קצת קשה להחליט בעניין ולדימיר פוטין: האם הוא מאמין במה שהוא אומר? האם הוא אומר מה שהוא מאמין? האם הוא מנסה לשכנע את שומעיו, או אולי מנסה לשכנע את עצמו? השאלות האלה מעסיקות עכשיו את הדמוקרטיות המערביות, אבל לא רק אותן, מפני שלשיחה של נשיא רוסיה עם עצמו יש תוצאות מרחיקות לכת.
קנת' רוגוף, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת הרווארד, הכלכלן הראשי לשעבר של קרן המטבע הבינלאומית, אומר לבי.בי.סי, כי "מאות מיליונים בכל רחבי העולם מתהלכים רעבים", ו"יותר מחצי מ־70 הארצות העניות ביותר בעולם נמצאות בחדלות פרעון או במצוקת חובות".
הקשר למשבר אוקראינה? דגנים, דשנים ונפט. לפוטין נדמה שהדמוקרטיות המערביות הן המשלמות את המחיר על עליית מחירי הנפט והמזון בשוקי העולם. "הן תקעו גול עצמי", הוא אמר בתחילת השבוע, בטון הרגיל של שמחה לאיד, המאפיין חלק כה גדול של התבטאויותיו על עניינים בינלאומיים.
ואף כי ברור שמענישי רוסיה סובלים במידת מה מתוצאות הענישה, הקורבנות הגדולים ביותר נמצאים הרחק מאירופה. הם משקיפים פסיביים לחלוטין באסון הפוליטי, הצבאי והאנושי המתחולל מעבר לאוקיאנוס.
"סוכן מכירות של טרנזיסטורים"
שאלת "הגול העצמי" בתודעת פוטין מלמדת משהו על תהליך קבלת ההחלטות שלו. נראה בעליל שהוא לא הביא בחשבון את תגובת הדמוקרטיות המערביות. הוא חשב שהוא מכיר את המערב מפגישותיו התכופות עם פוליטיקאים מערביים. הם הצטיירו בעיניו כמעט באופן שבו ראש ממשלה יפני הצטייר באוזני נשיא צרפת שארל דה גול, לפני 60 שנה. "היום ביקר אצלי סוכן מכירות של טרנזיסטורים", כתב דה גול ביומנו ב־1962.
בשביל מנהיגים סמכותניים, ששיג־ושיח להם עם שר ההיסטוריה, חולשה וחוסר חזון נודפים מראשי ממשלות, המעמידים מסחר בראש מעייניהם (זאת אומרת, מחשיבים מקומות עבודה ורמת מחייה יותר מאשר משוואות אסטרטגיות של יחסים בינלאומיים).
בעיני הסמכותנים האלה, הדמוקרטיות המערביות של הדור האחרון לוקות בחולשה מבנית, המקטינה את יכולתן להגיע להחלטות נחרצות ולקבל עליהן סיכונים. נראה שפוטין ואולי גם יועציו ציפו באמת ובתמים שהמערב יגיב במשיכת כתפיים על נפילת אוקראינה כל זמן שהנפט והגז יוסיפו לזרום. סנקציות כלשהן אמנם יבואו, אבל הן יהיו שקולות כנגד סטירת־לחי קלה.
איזה בליצקריג נכשל בדיוק?
היה מעניין להאזין לנאום שפוטין נשא השבוע. חוץ מההערה על "הגול העצמי", הוא גם הכריז ש"הבליצקריג הכלכלי" של המערב נכשל.
פוטין, בעיני עצמו, ניצח אפוא בשני קרבות: הוא הביס את המאמץ המערבי להרוס את כלכלת רוסיה "במהירות", והוא הסב נזק לכלכלותיהן של "הארצות הלא־ידידותיות" בנאט"ו ובאיחוד האירופי. באותו הנאום הוא הודה גם ללא חמדה, שברוסיה משתוללת אינפלציה, 17% ויותר, הפוגעת בתקציביהן של משפחות רוסיות.
הודעת הניצחון הזו הייתה נשמעת משכנעת קצת יותר אלמלא באה בסמיכות זמנים להודעתו של ראש עיריית מוסקבה. הוא כתב בבלוג שלו, כי 200 אלף מתושבי עיר הבירה איבדו את מקומות העבודה שלהם מאז התחיל המערב להטיל סנקציות כלכליות. העיר תזרים סיוע שווה ערך ל־40 מיליון דולר כדי למנוע התמוטטות כלכלית.
יום אחד לאחר נאום החצי־ניצחון של הנשיא, שר האוצר שלו הודיע כי 2.5 טריליון רובל (32 מיליארד דולר) יימשכו מן הרזרבות של הממשלה כדי לתמוך בכלכלה. רוסיה צברה יותר מ־600 מיליארד דולר בקרן מיוחדת ליום סגריר, הניזונה ממכירות הנפט והגז. אבל לפחות חצי המזומנים של הקרן תקועים בבנקים במערב. הסנקציות הקפיאו אותם.
המשנה לשר האוצר של ארה"ב, וואלי אדיימו אומר בראיון ל־AP, כי מטרת הסנקציות הושגה לפחות במובן אחד: פוטין נאלץ להפנות משאבים לצורכי פנים במקום להוציא אותם על המלחמה באוקראינה. "פוטין אמר לפני כמה שבועות שהסנקציות המערביות יחייבו את כלכלת רוסיה להשתנות. הוא לא אמר, לעומת זאת, שהשינוי הזה יהיה כרוך בכלכלה שתהיה הרבה פחות גמישה, קטנה יותר, מסוגלת פחות להקרין עוצמה בעתיד", אומר אדיימו.
הכלכלן הראשי של קרן המטבע הבינלאומית, פייר־אוליה גורינשה, חזה השבוע שחורות לכלכלת רוסיה. הוא דיבר על "מהלומה ניכרת", שכלכלת רוסיה תתקשה להתאושש ממנה לאורך זמן. השנה, התמ"ג הרוסי עומדת להצטמק בערך ב־8.5%, לפי הקרן. הבנק העולמי מעמיד את ההצטמקות החזויה על 11%. בשנה הבאה, לפי גורינשה, התמ"ג יפחת ב־2.3% נוספים. התפוקה ברוסיה תקטן ב־2023 ב־17%.
"לחזור אל המוצרים של הדורות הקודמים"
נגידת הבנק המרכזי של רוסיה, הידועה במידה גדולה יותר של כנות ושל העזה מרוב עמיתיה, אמרה השבוע, כי הסנקציות המערביות, שעד כה פגעו בעיקר בשוקי הכספים, "יתחילו להשפיע עכשיו במידה גוברת על הכלכלה". הן "יגבילו את היבוא ואת הלוגיסטיקה של סחר החוץ, ובעתיד גם את היצוא".
"על היצרנים ברוסיה יהיה לחפש שותפים חדשים - או לחזור לייצור של מוצרים מן הדורות הקודמים", אמרה הנגידה, על פי דיווח של סוכנות רויטרס.
את המלים "מוצרים מן הדורות הקודמים" אי אפשר לפרש אלא כרמז לתעשייה הסובייטית, בזמן שברית המועצות הייתה מנותקת הלכה למעשה מן השוק העולמי. מעט מאוד רוסים בעלי זיכרון מתגעגעים אל הימים שבהם גרוטאות עם צמיגים נסעו בכבישי רוסיה (ה"מוסקביץ''' וה"זאפורוז'ץ", שניקיטה חרושצ'וב תיאר פעם כ"קופסת גפרורים על גלגלים", וה"ז'יגולי", הלוא היא הרפליקה הסובייטית של פיאט); או אל מכשירי הטלוויזיה, מכונות הכביסה והמחשבים הסובייטיים. בעצם את המחשבים (מיין פריים, לא מחשבים שולחניים) ייצרה בעיקר מזרח־גרמניה עליה השלום.
המשטר הסובייטי לא התעניין במוצרי צריכה. הוא התעניין בטנקים, בחלליות, בטילים, במכונות לתעשייה הכבדה. המוצרים, שלהם רומזת נגידת הבנק המרכזי, שימשו כלכלה, אשר פיגרה בעשרות שנים אחרי המערב. בשלהי קיומה של ברית המועצות, התמ"ג שלה השתווה לזה של פורטוגל.
רוסיה חווה עכשיו את המשבר הכלכלי החמור ביותר שלה מאז 1994, ואת האינפלציה הגבוהה ביותר מאז 2002. מעניין שבנאומו ביום ב', הנשיא פוטין הבטיח לעשות כל מאמץ להפחית את האינפלציה. הנגידה אמרה לעומת זאת ביום ב', שלא תהיה "הפחתה בכל מחיר", מפני שהפחתה כזאת, באמצעות העלאת שערי הריבית, תפגע בכושר ההסתגלות של עולם העסקים. וחוץ מזה, היא אמרה, "מוגבל הוא אורך הזמן שבו כלכלה יכולה לחיות על הרזרבות שלה".
"צמיגים שרופים בערי אירופה המטופחות"
כמובן, האנשים המקיפים את ולדימיר פוטין מסכימים איתו בחפץ לב שניצחון גדול ממשמש ובא, גם בשדות הקטל של אוקראינה וגם בהתנגשות הכלכלית עם הדמוקרטיות המערביות. סגנו של פוטין ונושא כליו, דמיטרי מדבדב, לשעבר נשיא וראש ממשלה, חזה השבוע "היפר־אינפלציה" באירופה, אשר תצית בקרוב מחאות, שילבשו צורה של "מדורות ריחניות של צמיגים ברחובותיהן של ערים אירופיות מטופחות". או אז, חוזה מדבדב, "הדודות והדודים בבריסל", זאת אומרת הנהגת האיחוד האירופי, "יוכרחו לשנות את הרטוריקה שלהם".
הרטוריקה של מדבדב בחודשים האחרונים, כולל הכפירה החוזרת שלו בעצם קיומה של אוקראינה, מלמדת אותנו משהו על מה שמתרחש בחוגו הקרוב של נשיא רוסיה. אם אלה התחזיות המונחות על שולחנו הארוך מאוד, אולי אין זה פלא שרוסיה נמצאת במקום שבו היא נמצאת. שאלת הגול העצמי עומדת לרדוף אותו עוד ימים רבים.
רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes
ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny