לא רק היצואנים: החשש שהמשבר באירופה בדרך לכיס של הישראלים

המשברים באירופה משפיעים כמובן גם על המשק הישראלי. אירופה היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של ישראל. לכאורה, השפל ההיסטורי בשער החליפין של האירו פוגע עוד יותר במצבם של התעשיינים המקומיים ומוזיל את היבוא מאירופה. אלא שבמקביל, משבר האנרגיה והאינפלציה באירופה מעלים את המחירים משמעותית.

"ייצוא בשווי חצי מיליארד דולר כבר נפגע"

רון תומר, יו"ר התאחדות התעשיינים מסביר כי "היצוא שלנו לרוסיה ולאוקראינה הוא כמיליארד דולר בשנה, ואנחנו מעריכים שחצי ממנו נפגע כבר היום. בנוסף לכך, אנחנו סובלים מהתייקרות של חומרי גלם, וגם ההיצע יורד בגלל העובדה שמפעלים רבים באירופה הורידו תפוקה בשל עלויות האנרגיה. בגרמניה ובאיטליה למשל סגרו את הייצור כי זה לא משתלם להם. ברגע שזה קורה, כל התחרות העולמית מצטמצמת והמחירים מטפסים. הביקוש נותר קשיח ואפילו התגבר, אבל חומרי הגלם הצטמצמו. בנוסף לכך, יצרנים רבים דוחים משלוחים של חומרי גלם לישראל בחודשים ארוכים, ותעשיות רבות בישראל עלולות לסבול ממחסור חמור. מספיק שחומר אחד לא מגיע וזה יתקע שרשרת שלמה בייצור. אחת הבעיות שלנו היא שישראל היא לא שוק אסטרטגי חזק מספיק. יצרנים גדולים שיאלצו לבחור למשל בין ארה"ב, אירופה או ישראל, לא בוחרים בנו. זה נכון לחומרי גלם, אבל גם למוצרים מוגמרים.

יו"ר מכון הייצוא: "משבר תשתיתי רחב"

יו"ר מכון היצוא איילת נחמיאס-ורבין אומרת כי היחלשות גוש האירו מדאיגה מאוד את היצואנים שכן מדובר במצבור בעיות נדיר בהיקפו ויש קושי גדול לראות כיצד יעברו את המשבר. "המאפיינים של המשבר הזה אינם בנסיבות מוכרות, זה לא משבר של מטבע, זהו משבר תשתיתי רחב", היא מסבירה. "למשל סוגיית העברת הסחורות בנהרות, שהם נתיב תחבורה וסחורות חשוב למדי באירופה. הריין, הדנובה ואחרים. בניגוד לשינויי שער בדולר שם לבנק ישראל יש כלים להתמודד עם זה ברכישה או מכירה, כאן הבעיה מורכבת יותר. אני לא יודעת עדיין להצביע על דרכי התמודדות ואנחנו שוברים את הראש בנושא".

לדבריה, ירידת ערך האירו מביאה להפחתה חדה בהכנסות היצואנים לאירופה, שכן הם ממירים את התמורה ומקבלים הרבה פחות שקלים לתשלום משכורות, רכישת חומרי גלם וכו'. מדובר ברוב היצואנים הישראלים בשל היות מדינות האיחוד שוק עצום ליצוא הישראלי. "לא הכרנו רמת כאוס עולמי כזאת בדורנו ויש הרבה אלמנטים שקורים עם השפעה עולמית עצומה".

עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר: "להתחזקות השקל יש פנים רבות. כמובן שהיא מחלישה את היצוא ובעיקר יצוא מוצרים. מהצד השני, היא מוזילה את מוצרי היבוא, בהיקף של 91 מיליארד דולר. זה מסייע גם לתעשייה, אבל בעיקר לצרכנים. בעולם הריאלי, היא מעלה את השכר וכוח הקניה של כלל העובדים ומהווה חשיבות יתרה לאלה הרוכשים מכוניות והנוסעים לחו"ל. נוכח הרפורמה שהונהגה לאחרונה ע"י משרד הכלכלה, המגבירה את התחרות ביבוא, יש לצפות שהורדת עלויות היבוא תגולגל גם לצרכנים".