הפריחה של מגזרי הבנייה והתשתיות בארץ באה לידי ביטוי בדוחות קבוצת התשתיות והבנייה אלקטרה , הנמצאת בשליטת אלקו של משפחת זלקינד. אלקטרה סיימה את 2021 עם הכנסות של כ-9 מיליארד שקל, צמיחה של 16%. הרווח התפעולי של החברה גדל ב-9.4% לכ-395 מיליון שקל, ובשורה התחתונה רשמה אלקטרה שיפור של 31% ברווח הנקי, שהגיע לכ-196 מיליון שקל אשתקד.
אלקטרה פועלת, באמצעות החברות הבנות שבבעלותה, בחמישה מגזרי פעילות: פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל; פרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל; הפעלה, שירות ואחזקה; פיתוח והקמה של נדל"ן בייזום; ומגזר הזכיינות.
באפריל אשתקד השלימה אלקטרה את רכישת חברת אפיקים, הפועלת בתחום התחבורה הציבורית וההיסעים, מה שתרם לצמיחה בהכנסות. בנוסף, גידול בהכנסות מגזר פרויקטים למבנים ותשתיות בישראל ובמגזר הפעלה, שירות ואחזקה, ורישום לראשונה של הכנסות מפרויקט קריית הממשלה בנתניה ומפעילות בתחום בדיקות הקורונה, תרמו אף הם לצמיחה.
את הרבעון הרביעי סיימה אלקטרה, שאותה מוביל המנכ"ל איתמר דויטשר, עם עלייה של 20% בהכנסות לעומת הרבעון המקביל ב-2020, לרמה של 2.48 מיליארד שקל. בשורה התחתונה רשמה החברה רווח נקי של 45 מיליון שקל, עלייה של 12% לעומת הרבעון המקביל. במקביל לפרסום הדוחות אישר דירקטוריון החברה חלוקת דיבידנד חצי-שנתי בהיקף של כ-40 מיליון שקל.
עוד עולה מהדוחות כי צבר העבודות של אלקטרה בסוף 2021 הסתכם בכ-23.6 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-17 מיליארד שקל בסוף שנת 2020. הצבר צפוי לגדול עוד לאחר שבחודש ינואר השנה עדכנה החברה כי חברת טי.אם.טי, המוחזקת על ידי אלקטרה בשיעור של 40%, זכתה במכרז של נ.ת.ע לתכנון, הקמה ותחזוקה של הקו הירוק של הרכבת הקלה בתל אביב. היקפו הכולל של הפרויקט נאמד בכ-9 מיליארד שקל, ותקופת הזכיון הינה ל-25 שנה, וכוללת חמש שנות הקמה ו-20 שנות תחזוקה.
מניית אלקטרה רשמה בשנה האחרונה עלייה של 42% (ושל 178% בשלוש שנים) ושווייה של החברה בבורסה הגיע לכ-9.1 מיליארד שקל. המנכ"ל דויטשר זכה לשכר בעלות של 12.5 מיליון שקל, מתוכו 5.5 מיליון שקל מענק. מנכ"ל החברה הבת אלקטרה בנייה, ירון שורק, זכה לתגמול של 7, מיליון שקל, מתוכו 5.2 מיליון שקל מענק.
דויטשר: "עד שלא נגיע לנקודת שיווי-המשקל, העלייה לא תיעצר
מנכ"ל קבוצת אלקטרה, איתמר דויטשר, מי שהיה במשך כעשור מנכ"ל דניה סיבוס ושכבר לפני עשורים רבים עסק בבניית בנייני מבוגרים, גם עבור אנשי העלייה הגדולה מחבר העמים בשנות ה־90, מתבונן בימים אלה על המתחולל בענף, וקובע: "עד שלא נגיע לנקודת שיווי-המשקל, לא תיעצר עליית המחירים בענף הנדל"ן, ואנחנו לא נמצאים בנקודת שיווי-המשקל.
"האינדיקציה לכך לא מגיעה רק מהדיבורים, גם מה'תרופות' שמנסים לתת לבעיה, בדמות התוכניות הרבות שאנחנו שומעים עליהן חדשות לבקרים, מצד הממשלה, שר האוצר ועוד: תרופה נותנים לבעיה, ולכן כל עוד מדברים על תרופות, הבעיה קיימת. כאב הראש הזה עדיין קיים, כי אם הוא לא היה קיים, לא היינו מדברים על אותן תרופות".
"ביום שיפסיקו לדבר על תרופות, נדע שהבעיה נפתרה", ממשיך דויטשר. "האם התרופה תעזור ובאיזה קצב היא תעזור? אני לא חושב שיש מישהו שיודע, וגם לא יהיה נכון לתת כאן תחזית. לפי האינדיקציות ממשרדי המכירות, כרגע ההיצע עדיין לא מגיע לרמה של הביקושים, ולכן עליית המחירים תימשך. בהמשך השנה נצטרך לבחון אם התרופות האלה באמת מביאות פתרון לצינון המחירים, או לא.
"עוד מוקדם לדעת מה יהיה - בין היתר משום שייתכן שכמות העולים שמדברים עליה כעת תהיה גבוהה. אם היקף העלייה יהיה פתאום גבוה, לא נורמטיבי, כמו שקרה בשנות ה־90, ייכנסו פרמטרים נוספים לתמונה, שרק יגדילו את הביקוש".
"בשנת ה־90 הוכפלה ושולשה כמות הדירות בתוך שנתיים"
לא במקרה מזכיר דויטשר את העלייה בשנות ה־90. תנופת הבנייה האדירה שהתרחשה אז ברחבי הארץ היא משהו ללמוד ממנו, ודויטשר היה שם: "באותן שנים הגענו לסיטואציה שבה בתוך שנתיים הוכפלה ושולשה כמות הדירות שיצאה לשוק. היו תמריצים לקבלנים לסיים את העבודה בתוך שישה חודשים - דבר שאף קבלן לא עושה כיום, ובנינו כאן דירות שעומדות עד היום. זו הייתה בנייה טרומית, עם תמריצים, עם לוחות זמנים ברורים ועם רגולציה נכונה. תוכניות כאלה ניתן לעשות וניתן ליישם גם היום".
ומה באשר להצלחת תוכניות הממשלה לדיור - בטווח הרחוק לכל הפחות? "כל דבר שמאפשר הגדלת היצע - ואני מתעלם כרגע משאלות סוציולוגיות בנוגע למתן הנחות לקבוצות ולמגזר כזה או אחר - וכל דבר שיאיץ את כמות הדירות שיבשילו, אני חושב שהוא נכון. ישנם כנראה הרבה מאוד מבחנים עבור כל תוכנית ממשלתית כזו, אבל כאן צריך בעיקר לראות אם זה מגדיל את ההיצע, ובאיזה קצב. אני מניח שבשנת 2022 התרופות מהמדינה לא יביאו לצינון המיוחל, כי לוקח זמן עד שתוכניות כאלה מגיעות להבשלה. גם פה נמצא את עצמנו עם תהליך ארוך יחסית".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
