שילוב של חוצפה וכוח: הצצה לחצר האחורית של ההנפקות הגדולות

מאז תחילת השנה הונפקו עשר חברות הייטק ישראליות ואחרות נהפכו לחדי קרן בזכות גיוסי הון פרטיים. אחרי הקורונה, המשקיעים נוהרים להשקעות טכנולוגיה ודורשים אותן במהירות ועכשיו. אם להשתמש בקלישאת הלחמניות החמות, הרי שהקונים רעבים, והאופים מוציאים מהתנור את מה שמוכן - וגם את מה שפחות.

כתבות קודמות בסדרה:

ההחלטה לסגור את מוצר הדגל והוויתור על פרת המזומנים: כך נראתה הדרך של איירון סורס להנפקת הענק 

בדרך לוול סטריט, פיוניר השאירה בצד את לקוחות הפורנו 

החברה שמודדת הכל באינטרנט והדרך הפתלתלה להנפקה: הסיפור של סימילארווב 

על איזה נכס מסוכן ויתרה איטורו בדרך להנפקה ומי שחקן החיזוק החדש והמפתיע שלה? 

מרבית ההנפקות של 2021 הן של חברות ותיקות: איירון סורס היא חברה בת 11 שנה, טאבולה וסימילרווב בנות 15 ופיוניר חגגה 16. כולן מפנטזות כבר זמן רב ליציאה לבורסה בניו יורק, רובן מכניסות ורווחיות כבר שנים. רק דבר אחד היה חסר להן במשך שנים - תוצאות שישביעו את רצון המשקיעים המוסדיים.

כבר בשלב מוקדם הבינו החברות הישראליות שהן מצויות בבעיה. מנועי הצמיחה שלהן הפכו אותן למדפסות של כסף, אך גם יצרה אצלן תלות בנכסים "לא ראויים". איירון סורס היתה תלויה עד לאחרונה במנוע ההתקנות שלה למחשבים אישיים, מוצר שזכה לביקורת הן על היותו בשוק המחשבים האישיים המיושן, והן על פרקטיקות ההפצה האגרסיביות שהוא נקט בהן.

גם סימילרווב חבה את צמיחתה בעשור הקודם לזכות תוספים לדפדפנים שפותחו על ידה ואספו את נתוני הגלישה של המשתמשים מבלי שתנאי השימוש היו ברורים לחלוטין. זו נאלצה לשנות את דרכיה בעקבות בקשותיה של גוגל ושינויים בדרישות פרטיות באירופה ובמדינות שונות בארה"ב.

פיוניר נחשבה לבעלת סיכון גבוה מכיוון שקיבלה משכורת מארגונים מפוקפקים, בהם אתרי לייב-פורנו; וחברת הפינטק איטורו נדרשה לבזר את אפשרויות המסחר שהיא מציעה - מכשיר פיננסי מסוכן שהיווה את עיקר הכנסותיה במשך תקופה.

תבנית נוף מולדתן

בכדי להבין את תעשיית ההייטק הישראלית של היום, יש לחזור עשור אחורה ולהבין את הסביבה אליה נולדו החברות האלה מלכחתחילה. איירון סורס היא תוצר מובהק של עמק ההורדות הישראלי - אקוסיסטם של חברות טכנולוגית פרסום שהצמיח בישראל חברות ענק בהן קונדואיט, בבילון, פריון, וובפיק, ריביייזר ואייבריו. החברות הללו התחרו על חוזי ענק מול מנועי חיפוש על שיווק המנוע שלהן וגלגלו מאות מיליוני דולרים על הפצת המנועים למיליוני משתמשים באמצעות סרגלי כלים, תוספים לדפדפן ותוכנות להורדה.

גם איירון סורס וסימילרווב הגיעו מלב עמק ההורדות: איירון סורס פיתחה מנוע התקנות תוכנה אפקטיבי ששילש את מספר התוכנות שניתן היה להפיץ בהורדה אחת, וסימילרווב פיתחה תוספים לדפדפנים שסיפקו ערך אמיתי למשתמש - כמו למשל אספקת מידע על המתרחש ברשת, כגון אתרים מומלצים, דירוג אתרים וזיהוי טכנולוגיות שבהן נעשה שימוש באתרים שונים.

גם איטורו עברה מספר גלגולים. בטרם הפכה להיות פלטפורמת מסחר בחוזי הפרשים, מטבעות ומניות, היא הוקמה כחברת מסחר בפורקס תחת השם RetailFX, כשמסביבה פעלו חברות רבות בתחום, אשר מרביתן כבר אינן פעילות היום. אחת האחראיות לכך היא איטורו עצמה שהלכה על כיוון חדשני, בנתה את פלטפורמת המסחר שלה סביב רשת חברתית של משפיענים ואפליקצית מובייל ידידותית למשתמש. איטורו לא רק שדחקה חברות מיושנות החוצה, אלא גם הפעילה בעצמה לחץ על הרשות לניירות ערך ומשרד האוצר להכיל רגולציה כנגד חברות העושות שימוש במכשירים פיננסיים מסוכנים אחרים, כגון אופציות בינאריות.

החברות שסקרנו כאן מאופיינות כולן בצמיחה מהירה שנעשית, לעיתים, תוך אי הקפדה על כללי נימוס ותוך דילוג על דילמות מוסריות. התקנה של תוכנות שלא תמיד רצויות, מסחר ממונף והעלמת עין מלקוחות עתירי סיכון הביאו אותן לצמוח במהירות. הישרדותן היתה תלויה באופי היזמי של מנהליהן, אבל לא פחות מכך בהון ובמיצוב שלהן בשוק שנצבר לזכותן. לא לחינם חלה התפנית המוסרית שלהן בשלב שבו הן יכלו להרשות זאת לעצמן, לאחר שכבר שלטו על נתחים גדולים של השווקים שלהם.

חוצפה ישראלית

הביטוי חוצפה ישראלית מתקשר בדרך כלל עם מנכ"ל ישראלי שיוצר קשר עם תאגיד אמריקאי ומבקש פגישה. לעיתים הוא משמש גם לתיאור השקה של מוצר חדש וצעיר המזנב בענקיות. ובכל זאת, הרשו לנו להכליל אותו גם על יזמים שאפתניים בוגרי יחידות טכנולוגיות מיוחדות הפועלים יחד לפתח טכנולוגיה ויראלית שלא חוששת להכנס גם לפינות אפלות.

'חלון ההנפקות' - התקופה שבה סנטימנט המשקיעים בבורסה מעודד יציאת חברות להנפקה - מאפשר הצצה לתעשייה הישראלית ואל עבר החברות שצמחו כאן לפני עשר או חמש-עשרה שנה. זו חלון לנפש היזמית הישראלית שמתחילה בחוצפה, צומחת בכל הכוח, ואז נעצרת ומחשבת מסלול מחדש.

בעוד עשור, נלמד על היזמים החוצפנים של 2021.

מה בדיוק כללה פעילות החברות האלה, כיצד היא ננטשה או מותנה לאורך הדרך ומהי המשמעות לגבי תעשיית הטק הישראלית? הפרטים המלאים בפרק השבוע של "הצוללת של גלובס".