איילת שקד: "יש למדינה אינטרס ליישב את הנגב. לתפוס קרקעות זו לא בושה"

איילת שקד התבטאה לא פעם בזמן האחרון על רצונה להקים ערים חדשות בישראל. היום (ג'), בוועידת ישראל לעסקים היא עומתה עם השאלה האם לא מדובר שוב בערי שינה, כלומר ערים שתושביהן לא עובדים בשטחה, והשיבה בתקיפות כי מדובר באידיאל, ובטענה פטרונליסטית, ואף הסבירה מדוע הרצון של מינהל התכנון להתמקד בבנייה במרכז הארץ, אינו נכון.

"זו ציונות ואין ציונות של היום או אתמול. גם בנגב או בגליל צריך להקים ערים חדשות", היא אמרה בשיחה עם סגן העורכת של גלובס, דרור מרמור, שהקשה עליה ושאל מדוע היא שולחת אנשים לנגב או לגליל בעוד היא מתגוררת בתל אביב.

"אף אחד לא שולח אף אחד. בדימונה שווקו 3,000 דירות והן נחטפו. תפסיקו עם הפטרונליזם הזה. אנשים רוצים לגור בנגב, בגללי ובגולן. זו המציאות ואם יודעים מה קורה בגליל ובנגב יש למדינה אינטרס להקים ישובים חדשים גם בנגב. לא סיימנו את החזון של בן גוריון. וכן, גם אם רוצים להקים עיר חרדית. יש התפתחות גדולה אצל האוכלוסייה הזו וכמו שהם גרים במרכז הם יכולים גם לגור בנגב".

האם את רוצה ערים של חרדים וערים של ערבים?
"יש גם וגם. מי שרוצה הטרוגניות יכול לגור בערים הטרוגניות. ערבי שירצה לגור בסכנין יגור בסכנין וערבי שרוצה בלוד יגור בלוד. אין אף מדינה עם כזו צמיחה באוכלוסייה ולכן בפועל צריך להגדיל את ההיצע".

אין אף מתכנן בעולם המערבי שאומר שצריך לעבור לערים חדשות. זה מצריך בניית בתי חולים, מוסדות חינוך. את שולחת 500 משפחות הומוגניות לגור בנגב.
"אף אחד לא מכריח אותן לגור בנגב. יש למדינה אינטרס ליישב את הנגב. לתפוס קרקעות זו לא בושה. הנגב לא מיושב באוכלוסייה נרחבת ויש הרבה מה לעשות שם וזה אידיאל בעיני. נתתי דוגמה על דימונה, זה הנגב. יחידות הדיור נחטפות וכך גם בנתיבות, בשדרות ובירוחם. אפשר גם להקים ישובים כפריים. יש חלוצים שרוצים להקים אותם".

כשאת מקימה ישוב כפרי את לא מחלישה את באר שבע?
"זה פאסה. היום יש אנשים שרוצים לגור בהרבה מקומות. זה לחיות בשנות ה-90. אנשים רוצים לגור שם. פעם זה היה אחד על חשבון השני והיום בכל עיר השיווקים של הדירות נחטפים".

אנשים שחושבים שיקר להם לגור במרכז אומרים נקנה בפריפריה ואם לא יתאים נשכיר שם.
"זה גם שטויות כי הוא משכיר את זה למישהו שכן יגור שם.

או שהוא יגלה שיש עוד מי שחשב כמוהו.
"אבל זה היצע וביקוש".

אבל בסוף צריך תעסוקה ותחבורה ציבורית.
"הפוך. ברמת הגולן ככל שנגדיל את הישובים זה יביא את שאר הדברים. את קצרין אנחנו רוצים להגדיל ב-5,000 מקומות דיור. זה מטורף. יש בגולן גם מקום להרחיב את קצרין וגם לבנות עוד ישובים. יש כאן ילודה גבוהה וצריך לדאוג למגורים".

"אישרתי במכה אחת 57 אלף יחידות דיור"

שקד אמרה במהלך השיחה כי היא צפויה לאשר בשנה אחת יותר יחידות דיור מכל השנים בהן פועל הותמ"ל. "יש לנו יעדי תכנון לאשר 105 אלף יחידות בשנה. ראשי הערים מתווכחים איתי מי יכנס לוותמ"ל. פנו אלי מאשדוד, מאשקלן ומרעננה. אישרתי במכה אחת 57 אלף יחידות דיור. אנחנו מאוד מייעלים את ועדות התכנון ואני מקבלת בכל שבוע דוח מהוועדות", היא הסבירה.

באשר להעדפות של ראשי ערים לבנות מרכזי עסקים במקום יחידות דיור על מנת להגדיל את הארנונה, אמרה שקד כי "מבחינת ראשי עיר כל תושב הוא גרעוני. אבל הם בונים כדי להשתתף במאמץ הלאומי. בבאר יעקב ראש העיר בונה אלפי יחידות דיור. ראשי הערים כל הזמן בונים כי הם רוצים שתהיה להם עיר מתפתחת ומשגשגת. אני עובדת עם כל ראשי הערים בארץ ואפשר על יד אחת לספור את ראשי הערים שלא רוצים לבנות. זה נכון שיש הרבה יותר אזורי תעשייה מתוכננים ומשרדים שלא צריך, אבל העברנו כבר שינוי להפוך חלק מהם למגורים".

מה לגבי מתקנים כמו שדה התעופה בהרצליה שאין לאן להעביר אותו וגם את תחנת הכוח בתל אביב?
"אתה צודק זו בעיה גדולה. הנושא של שדה תעופה לתעופה פנימית ותחנת הכוח מאוד בעייתיים. אני לא רוצה להתבטא כי צריכה להיות ישיבה של הוות"ל בנושא. ראשי ערים לא רוצים שדה תעופה או תחנת כוח בשטח שלהם. חזרתי לא מזמן מאבו דאבי ומדובאי והלוואי שנפתח את היכולת שלהם לבנות בים. אבל צריך למצוא פתרון. זה שראשי הערים והרשויות אומרים זה לא יהיה בחצר שלי, אנחנו נצטרך להכריע ולשים את זה בחצר של מישהו".

באשר לתפקיד שרת הפנים שהיא ממלאת, לאחר שכבר הייתה שרת המשפטים, אמרה שקד כי שרת הפנים זה אחד משניים או שלושת התפקידים הכי חשובים במדינה. "בפוליטיקה חיים מיום ליום. קשה לחיות את העתיד אבל אני חייה בהווה ובתכנון, ויש לנו המון עבודה. אני עובדת עם שר השיכון ושר האוצר בצורה יוצאת מהכלל כדי לפתור את המשבר הזה (משבר הדיור). אני עובדת גם עם שרת התחבורה. שמנו יעד ל-80 אלף יחידות דיור לשיווק וחלק גדול שווק כבר השנה. מעולם לא שיווקו כאן מספרים כאלה.

לשם כך צריך לבנות את הערים הנכונות והתחבורה הנכונה.
"תחבורה זה בהחלט משבר גדול מאוד שאנחנו נדרשים לו".

באנו לדבר על תכנון אבל אי אפשר בלי הקורונה שחוזרת. שמענו את שר האוצר שמנסה לקחת צעד אחורה?
"ראש הממשלה הבין את המציאות מאוד מוקדם והוביל צעד מאוד נכון של צמצום כניסת זרים לארץ והגזרה המשמעותית של טיסות. בזכות הצעד הזה הצלחנו להאט את כניסת הנגיף. אירופה כבר בסדרים מאוד גדולים ומדינות בסדר גודל שלנו עם עשרות אלפי מאומתים ביום. הצלחנו לעכב את הכניסה ולתת את הזמן הזה כדי להתחסן. מי שלא מחוסן בסיכון גבוה להידבק. זה נגיף מדבק בצורה בלתי נתפסת שלא הכרנו קודם. צריך לחסן את רוב הילדים זה מאוד חשוב. המיליון איש שלא התחסנו, אני פונה אליהם מכאן, מיליון אנשים מבוגרים שלא לקחו את הבוסטר ללכת היום לקבל את הבוסטר.

"יש לנו היום או מחר קבינט קורונה. אתמול הייתה ישיבת הכנה ומתכוונים לעשות תו ירוק עוד יותר מהודק כדי שאנשים יתחסנו. מקדמי ההדבקה, אם הגענו בעבר ל-1.4 זה היה המון והיום אנחנו ב-1.4 או 1.5. זו התפתחות משמעותית ובהחלט נהדק את התו הירוק".

גילוי מלא: הוועידה בשיתוף בנק הפועלים ובחסות תנועת אור, הפניקס, פרופימקס, אמדוקס, שטראוס, אזורים, HOT וסופר-פארם. ובהשתתפות: מקורות, חברת חשמל, נמל אשדוד, עיריית תל אביב ורשות החדשנות