גרמניה מתנתקת ממוסקבה, מלאימה את בתי הזיקוק של רוסיה ובונה צינור נפט

גרמניה הודיעה בימים האחרונים כי תלאים שלושה בתי זיקוק לנפט בבעלות רוסית שפעלו במדינה, באיתות ברור לגבי הנחישות של ברלין לשים קץ לרכש האנרגיה ממוסקבה בעקבות המלחמה באוקראינה, ובצעד שמחריף את המתח ביחסים בין המדינות.

מדובר בבתי זיקוק המעסיקים יחד אלפי עובדים, כולל בעיירה שוודט שבמזרח המדינה, שאחראית לאספקת הדלק לבירת גרמניה. כ־54% מהבעלות עליהם היו עד כה בידי החברה הרוסית "רוזנפט" והוצבו כעת מכוח חקיקת חירום בנאמנות משפטית. במקביל, הממשלה בברלין הודיעה כי תשדרג בעלות של 400 מיליון אירו את הצינור המחבר בין נמל רוסטוק שבים הבלטי לבית הזיקוק בשוודט, כדי להזרים אליו נפט המגיע במכליות.

• מלחמת האנרגיה של ולדימיר פוטין נגד אירופה נכשלת
• גם כשהחירות עמדה בפתח, ברוסיה לא ידעו מה לעשות איתה
• כך מדינות אירופה מתמודדות עם משבר האנרגיה

הצעד הוא חלק משינוי הכיוון המוחלט של גרמניה בתחום האנרגיה בעקבות המלחמה באוקראינה. בעוד שבשנה שעברה הייתה גרמניה הרוכשת הגדולה ביותר באירופה של נפט רוסי (בשווי של 40 מיליארד אירו), היא התחייבה להפסיק לחלוטין את הרכש עד סוף השנה הנוכחית. היא גם תפסיק את רכש הפחם, ואמורה להפחית בהדרגה על פני חמש השנים הקרובות את רכש הגז, אם כי הרוסים בשלב זה נקטו עמדה עצמאית והפחיתו למינימום את האספקה מיוזמתם.

מוסקבה מגנה את המהלך

מוסקבה גינתה אתמול את הצעד הגרמני ואמרה כי מדובר ב"עבירה בינלאומית". עד כה הייתה "רוזנפט" בגרמניה אחראית על זיקוק כ־12% מהנפט שהגיע למדינה, ועל כ־90% מהאספקה לבירה הגרמנית.

קאנצלר גרמניה אולף שולץ התייחס למהלך ואמר כי הוא נעשה "בלית־ברירה" משום ש"רוסיה הפכה לספק אנרגיה בלתי יציב". "המטרה של הצעד המרחיק לכת הזה היא להגן על אספקת האנרגיה שלנו", אמר שולץ. עד לאחרונה הרשתה גרמניה לחברות רוסיות, כולל "גזפרום" ו"רוזנפט", להיות הבעלים באמצעות חברות בת גרמניות של מתקני אחסון גז או צנרת הובלה או בתי הזיקוק עצמם, אולם כעת היא משתלטת עליהם בשל העימות ההולך ומחריף מול רוסיה.

שולץ זכה לקריאות גנאי ולמחאות פומביות כאשר ביקר בשוודט בקיץ האחרון, אחרי שהעיירה הפכה לסמל של ההשלכות של הסנקציות הבינלאומיות שהוטלו על רוסיה, ומאות עובדים עמדו בפני פיטורים. בית הזיקוק ניצב בקצהו של צינור דרוז'בה ("הידידות"), שמוביל נפט מצפון רוסיה במשך עשורים רבים, כולל למזרח־גרמניה עד לקריסתה. הוא נפרש על פני כ־4,000 קילומטר, והמשיך לפעול גם בימי המלחמה הקרה ולספק נפט לאזורים שונים בגרמניה, כולל בברלין המערבית ובמערב המדינה. "עתיד בית הזיקוק הובטח כעת", אמר שר הכלכלה רוברט האבק אחרי ההודעה על ההלאמה. הזרמת הנפט בצינור אמורה להפסיק ב־1 בינואר 2023.

כדי למלא את ההתחייבות להפסיק ולרכוש נפט וגם לשמור על בתי הזיקוק עובדים, תידרש גרמניה לשדרג בין השאר את צינור הנפט הקיים בין נמל רוסטוק לבין בית הזיקוק בשוודט בעלות מוערכת של 400 מיליון אירו. הקנצלר שולץ הודיע על הצעד, והוסיף כי "אנחנו מוודאים שנוכל לייבא נפט גם מפולין, ואולי אפילו מקזחסטאן". ממשלות אירופה מנסות לצמצם את ההשקעה שלהן בדלקי מאובנים, אולם הצורך להתרחק מרוסיה מוביל לרנסנס של פיתוח שדות גז ונפט וגם לפרויקטי תשתית, כמו צינור זה. בנוסף, תומכת גרמניה גם בהקמת צינור גז חדש שיחבר בין חצי האי האיברי לצרפת, ומשם לגרמניה.

הרוסים אמרו בתגובה כי מדובר בצעד לא־חוקי וחברת "רוזנפט" איימה לתבוע את ממשלת גרמניה. "'רוזנפט' רואה בצעד זה הפרה מהותית של כל העקרונות הבסיסיים של כלכלת שוק", אמרה החברה הרוסית בתגובה, "העקרונות המתורבתים של כל חברה מודרנית מושתתים על חוסר האפשרות פשוט לקחת רכוש פרטי", אמרה, וציינה כי היא מצדה מילאה את כל התחייבויותיה. היא גם אמרה כי "לא ניתן יותר להבטיח את הבטיחות בבתי הזיקוק" ואיימה לפנות לבתי משפט בגרמניה ולעתור נגד ההחלטה.

"מערך האנרגיה קרס"

אנליסטים אמרו כי ההחלטה הגרמנית היא חלק מהשינוי של מדיניות רבת שנים שבה גרמניה העבירה ללא הפרעה את התלות האנרגטית שלה לרוסיה, כולל אפשרות להחזיק מתקני אגירה וצנרת. 55% מהגז הטבעי של גרמניה הגיעו מרוסיה, כמו גם 52% מיבוא הפחם שלה ו־34% מיבוא הנפט.

"כל מערך האנרגיה שגרמניה היתה תלויה בו בארבעת העשורים האחרונים קרס ונחרב", אמר הנינג גלוישטיין ממכון Euroasia Group, "והגרמנים לא יכולים להשאיר יותר את הנכסים הללו בידיים רוסיות".

כעת החשש בשווקים ובגרמניה הוא מתגובה רוסית חריפה, כמו הפסקת הזרמת הנפט מוקדם מהצפוי, או הלאמה הדדית של פעילות עסקית גרמנית הקיימת ברוסיה.

על רקע האינפלציה: שיא של 3 שנים בתמיכה בימין הקיצוני בגרמניה

למרות שורת שערוריות בתוך מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD), אי סדרים כספיים, מעקב מצד השלטונות בשל רדיקליות והשתלטות האגף הקיצוני על מוסדות המפלגה, התמיכה הציבורית בה הולכת ועולה בחודשים האחרונים. לדברי המומחים, ההסבר העיקרי הוא חוסר־השקט הפוליטי הנובע מעליות המחירים החדות במדינה, והחשש מפני התפוצצות־מחירים בתחום האנרגיה בחורף הנוכחי

ה־AfD מארגנת בשבועות האחרונים "הפגנות יום שני", הומאז' להפגנות שהתקיימו בדמדומי השלטון המזרח־גרמני ושתרמו לקריסתו, ושמה במרכז המצע שלה את הזעם על עליות המחירים. האינפלציה בגרמניה הגיעה ל־8.5% בחודש שעבר, ועשויה לעלות ל־10% בחודשים הקרובים, לפי נשיא הבנק המרכזי הגרמני.

לפי סקר פוליטי אחרון שפורסם בערוץ ZDF, התמיכה הציבורית ב"אלטרנטיבה לגרמניה" עומדת כעת כ־14%, השיעור הגבוה ביותר מזה יותר משלוש שנים. סוגיות של הגירה לא־חוקית או חוק וסדר ירדו בינתיים מסדר היום הציבורי, לטובת האינפלציה. היא מארגנת אירועים בנושא בפרלמנט, ופוליטיקאים בה מתבטאים בנושא ברשתות החברתיות. היא מאשימה את הממשלה במדיניות נוקשה מדי כלפי רוסיה, כך שהסנקציות עליה פוגעות בראש ובראשונה בתושבי גרמניה.

גרמניה אינה לבד בהתמודדות הזו. גם הימין הרדיקלי בהובלת מרין לה־פן בצרפת זכה להישג חסר־תקדים בבחירות לפרלמנט ביוני על רקע עליות המחירים; בשבדיה ניצח הימין את הבחירות והמפלגה השנייה בגודלה היא כעת מפלגת ימין רדיקלי־פופוליסטית בשם "השבדים הדמוקרטים"; ובאיטליה עומדת לעלות לשלטון קואליציית ימין, בהובלת מפלגה פוסט־פשיסטית. גם במדינות אלו ניצב יוקר המחיה במרכז מערכות הבחירות.