח של הרחוב, על בנייה של בתי ספר - גם לזה אנחנו מקבלים רק חלק מהכסף. אם אתה רוצה לעודד ראש עיר להוסיף יח"ד, אתה צריך לתמרץ אותו".