סקטור האנרגיות המתחדשות, בבורסה בארץ ובבורסות בעולם, הניב תשואות פנטסטיות למשקיעים במהלך 2020. מתחילת השנה נרשמו ירידות במרבית המניות בסקטור (מהלך צפוי לאחר העליות החדות אשתקד), כשבמקביל סקטור האנרגיה "המסורתית" מתאושש יחד עם עליית מחירי הנפט. בטווח הארוך, עם זאת, צפויות חברות האנרגיה המתחדשת להמשיך בצמיחה מהירה יחסית, בשל מספר סיבות מרכזיות שהמרכזית שבהן היא הנתונים הכלכליים הבסיסיים: היום יותר זול להפיק חשמל באמצעות אנרגיה סולארית בהשוואה לפחם או גז טבעי.
אחת החברות המעניינות בסקטור בארץ היא סולגרין. סולגרין פועלת בתחום האנרגיה המתחדשת החל משנת 2015, אם כי את הקפיצה המשמעותית שלה ביצעה בשנתיים האחרונות לאחר שבאוגוסט 2019 רכשה קרן ג'נריישן קפיטל את השליטה בחברה מידי להב אל.אר. את סולגרין, שנמצאת בשליטת קרן ג'נריישן קפיטל (מחזיקה קצת יותר מ-50%) מובילים המנכ"ל תום שפרן והיו"ר גל בוגין. בריאיון לגלובס, הם מספרים על ההתפתחויות האחרונות בתחום, החברה, התוכניות לעתיד ועוד.
הריאיון עם שפרן ובוגין נערך ליד היישובים זרחיה ושפיר, שם עומדת סולגרין להפעיל בקרוב שדה סולארי של 11 מגה-וואט ללא אגירה. השדה מסוגל לספק חשמל לכ-260 בתי אב. "זה אחד השדות האחרונים שמקימים ללא אגירה. מעכשיו והלאה כל השדות שיוקמו בארץ יהיו עם אגירה, כשהמכרז האחרון עמד על מחיר אספקה של כ-17 אג' לקילוואט חשמל", אומר בוגין.
כשאתם אומרים אגירה אתם מתכוונים לסוללות ליתיום?
בוגין: "כן. זה הסטנדרט היום. אבל, יש לנו שיתוף פעולה מאוד מעניין עם חברת אוגווינד שאנחנו מקימים איתם מתקן ראשון כיום. תיאורטית אפשר להקים עם הטכנולוגיה שלהם, שעדיין נמצאת בפיתוח, מתקני אגירה של מאות מגה-וואטים, אבל זה עדיין בפיתוח ובדיקה. ויש גם טכנולוגיות נוספות כמו של ברנמילר. הכל נמצא כיום בבדיקה ופיתוח".
אם פתאום בחורף יהיו כמה שבועות מאוד מאוד מעוננים, עדיין השדה הזה או שדות סולאריים אחרים יוכלו לספק חשמל באמינות גבוהה?
בוגין: "בהחלט. יש לנו היום סטטיסטיקות של עשרות שנים על פני אזורים גדולים בכדור הארץ ויודעים בדיוק כמה חשמל אפשר להפיק בכל אזור בכל מדינה. אין הפתעות. אפשר להפיק חשמל 365 ימים בשנה בישראל. אגב, להקים את השדה הזה לקח לנו כמה שבועות אבל לקבל את כל ההיתרים לקח כ-3 שנים. לנו כיזמים אין בעיה להקים עשרות שדות בו זמנית. את המכשולים העיקריים מציבים הרגולטורים השונים כמו רשות מקרקעי ישראל".
הבעיות של חברת החשמל
שוויה של סולגרין בבורסה עומד כיום על כ-960 מיליון שקל לאחר עלייה של 130% בשנה האחרונה. נכון להיום, לחברה 23 מגה-וואט נכסים מניבים של מערכות קטנות ובינוניות, כ -48 מגה-וואט בהקמה במסגרת הליכים תחרותיים, ופרויקטים על גגות. בנוסף לכך, זכתה סולגרין במכרז שני של רשות החשמל לפרויקטי PV בשילוב אגירה בהיקף משמעותי של כ-210 מגה-וואט. השנה האחרונה היוותה קפיצת מדרגה עבור סולגרין עם הרחבת פעילותה מעבר לגבולותיה של ישראל, בתחילה לשוק באיטליה ובהמשך לארה"ב דרך רכישת אחזקות בחברה מקומית.
לדברי בוגין, "לחברת החשמל יש בעיה בהולכה וגם ביכולת לנהל רשת מבוזרת. לחח"י אין בעיה לנהל 4-5 תחנות חשמל גדולות אבל כן יש לה בעיה לנהל מאות אתרים ובעתיד אלפי אתרים. אבל, צריך להבין שזה כבר נעשה בהמון מדינות בעולם וצריך להתבצע גם בישראל".
שפרן: "היום יש עשרות תוכניות למתקני אנרגיה סולארית בדרום ובצפון הארץ והרגולטורים השונים, כמו וועדות סטטוטוריות שונות, מערימים קשיים. וזה רק הולך ומחריף, לא נעשה יותר קל".
בוגין: "המדינה הגדירה יעד של הפקת 30% מהחשמל מאנרגיות מתחדשות עד 2030. אבל, להגדיר יעד זה קל מאוד. הבעיה זה בביצוע. המדינה חייבת לדאוג לכך שכל הגופים השונים יעבדו בשיתוף פעולה לקידום הנושא ולא יערימו קשיים. כל משרד רואה את העולם בעיניים שלו. אם לא מייצרים תהליך יעיל אי אפשר להצליח".
שפרן: "הפרוייקט הזה התחיל, למשל, יושב על אדמת בור לא מנוצלת ועדיין לקח לנו יותר מ-3 שנים לקבל את כל האישורים לבנות אותו. לקח לנו רק 9 חודשים להצליח לקבל אישור להעביר לרמ"י את הכסף עבור השימוש בקרקע".
איפה לדעתכם נמצא המכשול העיקרי לפיתוח התחום בארץ?
בוגין: "הבעיה העיקרית היא חוסר הסנכרון בין הרשויות השונות. אין גורם על שיקדם את הנושא ויאפשר להאיץ את קבלת האישורים השונים".
מה לגבי חומרי גלם. אין בעיית היצע ואספקה של פאנלים וסוללות?
בוגין: "לגבי פאנלים אין בעיה. לגבי סוללות יש כיום ביקוש עצום בגלל התחרות מול הרכבים החשמליים אבל צריך להבין שעוד 2-3 שנים יתחילו להיפלט כמויות עצומות של סוללות מרכבים חשמליים וניתן יהיה להשתמש בהן, לשאר הזמן עד לסיום חיי הסוללה, במתקני אנרגיה סולארית בארץ ובעולם. במכונית חשמלית הירידה בנצילות מאוד מהירה יחסית, ובשדה סולארי היא יותר איטית ואפשר להשתמש בהן עוד 10 שנים לפחות".
"יש פה מהפכה ושינוי האנושות ואנחנו חלק מזה"
לפי מצגת שפרסמה סולגרין באפריל השנה, בסוף 2021 תפיק החברה ממתקניה בארץ ובאיטליה 137 מגה-וואט חשמל, ההכנסות יעמדו על כ-134 מיליון שקל לשנה והתזרים הנקי מפעילות (FFO) יסתכם בכ-88 מיליון שקל. בינואר השנה דיווחה סולגרין על רכישת 48% מההון של חברה אמריקאית (קיוביקס אנרג'י) הפעילה בתחום הסולארי משנת 2016, בכ-104 מיליון דולר (לאחר שהשלימה גיוס של כ-380 מיליון שקל בהנפקת מניות. בשנת 2020 עמדו מכירותיה של קיוביקס על כ-60 מיליון דולר והרווח הנקי שלה הסתכם בכ-10 מיליון דולר. בקיוביקס אנרג'י צופים כי בעקבות ההשקעה שתבוצע על ידי סולגרין מכירותיה יגדלו לכ-165 מיליון דולר בשנת 2021. סולגרין צפויה להגיע להגדיל את החזקתה בחברה האמריקאית ולהגיע לשליטה עד סוף 2022 (באמצעות המרה של הלוואות למניות). תחזית ההכנסות וה-FFO היא לא כוללת את הפעילות באמריקה.
איך הגעתם לחברה שקניתם בקליפורניה?
בוגין: "במשך שנה הסתובבנו בארה"ב עד שמצאנו את החברה הזאת. מאוד אהבנו את הצורה שבה הם פועלים ומתנהלים. בסך הכל צריך להבין שאנחנו חלק ממהלך לשינוי התרבות האנושית. זה אולי נשמע פלצני אבל יש פה מהפכה ובזכות האנרגיה המתחדשת אנחנו עוברים לעולם שכל אחד מאיתנו הופך ליצרן החשמל, צרכן החשמל וגם סוחר בחשמל. לא ירחק היום שבבית של כל אזרח כמעט תהיה מערכת ייצור חשמל סולארית, תחנת אגירה שהיא למעשה סוללה ושני רכבים חשמליים. וכל אחד יירצה למקסם את ערך המערכות שלו. צריך להבין גם שכשיש שני רכבים חשמליים כל משק בית למעשה יכפיל את צריכת החשמל שלו וירצה למכור את העודפים שהוא מייצר. והכל יהיה בזמן אמיתי. זה נשמע היום קצת מדע בדיוני אבל לשם העולם הולך".
עדיין, רוב האנשים לא יוכלו לייצר לעצמם מספיק חשמל...
בוגין: "נכון. אבל הם יוכלו לרכוש את החשמל או מבתים אחרים שסמוכים אליהם, או ישירות משדות סולאריים. בארה"ב אנחנו מוכרים חשמל ישירות ללקוח הסופי ולא דרך מתווך כמו חברת החשמל. צריך להבין שכשאני התחלתי לעבוד בתחום לפני 11 שנים, בנו גגות סולאריים במחיר אספקה של כ-2.5 שקל לקילוואט והיום המחיר עומד על כ-17 אג' לקילוואט עם אגירה. זו מהפכה עצומה".
היום המחיר של חשמל סולארי עם אגירה יותר נמוך ממחיר ייצור חשמל באמצעות פחם או גז טבעי?
בוגין: "עלות הייצור של חשמל עם גז טבעי, איך שלא מסתכלים על זה, הרף הכי תחתון זה 25 אגורות לקילוואט חשמל. כלומר החשמל הסולארי הרבה יותר זול גם מחשמל שמיוצר באמצעות גז הטבעי".
אוקיי. אז החסמים בכל מדינה הם למעשה הרגולטורים?
בוגין: "נכון. ולכן האסטרטגיה שלנו זה לפעול בכמה מדינות. ב-2019 התחלנו למעשה את הפעילות המשמעותית בישראל, ב-2020 יצאנו לאיטליה והשנה נכנסו לפעילות בקליפורניה. ואנחנו מתכננים לצאת לשווקים נוספים, הכוונה היא כל כמה חודשים לצאת לעוד שוק ועוד שוק".
השוק פה מאוד קטן, וגם הרגולטורים בעייתיים.
בוגין: "השוק פה לא קטן. יש פה מספיק נפח לכל החברות והיזמים לפעילות הרבה מאוד שנים קדימה. אבל, כולם מבינים שזה לא יקרה כל כך מהר אז יוצאים החוצה".
לא צריך לשכוח את הסיכונים. מלבד הרגולטורים יש את סיכון הריבית שתתחיל לעלות, ובסופו של דבר זה מוצר גנרי - כולם משתמשים פחות או יותר באותה טכנולוגיה ובאותם חומרי גלם.
שפרן: "אבל יש הבדל ביכולת הביצוע של כל חברה. בסופו של יום אנרגיה מתחדשת זה מושג מאוד רחב. בכל מדינה יש את הרגולציה הספציפית והמאפיינים שלה. בארה"ב, למשל, יש 50 מדינות עם תקנות ומאפיינים שונים. זה נכון שכולם בסופו של דבר מתקינים פאנלים אבל יש שונות בצורה שכל חברה עובדת ומסתכלת על העולם הזה. החברה שרכשנו בקליפורניה, קיוביקס, פעילה בשני תחומים: היא מוכרת מערכות ליצרנים פרטיים.
"יש עכשיו חוק בקליפורניה שמחייב בתים חדשים עד לגובה 3 קומות להתקין מערכות סולאריות. התחום השני זה מכירה של מערכות למתקנים של חברות, מלכ"רים, מפעלי מזון, בתי אריזה וכדומה כמו בתי חולים למשל. בכל מקום כזה למעשה יקום מתקן חשמל קטן ועצמאי שימכור ישירות ללקוח הסופי. בסנטרל וואלי בקליפורניה, למשל, יש המון בתי אריזה ומפעלי מזון שאפשר להמיר את צריכת החשמל שלהם מהרשת לתוך מתקן מקומי שיפיק חשמל במקום במחיר הרבה יותר זול ולא יהיה תלוי ברשת ".
"יש פער גדול בין ההצהרות בכל מדינה ובין יכולת המימוש"
מה תעריף החשמל הסולארי בקליפורניה?
לדברי בוגין, תעריף החשמל הסולארי בקליפורניה הוא כ-10-15 סנט לקילוואט חשמל, "ובנוסף, יש שם גם הטבות מס מאוד גדולות". יחד עם זאת, עלויות ההקמה הרבה יותר גבוהות. לדברי שפרן, זה בעיקר בשל מכס על פאנלים שמיוצרים בסין, "אבל אפשר לקבל הטבת מס על 30% מעלות הקמת המערכת. ואז, התשואות שאתה רואה בתור משקיע הן יותר גבוהות לעומת ישראל. אז אנחנו כל הזמן מחפשים לצאת לשווקים חדשים כדי להקטין חשיפה לרגולטורים. צריך להבין שהשוק הסולארי העולמי הוא מאוד דינאמי, שווקים נפתחים ונסגרים במהירות יחסית בגלל שינוי תקנות על ידי הרגולטורים. בישראל למשל זה קרה ב-2013-2017".
אבל בשנתיים האחרונות יש רוח גבית לפיתוח התחום כמעט בכל מקום בעולם.
בוגין: "זה נכון, אבל יש פער גדול בין ההצהרות בכל מדינה ובין יכולת המימוש, למצב בשטח, למציאות. אז אנחנו פועלים לפתוח לנו שווקים חדשים ובגלל שאנחנו קטנים, אנחנו מחפשים את הסגמנטים הרווחים יותר. כלל הברזל זה להיות הכי קרוב שאפשר ללקוח. זה מייצר את התשואות הגבוהות ביותר".
מה קורה עם הפעילות שלכם באיטליה כיום?
בוגין: "באיטליה אנחנו מקדמים כיום הקמה של כ-270 מגה-וואט. מתוכם, 70 מגה-וואט זה רכישה של מערכות סולאריות קטנות הפעילות 7-10 שנים, משביחים את המערכות כדי שה-10 שנים הנותרות שלהן יהיו הרבה יותר טובות, ואז אפשר למכור חשמל בתעריף יותר גבוה. אגב, גם בישראל אנחנו עושים את אותו דבר עם המערכות הקיימות שלנו".
אז איפה החברה תהיה בעוד 3-5 שנים?
בוגין: "החל מ-2022 נהפוך להיות חברה שמפיקה 137 מגה-וואט חשמל לפחות, ההכנסות יעמדו על כ-134 מיליון שקל לשנה והתזרים הנקי מפעילות FFO) ) יסתכם בכ-88 מיליון שקל. וזה לא כולל את הפעילות בארה"ב. צמחנו פי 5 בערך בתוך שנתיים. אנחנו לא מוכרים חלומות ותחזיות לא מבוססות. אגב, זה שיש לנו בעלת שליטה כמו ג'נריישן קפיטל זה יתרון אסטרטגי חשוב כי בשוק הזה צריך לנוע מאוד מהר ועם בעל שליטה מרכזי אפשר לנצל הזדמנויות".
שפרן: "אנחנו רק בתחילת הדרך. אפשרויות המימון שלנו מאוד רחבות, אנחנו יכולים לגייס בדרך של הנפקת מניות וגם הנפקת אג"ח. יש לנו גם מימון פרויקטלי. אנחנו לא מרגישים שאמצעי המימון חוסמים אותנו. הסף זה להיות מאוד יעיל בדרך הפעולה שלך. בישראל אנחנו עושים הכל, מימון, הקמה, תפעול. מחוץ לישראל אנחנו כמובן עובדים עם שותפים מקומיים כי זה יותר יעיל".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.