מה לא עבד בהגירה של ענקיות הטכנולוגיה לבאר שבע ולמה לא כולם מרוצים מהקמפיינים הראוותניים בהייטק?

מחקר חדש של הכנסת חשף כיצד כשלה - ובסופו של דבר נסגרה - התוכנית הממשלתית להבאת חברות הייטק גדולות לפריפריה. תוכנית "מסלול 15", עודדה חברות הייטק גדולות בעלות מחזור מכירות של עשרות מיליוני דולרים לפתוח סניף בבאר שבע, ובמסגרתה השקיעה רשות החדשנות 624 מיליון דולר בסבסוד משכורות במרכזי פיתוח דרומיים של ארבע חברות: ECI, EMC, רד ואודיוקודס.

לקבלת סיכום השבוע במייל: הירשמו כאן

יותר מעשור לאחר הקמת התוכנית, התבררה התוצאה העגומה: מרכזי הפיתוח שלא נסגרו - צמצמו את פעילותם או לכל הפחות שימרו את גודלם במקום לצמוח. אחרים המירו את פעילות המו"פ החדשנית לתחזוקה של קוד או לפיתוח מוצרים בסיכון נמוך, מודל המזכיר את מרכזי האוף-שור שפותחות חברות הייטק גדולות בהודו או באוקראינה.

הלקח העגום מגניזת התוכנית הולך ומחלחל כיום ברשות החדשנות ובמשרד המדע, ויש לו השלכות מרחיקות לכת גם על משרד החינוך: עובדי ההייטק מהמרכז לא מעוניינים להגר אל הפריפריה. סבסוד ממשלתי ודאי לא יביא אותם לשם. במקום זאת, יש לחזק ולפתח את הטאלנטים הקיימים בפריפריה בסיוע ליזמים מקומיים או בהשקעה במעבדות ובבתי ספר מדעיים. אולי יקח מעט יותר זמן לפתח את ההייטק בפריפריה, אך זו דרך כלכלית יותר ובסופו של דבר גם הוגנת כלפי תושבי המקום.

וגם: למנהלי מיתוג המעסיק נמאס משטף הקמפיינים לגיוס עובדים, הויכוח על ההקלות במס לעולים הייטקיסטים ולתושבים חוזרים, קוינבייס מגיעה לראשונה לישראל ומחקר חדש מתחקה אחר האתגרים האמיתיים העומדים לפתחם של ילדים במשפחות ברילוקיישן. זה היה השבוע בעמודי ההייטק והמדע של גלובס.

1. שמים את הפריפריה בצד

כיצד הושקעו מאות מיליוני שקלים במטרה לעודד חברות הייטק להקים מרכזי פיתוח בבאר שבע ומדוע מעולם לא קמה תוכנית "שמים את הפריפריה במרכז"? מחקר חדש של הכנסת מציג את הכישלון המערכתי ורב-השנים בהתפשטות ההייטק אל מחוץ לתל-אביב.

 2. המדינה נותנת להייטקיסטים סוכרייה. מה חושבים על זה המומחים? 

התוכנית לתת הקלות מס להייטקיסטים שחוזרים מרילוקיישן מעוררת מחלוקת בקרב מומחי המס. מצד אחד - המהלך יאפשר לחברות הישראליות לצמוח ולגדול, ומצד שני הוא עשוי להיות פתח לאי-שוויון שרק הולך וגדל. ומה עם הסכומים שההייטקיסטים השבים יצטרכו לשלם לביטוח לאומי?

3. כיצד מנסה משרד המשפטים לשנות את חוקי המשחק ברשת

לגלובס נודע כי הוועדה שהקים משרד המשפטים תפעל כבר בתחילת הדרך על מנת לתקן מספר חוקים - בין היתר חוק לשון הרע - ולהחיל אותם גם על המרחב הדיגיטלי. בנוסף, הכוונה היא לחייב את ענקיות הטכנולוגיה להסיר חומרים פוגעניים מהרשת. יו"ר הוועדה ערן דוידי: "לא מדברים על האם, אלא על איך ומתי". לידיעה הבלעדית.

 4. באמצעות רכישה של חברת סייבר: בורסת הקריפטו הגדולה בארה"ב מגיעה לישראל 

קוינבייס, שנסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 61 מיליארד דולר, הודיעה על רכישת הסטארט-אפ הישראלי אנבאונד סקיוריטי העוסק בתחום של אבטחת קריפטו. הרכישה תשמש כבסיס למרכז מחקר ופיתוח מקומי שאותו מתכוונת קוינבייס להגדיל משמעותית בשנים הבאות.

 5. "מערבולת של שופוני": לא כולם בהייטק אוהבים את הטרנד החדש בענף 

"פוגעים בתדמית העובדים", "לא אמיצים מספיק בשביל הדורות הצעירים", "תחרות למי יש יותר גדול" - אלה כמה מהביקורות ששמענו ממומחים למיתוג מעסיק בחברות הייטק על שטף הפרסומות והקמפיינים לגיוס מועמדים. אם זה לא אפקטיבי אז מה כן?

6. הקורונה הייתה טובה לסטארט-אפים הישראלים? לא לכולם

שתי חברות סטארט-אפ הפעילות בשווקים שנפגעו במשבר הצליחו לשמר את מעמדן כחדי קרן. פאנדבוקס, הפעילה בתחום האשראי לעסקים שספג מכה קשה כאשר לקוחות התקשו לעמוד בהחזרי הלוואות, הציגה עליית שווי מתונה בלבד. חברת ויה שראתה כיצד התחבורה הציבורית נעצרת ב-2020, הציגה עליית שווי בזכות הפקקים שאחרי הקורונה.

7. פודקאסט הצוללת: היזם בן ה-57 שהיה לו פתרון אבל לא "בעיה" - ובנה את יצרנית השבבים הגדולה בעולם

בתוך 30 שנה הפכה חברת ייצור השבבים הטייואנית TSMC למונופול שכל החברות הגדולות - מאפל ואמזון ועד וואווי ואנבידיה - תלויות בשירותיה, ואפילו מגדירות אותה "אוויר לנשימה". האזינו לפרק החדש בפודקאסט "הצוללת".

 8. ילדי הרילוקיישן 

חזית המדע: סקירה של מחקרים על ילדי "התרבות השלישית" שפורסמה לאחרונה, מעלה מאפיינים משותפים: לפעמים הקליטה חזרה בארץ המקור קשה יותר מהיטמעות בתרבות החדשה.