בחברות הממשלתיות וברשויות נכשלים בהשקעות: הפערים המדהימים אל מול השוק

התשואה השנתית הממוצעת של השקעות לטווח ארוך של הרשויות המקומיות עמדה בין השנים 2017-2019 על 2.4%, הרבה פחות מאשר התשואה שהשיגו תשע קרנות הפנסיה החדשות באותה התקופה, אשר עמדה על פי נתוני גמל נט על 7.27%. הפערים האלו בין השקעות גופים ציבוריים לבין השוק הפרטי נחשפים גם בהשוואה לתשואות שהשיגו חברות הממשלתיות ותאגידים סטטוטוריים שבדק משרד מבקר המדינה בהשקעות שוטפות, שם עמדה התשואה הממוצעת בין השנים 2017-2019 על 3.83%.

במשרד מבקר המדינה בחנו עשרות רשויות מקומיות וכן שורה של גופים ממשלתיים, החל מהחברות אשרא (הפועלת כמבטח בתחום ביטוח אשראי לטווח בינוני וארוך), קנט (עוסקת בביטוח מפני נזקי טבע בחקלאות) וקרנית (מטפלת בנזקי גוף ומטרתה לפצות נפגע הזכאי לפיצויים לפי חוק הפלת"ד), ועד לחברת החשמל, נמלי אשדוד וחיפה ורשות שדות התעופה.

ממצאי הבדיקה גילו כי תיקי ההשקעות הסולידיים של הגופים הממשלתיים פגעו בהם ובחוסכים בשנות גאות בבורסה, אך בעתות משבר, כמו לדוגמה בעת הירידות בשוק ההון בסוף שנת 2018 וכן עם פרוץ נגיף הקורונה בתחילת 2020 סייעו להם לשמור על הכספים.

באשר לחברות הממשלתיות, מבדיקת המבקר עולה כי בשנת 2017 התשואה שלהם נעה בין 1.28% (קרנית) עד 5.01% (אשרא). זאת למול תשואה ממוצעת של קרנות ההשתלמות בתקופה המקבילה אשר הסתכמה ב-6.9%, ותשואה של מדדי ת"א 125 ותל בונד 60 בתקופה המקבילה שהסתכמה ב-6.87% וב-5.79% בהתאמה. לשם השוואה, בשנה זו השיגה קרן הפנסיה של אלטשולר שחם במסלול לבני 50 ומטה תשואה מצטברת של 12.28%, יותר מפי שניים ביחס לחברות הממשלתיות.

תמונה דומה השתקפה בשנת 2019 שגם היא הייתה שנה של עליות בשוק ההון. בגופים שנבדקו נעה התשואה בין 5.58% (קרנית) עד 10.36% (אשרא) למול רווח של קרנות ההשתלמות בתקופה המקבילה אשר הסתכם ב-11.94%, ורווח של מדדי ת"א 125 ותל בונד 60 בתקופה המקבילה שהסתכם ב-21.2% וב-7.37% בהתאמה.

לעומת זאת, בשנים קשות בשוקי ההון, התמונה כאמור הפוכה. בשנת 2018, שהסתיימה בירידות שערים שמחקו את ההצלחה במשך רוב השנה, בגופים שנבדקו נעה התשואה מהפסד של 1.17% (אשרא) עד רווח של 2.47% (קרנית) למול הפסד של קרנות ההשתלמות בתקופה המקבילה אשר הסתכם ב-1.22%, והפסד של מדדי ת"א 125 ותל בונד 60 בתקופה המקבילה שהסתכם ב-2.44% וב-0.79% בהתאמה.

כך היה גם במחצית הראשונה של 2020, עם השפעת הקורונה בתחילת אותה שנה. אשרא רשמה רווח של 2.08% בעוד קרנות ההשתלמות רשמו בממוצע בתקופה המקבילה הפסד שהסתכם ב-5.1%, ואילו מדדי ת"א 125 ותל בונד 60 ירדו ב-18.18% וב-5.49% בהתאמה.

כאשר בוחנים את תיקי ההשקעות של שלושת הגופים הממשלתיים, אפשר לראות כי מה שסייע לאשרא להצטיין אל מול קרנות ההשתלמות ואל מול מדד ת"א 125, הוא מיעוט ההחזקה של החברה במניות. בחודשים ינואר-יוני 2020, עם התפרצות הקורונה, שיעור המניות של אשרא עמד על 14% בלבד, לעומת 27% בקרנית. לעומת זאת, אשרא מחזיקה 54% מהתיק בבאג"ח קונצרניות ו-7% במזומן.

עובדי חברת החשמל הפסידו פחות עם תחילת הקורונה

המבקר בחן כאמור גם ארבע חברות ממשלתיות - חברת החשמל, הנמלים באשדוד ובחיפה ורשות שדות התעופה. מהנתונים שנאספו עולה כי התשואות שהשיגו בחברות אלה מהשקעות עבור החסכונות הפנסיוניים של עובדיהן קרובים הרבה יותר לנעשה בשוק וחלק מהן אף השיגו תשואה טובה יותר לעומת קרנות מרכזיות לפיצויים.

כך למשל, בשנת 2019 רשם תיק ההשקעות לפנסיה של חברת החשמל תשואה מצטברת של 11.1%, גבוה יותר מאשר ממוצע הקרנות המרכזיות לפיצויים שעמד על 10.87%. גם הקרן של רשות שדות התעופה רשמה באותה שנה תשואה נאה של 9.4%.

איכות ניהול ההשקעות של חברת החשמל באה לידי ביטוי גם במחצית הראשונה של 2020, כשהיא רשמה ירידה של 1.02% בלבד בעקבות הנפילות בשוק ההון כתוצאה מהקורונה. זאת בעוד ממוצע הקרנות המרכזיות לפיצויים עמד על תשואה שלילית של כ-5%. המשמעות היא שתיק ההשקעות הותאם לירידות יותר מאשר בשנת 2018, אז איבד התיק של חברות החשמל 4.6%, בעוד ממוצע השוק עמד על ירידה של 1.33%.

ברשות שדות התעופה רשמו בחודשים ינואר-יוני 2020 תשואה שלילית של 3.8% ובנמלי אשדוד וחיפה תשואות שליליות של 3.23% ו-3.69% בהתאמה.

מבט על הרכב תיק ההשקעות של החברות הממשלתיות מראה כי התיק של חברת החשמל נכון לסוף חודש יוני 2020 הוא הסולידי ביותר, כאשר 57% ממנו מושקע באג"ח ממשלתיות, 25% באג"ח קונצרני ורק 7% במניות. לעומתו, ברש"ת מאמינים פחות באג"ח ממשלתי (43%) ביחס לחברות האחרות, ויותר במניות (18%), אך משקיעים גם באג"ח לא סחיר (7%). בשני הנמלים החזיקו שיעור זהה של אג"ח ממשלתי (52%), אך באשדוד מאמינים יותר באג"ח קונצרני - 8% יותר מאשר בחיפה, ופחות במניות - 4% פחות.

ומה לגבי היקף התיקים המנוהלים? התיק של רשות שדות התעופה, שעמד בסוף יוני על 3.75 מיליארד שקל, מנוהל בניהול עצמי באמצעות 11 מנהלי תיקים. יתרת תיק ההשקעות לפנסיה של חברת החשמל הסתכמה בתקופה זו ב-1.57 מיליארד שקל המנוהלים על ידי שני מנהלי השקעות, כשלצדה יתרת קופת גמל מרכזית לקצבה הסתכמה בכ-36.2 מיליארד שקל אשר מורכבת בעיקר מאגרות חוב, ממניות, מקרנות השקעה, מפיקדונות וממזומנים.

תיק ההשקעות המיועדות לפנסיה בנמל אשדוד הסתכם בסוף יוני 2020 ב-506 מיליון שקל והוא נוהל על ידי חמישה מנהלי תיקים בפיקוח ועדת ההשקעות של הנמל, ואילו תיק ההשקעות המיועדות לפנסיה של נמל חיפה הסתכם באותה עת ב-611 מיליון שקל ונוהל גם הוא בידי חמישה מנהלי תיקים ובפיקוח ועדת השקעות.

הרשויות העשירות מייצרות עוד כסף לטווח ארוך

מבקר המדינה בחן גם את תיקי ההשקעות של הרשויות המקומיות. הבדיקה הסתמכה על 23 רשויות מקומיות שהחזיקו בתיק השקעות לטווח ארוך והשיבו לשאלון המבקר, וממנה עולה כי סך התיק לטווח ארוך של הרשויות שנבדקו עמד בסוף יוני 2020 על 4.9 מיליארד שקל, וכי עיריית תל אביב יפו מנהלת כ-50% מהסכום הכולל שמנוהל ברשויות שנבדקו, כשהיא מנהלת 2.46 מיליארד שקל.

מהבדיקה עולה עוד כי קיים פער משמעותי בין הרשויות הנמצאות בדירוג חברתי-כלכלי גבוה לרשויות שנמצאות בדירוג חברתי-כלכלי נמוך. כך לדוגמה, 82% מהרשויות בדירוג גבוה (5 עד 10) מחזיקות בתיק השקעות פעיל, ואילו מהרשויות בדירוג נמוך החזיקו בתיק השקעות פעיל 28% בלבד.

פער ניכר נוסף נמצא בין רשויות יהודיות (ללא תל אביב-יפו), שבהן שווי התיק לטווח ארוך מסתכם ב-120 מיליון שקל בממוצע, לרשויות הערביות והמעורבות עם שווי תיק של 19 מיליון שקל בממוצע וכי תיק ההשקעות ארוך הטווח בעיריות (ללא תל אביב-יפו) עמד על 133 מיליון שקל, לעומת 47 מיליון שקל ברשויות האזוריות והמקומיות, ותיק ההשקעות של הרשויות ממרכז הארץ (ללא תל אביב-יפו) עמד על כ-132 מיליון שקל, לעומת 36 מיליון שקל ברשויות מהפריפריה.

כאשר בוחנים את התשואה של תיקי ההשקעות של העיריות בין 2017 לסוף המחצית הראשונה של 2020, רואים כי את התשואות הממוצעות הגבוהות ביותר השיגו ברמת השרון (2.74%), הרצליה (2.70), מודיעין-מכבים-רעות (2.68%) ומועצת תמר (2.68%). תל אביב נמצאת במרכז הדירוג עם תשואה ממוצעת של 2.23% כשבתחתית חוף הכרמל (1.93%) ושוהם (1.90%).

מהשוואת התשואה בתיק ההשקעות של הרשויות לתשואה בקרנות ההשתלמות והקופות המרכזיות לפיצויים עולה כי בתקופה הנבדקת, בא לידי ביטוי מבנה התיק השמרני נטול המניות של הרשויות בתנודתיות הנמוכה יחסית של התיק ביחס לקרנות ההשוואה.

כך לדוגמה, בשנים שבהן הייתה תשואה חיובית גבוהה (2017 ו-2019) השיא תיק הרשויות תשואה שעמדה על כמחצית התשואה שהתקבלה בקרנות ההשוואה. בתקופת משבר הקורונה, אשר הובילה לירידות חדות בשווקים בעיקר בחודש מרץ 2020, ספג תיק הרשויות ירידה נמוכה יחסית בתקופה שבין ינואר 2020 ליוני 2020, ירידה שעמדה על 1.6% בלבד לעומת ירידה של 5% ומעלה בקרנות ההשוואה.

"כיוון שהתשואה על תיק ההשקעות מאפשר לרשות להגדיל את המקורות התקציביים שלה, מומלץ כי משרד הפנים יבחן את הסיבות לכך שרשויות רבות מאלו שנבדקו בשאלון (54%, 27 מתוך 50 רשויות) אינן מנהלות תיק השקעות ארוך טווח. במסגרת זו מוצע להבחין בין רשויות ללא עודפי כספים פנויים להשקעה לרשויות שלהן יש עודפי כספים והנמנעות מהשקעה בתיק עם ניירות ערך", הסביר מבקר המדינה.