איילת שקד מקימה גוף עוקף בירוקרטיה. זה מה שמחכה לאיש שיעמוד בראשו

כשאיילת שקד הייתה שרת משפטים ניגש אליה מנהל הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין במשרד, עו"ד שלומי הייזלר, וסיפר לה שכבר 70 שנה המדינה מפחדת לרשום על שמה 250 אלף דונם בנגב המערבי מחשש להתקוממות של הבדואים. שקד נתנה לו אור ירוק ותוך שנה האדמות נרשמו כחוק. זה הסיפור שמלווה את החלטתה של שקד  למנות את הייזלר בשבוע שעבר לתפקיד יו"ר מטה התכנון הלאומי שתחתיו המועצה הארצית לתכנון ובנייה, הוות"ל והוותמ"ל ולבחור בו על פני שני מועמדים נוספים.

"סוף סוף יהיה עם מי לעבוד", אומר על מינויו פקיד ממשלתי. הוא, כמו גם אחרים במגזר הציבורי חשים שהמינוי של הייזלר הוא מינוי נכון, וכי הרזומה שלו יועיל מאוד לקדם חסמים שונים, בעיקר בין הדרגים התכנוניים למשפטיים.

מספרים עליו כי כמשפטן בשירות הציבורי הוא נחשף רבות לבעיות המשפטיות שאופפות את התכנון והבנייה בישראל. מי שעבדו לצדו של הייזלר במשרד המשפטים מספרים על אדם שיודע "לעבוד בשקט ולא בכוחניות ולרתום אנשים למטרות שהציב". שקד אמרה למי שביקש לשאול איך יצליח להיכנס לנעליו הגדולות של אביגדור יצחקי כראש מטה הדיור בעבר כי היא "בטוחה שהוא האדם הנכון במקום הנכון".

 השרה איילת שקד / צילום: Associated Press, Oded Balilty

1. קיצור הליכי הרישוי

הייזלר יידרש להניע שוק שנכנס להקפאה בשנה האחרונה. היעד הוא ייעול הליכי התכנון וקיצור זמן היתרי הבנייה. בקיצור: מאבק במשבר הדיור דרך הגדלת ההיצע. בהקשר זה, רשימת המטלות שממתינה לו ארוכה: קידום רישוי עצמי (שבו האדריכלים מאשרים את התוכנית ולא הוועדות המקומיות בעיריות), ייעול רפורמת מכוני הבקרה וקידום הטיפול בהתחדשות העירונית. יו"ר מטה התכנון יידרש לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם מנכ"לית מינהל התכנון במשרד הפנים דלית זילבר, כשהוא זה שמתווה את המדיניות.

  

2. חלופה לתמ"א 38

הנושא הראשון שיונח על שולחנו כבר השבוע הוא ההצעות שנשמעו מצד שרי הפנים והאוצר להאריך את תוקפה של תמ"א 38 לצד הכנה מחדש של תיקון 128 - התוכנית החלופית לתמ"א, במתכונת שונה מהמתוכנן. במשרד הפנים טענו בשבוע שעבר כי הנוסח הנוכחי של התיקון אינו עונה על הצרכים ולכן נדרש בשלב הראשון להאריך את תמ"א 38, בניגוד לעמדה המקצועית של מינהל התכנון שלפיה תמ"א 38 אינה משיגה את מטרתה ולכן ביקשו לסיימה באוקטובר 2022.

3. טיפול בוועדות המחוזיות

בעבר כיהן הייזלר בין היתר כיו"ר ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה - ואין פלא, לפיכך, שהוא הוא הראשון ב-25 השנה מאז הוקמו ועדות הערר המחוזיות, שרוצה לקחת עליהן אחריות ולבחון את עבודתן מקרוב. הוועדות הללו נופלות עד היום בין הכיסאות: מצד אחד מדובר בוועדות תכנון, ומצד שני מדובר בוועדות מעין שיפוטיות, שבראשן עומדים עורכי דין, ואולם עד כה לא משרד הפנים ולא משרד המשפטים קיבלו עליהן אחריות, מה שגרר לא מעט פיגורים במינוי יו"רים חדשים ובעיכובים גדולים ומיותרים בטיפול בתוכניות.

4. קידום המטרו

פרויקט בקנה מידה עצום הוא קידום המטרו המתוכנן בגוש דן (אין להתבלבל עם הרכבת הקלה), שמתכננת הוות"ל. פרויקט המטרו, הכולל שלושה קווים באורך כולל של 150 ק"מ ויותר מ-100 תחנות, הוא פרויקט התשתיות הגדול בתולדות המדינה. הוא החל אצל שר האוצר לשעבר ישראל כ"ץ, וחלק ניכר מהקידום שלו ייפול על כתפיו של הייזלר. התוכנית במינהל התכנון היא לממן את המטרו באמצעות הגדלת זכויות הבנייה בקירבת התחנות, דבר שידרוש חקיקה ייעודית.

5. פינוי מוקשים

הייזלר יצטרך לרתום את הניסיון שלו לקידום רפורמות שנתקעו עד כה בתחום ההתחדשות העירונית, ולשילוב מוצלח יותר בין ענף התשתיות לבין ענף התכנון. זהו מוקש ידוע, ואפילו אביגדור יצחקי לא הצליח להתמודד בהצלחה מלאה עם ההתנגדויות התכופות שבין תוכניות בשלות על מקומות ששכחו לתכנן ולפתח בהם את התשתיות.

6. חיזוק הרשויות המקומיות

נושא מרכזי שמטה התכנון החדש יצטרך לעסוק בו הוא איתנות הרשויות המקומיות, ויכולתן לקלוט את כל הדירות החדשות.

מנכ"ל משרד הפנים הקודם, מרדכי כהן, הודאג מהמציאות שבה ערים לא גדולות כמו ראש העין, באר יעקב, קרית גת, ירוחם ואחרות, מוצפות באלפי יחידות דיור כשהמערכת המוניציפלית כלל לא ערוכה לקלוט את התושבים החדשים, אפילו אם נחתמו עימן הסכמי גג. משרד הפנים התריע כי בעתיד הקרוב יהיה צורך לטפל בלא מעט רשויות כאלה, שיוצפו באלפי תושבים ולא יוכלו לתת להם מענה בצורה של שירות סביר.

מבחינה זו, כהן ראה את הדברים בצורה שונה לגמרי מאשר אביגדור יצחקי, ולא פעם משרד הפנים מצא את עצמו בדעת מיעוט אל מול המנגנון של מטה הדיור, שגרס כי יש לבנות עוד ועוד יחידות דיור. כהן עמד על כך שגם כשנחתמו עם העיריות הסכמי גג שהבטיחו מימון לתשתיות - ראשי ערים לא הבינו את המשמעות הדרמטית של החתימה שלהם על ההסכמים. הם ראו רק את התקציבים לפיתוח, בלי לחשוב על ההוצאות השוטפות.

הייזלר, שעומד בראש מטה התכנון אבל בתוך משרד הפנים, יצטרך עתה לאזן בין הצורך לבנות הרבה דירות במהירות, לבין הצורך לשמור על כוחן של הרשויות המקומיות.

7. שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה

בענף מדגישים כי הייזלר, על אף שיהפוך לדמות הממשלתית הדומיננטית ביותר, לא יהיה "אביגדור יצחקי 2". יצחקי, כיום יו"ר מפעל הפיס, הובא לממשלה מבחוץ ומונה ליו"ר מטה הדיור על ידי משה כחלון, כדי שישמש "בולדוזר" להסרת חסמים ולהאצת בנייה. כמי שקיבל לידיו את כל הסמכויות במסגרת מה שכונה אז "ארגז הכלים", הוא ניצב בצומת הדרכים שבין ענפי התכנון והבנייה, רמ"י, הרשויות המקומיות, אגף התקציבים ועוד.
הייזלר לעומתו יתפקד כיו"ר מטה תכנון, תפקיד מתמחה יותר שמטרתו יותר לפתור בעיות וחסמים בתוך מערכת התכנון ובינה לבין מערכת המשפט, מאשר לקדם בנייה באופן פעיל, באמצעות התמודדות עם צווארי בקבוק, כפי שעשה יצחקי.

הוא יידרש ליצור שיתופי פעולה חוצי משרדים כדי לקדם את תוכניות השרה הנכנסת. מה שמשחק לטובתו הוא היכרות מוקדמת עם המנכ"לים הנכנסים במשרד ראש הממשלה (יאיר פינס, שעזב את מנכ"לות משרד השיכון) ובמשרד השיכון (אביעד פרידמן). תקציב המטה שלו ייגזר מתקציב משרד הפנים אך יהיה נפרד.

אף שנשמע שלשקד תוכניות גדולות בתחום, בהסכמים הקואליציוניים לא הושגה התחייבות חוצת מפלגות לקדם אותן, והיא תידרש בכל פעם לרתום הן את שר האוצר אביגדור ליברמן והן את שר הבינוי והשיכון זאב אלקין כדי לתת לתחום הדיור את הטיפול ההוליסטי שלו הוא זקוק.

כחלון הצליח לבלום את עליית מחירי הדיור כשהציב את הנושא הזה כמטרת על וישירות ממשרד האוצר. גורמים בתחום הנדל"ן מספרים כי בכל מכרז שהיה יוצא היה מתקשר באופן אישי למנכ"ל משרד השיכון.

כשכחלון סיים את תפקידו פורק מטה הדיור והתפורר ארגז הכלים, וסמכויותיו פוזרו בין משרדי השיכון, הפנים והאוצר. שלושת המשרדים ניסו להקים לעצמם מטות - ונכשלו. מטה הדיור במשרד השיכון הוקם כמשהו צנוע, שכמעט שלא הורגש; מטה התשתיות הלאומיות הוקם באוצר, אך כמעט שלא פעל, ואילו מטה התכנון הפך לפארסה של ממש .

אם ליברמן לא ייקח עם שקד את הדיור כמשימה עיקרית, השוק לא ישנה התנהגות מכיוון שלא יהיו שיווקי קרקע בהיקף הנדרש לביצוע מהפכה ולמתן את עליית המחירים.
המהלך של שקד עם הקמת מטה התכנון והצבת הייזלר בראש כאיש אמונה שיודע לנהל שיח ולאו דווקא להפוך שולחן כמו יצחקי דאז, יכול להצליח רק עם שיתוף פעולה מלא עם משרד האוצר. שקד חולשת על התכנון ועל השיבר ויכולה לייצר אמצעי לחץ על ראשי הרשויות שיוציאו היתרים. דרך אחת שלה לעשות זאת היא הנחות בארנונה לבנייה או מקלות בדמות עיכוב חוקי עזר עירוניים. הצלחתה תלויה גם בשיתוף הפעולה שלהם.
הצלחתו של הייזלר תימדד ביכולתו להתניע מחדש את השוק ולשחרר חסמים - תחילה עם הארכת תמ"א 38 ולבסוף במספרים. במשרד הפנים טענו השבוע כי מטרת העל הלא רשמית היא לחזור השנים "הטובות" (2018) וקודם לכן ולעמוד על אישור של 150 אלף יחידות דיור בשנה במינהל התכנון.

מטה הדיור הקודם התפוגג בלי לקום

ההחלטה על הקמת מטה נפרד לתכנון התקבלה בסוף מאי 2020, ונומקה בצורך לתאם את פעולות גורמי התכנון. דרעי אף הודיע כי בכוונתו למנות את ראש מטה התכנון לעמוד בראש המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, וכי דרגתו תהיה מקבילה למנכ"ל משרד ממשלתי.

דרעי ניצל את מצבה של הממשלה הקודמת, ששמה לה למטרה לטפל בנושא הקורונה והכלכלה, אך בפועל ראשיה עסקו בעיקר בהתכתשויות, ומכל מקום הדיור והתכנון לא ניצבו אצלם בסדר עדיפות גבוה. הוא דרש וקיבל מהממשלה החלטה כי יושבי ראש המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של תשתיות לאומיות, והוועדה הארצית לתכנון ובנייה של מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל), ויושבי ראש הוועדות המחוזיות יהיו עובדי משרד הפנים וימונו על ידי שר הפנים, ולא יגיעו מקרב הדרג המקצועי של מינהל התכנון, כך שההשפעה שלו על עולם התכנון תהיה הרבה ביותר שניתן להשיג.

את מי ייעד דרעי לתפקיד הרם? בורסת השמות הייתה דלה מאוד ובעיתונות נכתב כי היה כאן ניסיון לתפור תפקיד לעסקן של ש"ס - דבר שהוכחש על ידי בכירים במשרד הפנים. ואולם העובדה היא שעל אף שבמשרד הפנים הסבירו שוב ושוב את חשיבותו של המטה הזה - הוא לא הוקם. מנכ"ל המשרד מרדכי כהן מונה ליו"ר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, ואדית בר, מנהלת מינהל הפיתוח במשרד, מונתה לתפקיד יו"ר הותמ"ל.
בכיר לשעבר במשרד הסביר לגלובס כי העניין נתקע אז בנציבות שירות המדינה שהערימה קשיים על המינוי. "פנו לבכירים והציעו להם את התפקיד, לפני שהתקן אושר, והם ענו שקודם שהנציבות תאשר את התקן, ואחרי כן נדבר", מספר הבכיר. לטענתו, כשהנציבות כבר אישרה את התקן, בסוף השנה שעברה - הממשלה כבר הייתה מפורקת בפועל ומפוצלת, ולא ניתן היה לאשר את המינוי.

לא פלא לפיכך שאנשי דרעי מסתכלים על שקד בקנאה, שכן היא הצליחה לעשות במספר ימים את מה שהם לא הצליחו לקדם בחודשים.