מעבר לשאלות הפוליטיות והכלכליות, מעבר למה־יצא־לנו־מזה וכמה־זה־עלה־לנו, אמריקאים (וכל השאר) משפשפים את עיניהם באי־אמון, ושואלים בפשטות "איך".
בתוך תשעה ימים, הטליבאן מוטטו את מה שאמריקה ניסתה לבנות באפגניסטן במשך עשרים שנה. ב־6 באוגוסט, הטליבאן תפסו את הבירה המחוזית הראשונה, זאראנג׳, בדרום. נכון ליום א׳ בבוקר, רק אחת מ־34 הבירות המחוזיות נשארה בידי הממשלה: עיר הבירה עצמה, כאבול. כמה שעות לאחר מכן, לקראת שעות הצהריים החלו להגיע דיווחים מאפגניסטן, שהטליבאן נכנס גם אליה.
לפני תשעה ימים היו לצבא אפגניסטן שבעה גייסות, או קורפוסים. בכל אחד מהם היו, לפחות תיאורטית, בין שתיים לחמש דיוויזיות. למרותו של הצבא סרו 307 אלף חיילים, לפחות באופן נומינלי. מעט מאוד צבאות בעולם היו מצוידים בנשק מתקדם יותר. לפי חשבונו של אתר הרשת המוערך longwarjournal.org, ביום שבת נשארו רק שני גייסות. צבא שלם התנדף לכל רוח. צילומי וידיאו, עם דרגה לא ידועה של אותנטיות, הראו טור ארוך של צבא אפגניסטן נמלט אל מעבר לגבול אל איראן, רכוב על נגמ"שים אמריקאים. אולי נפגוש אותם בקרוב בקונייטרה, או ליד מטולה.
איך?
לוחמי הטליבאן בעת כיבוש העיר גאזני מדרום מערב לכאבול, בשבוע שעבר / צילום: Associated Press, Gulabuddin Amiri
הזיכרון של סייגון
ב־8 ביולי, הנשיא ג׳ו ביידן ערך מסיבת עיתונאים בבית הלבן, שבה דיבר בעיקר על אפגניסטן. הוא היה נרגז ולא מרוכז. הוא התגונן מפני שאלות, לגיטימיות לחלוטין, על תהליך קבלת ההחלטות שלו. מדוע הוא נחפז כל-כך בפינוי הכוחות האמריקאים? מה יהיה על בעלי בריתה של ארה"ב באפגניסטן? האם הם יפלו בידי הטליבאן?
בנקודה אחת הוא הכריז בכל התוקף, שלא יישנו המראות של פינוי סייגון, בירת דרום וייטנאם, באפריל 1975. אז, מסוקים עמוסים לעייפה המריאו מגג השגרירות האמריקאית בדרכם אל אניות מלחמה בים סין הדרומי. וייטנאמים מבוהלים ניסו להיתלות בהם. הקומוניסטים עמדו בשערי העיר, ואיש לא ידע מה הם יעוללו לנאמני המשטר המתמוטט.
אגב, ביידן היה כבר אז סנאטור. הוא זוכר שהימים ההם הנחילו לארה"ב את אחת המפלות הצבאיות, הפוליטיות והמוסריות הגדולות ביותר בתולדותיה. הם פתחו את שערי הגיהנום בדרום מזרח אסיה, עם "שדות הקטל" של הקמר רוז׳ בקמבודיה. האם הדורות הבאים יזכרו את ביידן כמי שפתח את שערי הגיהנום במרכז אסיה? שתחת נשיאותו התחוללה סייגון שניה? לא, הוא אמר לפני חמישה שבועות, בשום פנים לא.
האם הוא נותן אמון בהבטחות הטליבאן לשאת ולתת על הסכם שלום עם הממשלה? "זאת שאלה טיפשית", השיב הנשיא מהיר־החימה. "האם אני נותן אמון בטליבאן? לא. אבל אני נותן אמון בצבא אפגניסטן, המאומן טוב יותר, המצויד טוב יותר, הכשיר יותר במובן של ניהול מלחמה".
זה מה שאמר נשיא ארה"ב חמישה שבועות לפני שחיל החלוץ של הטליבאן הופיע בשערי עיר הבירה כאבול; חמישה שבועות לפני שדיפלומטים אמריקאים הפצירו בנציגים של הטליבאן להרשות פינוי בשלום של הזרים מכאבול בתמורה להכרה בין לאומית בהשתלטותם על העיר לפי דיווח ב"ושינגטון פוסט" ביום א'.
הייתכן שזו איכות המודיעין של ארה"ב, שעל פיו תודרך הנשיא והמפקד העליון של הכוחות המזוינים? הייתכן שארה"ב, שיצרה את צבא אפגניסטן, מימנה אותו (83 מיליארד דולר ב־20 שנה), אימנה אותו וציידה אותו, אמנם האמינה שיש לו יתרון אופרטיבי על הטליבאן? מה זה אומר על המודיעין האמריקאי בכלל? מה זה אומר על יכולתו של נשיא ארה"ב לקבל החלטות באיזשהו עניין של בטחון לאומי?
אפגניים צופים בעשן מעל קנדהאר מדרום־מערב לכאבול הבירה, בסוף השבוע / צילום: Associated Press, Sidiqullah Khan
גם מפציצים אמריקאים לא עזרו
אתר הרשת המצוטט למעלה, longwarjournal.org, מפרסם דוח מפורט על הניסיון למנוע את נפילת העיר לאשקאר גה, בדרום אפגניסטן. הקרב על העיר היה הארוך ביותר במהלך המתקפה הנוכחית של הטליבאן. לפחות חלק מחיילי הממשלה ניסו להתנגד. כאבול שיגרה מאות אנשי קומנדו, מהיחידות המובחרות ביותר של הצבא. לפי הדיווח, ארה"ב שיגרה מפציצי בי־52, מטוסי איי־סי 130 של לוקהיד ורחפנים.
ב־2001, מפציצי בי־52 שמו קץ לכוחו המאורגן של צבא הטליבאן. הפצצות הקונבנציונליות הקטלניות ביותר הוטלו אז, ופיזרו את הטליבאן לכל רוח. הפעם הניסיון נכשל לחלוטין.
נוסחת ההתנגדות של צבא הממשלה לא עלתה יפה. התכנית היתה ליצור חזית משותפת בין הצבא הסדיר למיליציות שבטיות. למיליציות האלה נועד תפקיד מרכזי בהגנת העיר השלישית בגודלה, הראט, במערב אפגניסטן, שהיא השער לאיראן; והעיר הרביעית בגודלה, מזאר א־שריף, בצפון אפגניסטן, השער למרכז אסיה. מנהיג המיליציות בהראט, איש מפוקפק ששמו אסמאעיל חאן, הסגיר את עצמו לטליבאן; ומנהיג המיליציות במזאר א־שריף, עבדול רשיד דוסטום, נמלט על נפשו. איש מהם לא הצליח להנהיג איזושהי התנגדות ראויה לשמה. ערי־המפתח האלה נפלו בידי הטליבאן ללא מאמץ. לפי סגנו של דוסטום, שנמלט אתו, צבא הממשלה היה הראשון שהניח את נשקו. הוא אמר שהיתה "קונספירציה". אולי באמת היתה.
לא שילמה ולא האכילה
הסיבות המוצעות לקריסת הצבא נוגעות בעיקר לרוח־הקרב שלו. הממשלה המרכזית הזניחה את חייליה. היא לא שילמה את שכרם, היא לא האכילה אותם, היא לא חימשה אותם כראוי, היא הציבה אותם במקומות נידחים מבלי להרשות להם לראות את משפחותיהם. רבים מהם, אולי רובם, באו מאזורים כפריים, שבהם בשורת הטליבאן משכנעת יותר מאשר הבטחה של דמוקרטיה רב מפלגתית.
הדמיון בין אפגניסטן לווייטנאם אינו מוטל עוד בספק. הבדל אחד בין שני המצבים הוא שבווייטנאם עברו שנתיים מהפינוי האמריקאי עד נפילת המשטר שבו תמכה ארה"ב. באפגניסטן האמריקאים עדיין לא עזבו רשמית. תאריך היעד הרשמי הוא 31 באוגוסט.
הנשיא ביידן שולח 4,000 חיילים לכאבול, לפנות את שגרירות ארה"ב, שגרירויות אחרות ואפגאנים שחייהם בסכנה. אל נכון מי שלא יוכלו לעלות על המסוקים מגג השגרירות יוכלו לנסות להשתרך בדרכים, לחצות גבולות בין לאומיים, ולהגיע יום אחד לטורקיה, או לאירופה, או למצולות הים התיכון.
מונולוג של נערה
אפגניסטן היא מן האסונות הגיאו־פוליטיים הגדולים ביותר של זמננו. נפילתה תסב נזק חסר תקנה למעמדה הבינלאומי של ארה"ב, אם גם לא בהכרח למעמדו הפוליטי של הנשיא ביידן. רוב גדול מאוד של האמריקאים סומכים את ידיהם על החלטתו לסיים את המלחמה (בעצם ההחלטה היתה של דונלד טראמפ).
אבל נניח לרגע לתוצאות האסטרטגיות הגלובליות. הבה נחשוב על הנערה האפגאנית, שמונולוג שלה נפוץ בימים האחרונים בטוויטר. המפיצים לא נקבו בשמה. היא מתייפחת בשעה שהיא אומרת, "אנחנו לא מעניינות אף אחד מפני שאנחנו נולדנו באפגניסטן... עליי למחות את דמעותיי כדי להקליט את הווידאו הזה. לאיש לא אכפת מאיתנו. אנחנו נמות לאיטנו על דפי ההיסטוריה. זה לא מצחיק?"
הנערה בת־בלי־שם נולדה בשנים הראשונות לאחר הפלת הטליבאן. היא גדלה בזמנים של חופש יחסי ושל תקוות. היא מגיעה אל פרקה כאשר חשכה כבדה חוזרת. מכל רחבי אפגניסטן מגיעות ידיעות על דיכוי מחודש של נשים. הן מוחזקות במעצר לכל דבר בבתיהן. שערי אוניברסיטאות ובתי ספר נטרקים בפניהן. הן מפוטרות ממקומות עבודתן. יש עדויות שהן מושאות בעל כורחן ללוחמים עטורי הניצחון.
אמריקה נוחלת מפלה אסטרטגית, אבל האפגאנים הם המפסידים האמיתיים.
רשימות קודמות ב-yoavkarny.com ובגלובס: https://tinyurl.com/yoavkarny
ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny
כתבות
ני"ע
