שופטת בית המשפט העליון באוקראינה בדימוס, אולנה יבטושנקו, הגיעה השבוע לישראל יחד עם 5 שופטות אוקראיניות מכהנות במסגרת כנס שופטים בינלאומי המתארח בישראל. בשיחה עם גלובס היא מספרת מה קרה במערכת המשפט באוקראינה בזמן המלחמה שנמשכת כבר 7 חודשים: בתי משפט רבים הופצצו, גיוס שופטים גברים, ניתוק הקשר עם השופטים באזורים הכבושים וניהול דיונים לצד ריבוי אזעקות.
● פוטין הכריז על גיוס, ו"מראית העין" של השגרה ברוסיה נשברה | פרשנות
● "המערב רוצה להרוס אותנו": פוטין הכריז על גיוס צבאי חלקי ברוסיה
המשלחת האוקראינית הגיעה לארץ בטיסה ממולדובה. את הגבול חצו לאחר נסיעה באוטובוס מקייב, מאחר ששדות התעופה האזרחיים באוקראינה סגורים מאז החלה הפלישה הרוסית ב- 24 לפברואר.
השופטת אולנה יבטושנקו / צילום: דוברות הרשות השופטת
"בחודש הראשון ללחימה, בתי משפט רבים ברחבי אוקראינה הופצצו על-ידי הרוסים. חלקם הושמדו, וחלקם נפגעו", מספרת יבטושנקה המתגוררת בקייב. "החיים קשים מאוד. אתם יודעים מה זה הפצצות ואיך זה לשבת במקלטים. ביום העצמאות של אוקראינה שהיה ב-24 לאוגוסט היו 7 אזעקות. יש ערים שסובלות מדי יום מהפגזות, בעיקר האזורים הקרובים לרוסיה".
עבודה תחת אזעקות תכופות
"בחודש הראשון לתחילת המלחמה, רוב השופטים יצאו לאזורים בטוחים יותר במזרח ועבדו מרחוק. חודש אחרי תחילת הלחימה חזרו לעבוד בקייב". היא מספרת כי בקייב מנסים לנהל שגרה היום. התושבים עובדים, הלימודים מתקיימים, חלקם מרחוק, וחלק לא שולחים את הילדים.
בתי המשפט עובדים בקייב, בצל האזעקות הרבות. "יש הרבה אזעקות. לפעמים יש יום יומיים . כשיש אזעקה כולם רצים למקלטים יושבים חצי שעה, שעה. זה לא כמו אצלכם שיושבים קצת".
"יש רכבת תחתית שזה מקלט אחד גדול ולכן עושים הפסקה במשפט יורדים לרכבת התחתית בקרבת מקום וחוזרים לעבודה. בתחילת הלחימה בפברואר ועד מרץ אנשים חיו ברכבת התחתית עם הילדים ובעלי החיים. כולם חיו מתחת לאדמה".
בית המשפט ההרוס במחוז מיקולייב לאחר פגיעת רקטה במבנה / צילום: מתוך מצגת בכנס הבינלאומי
השופטים גויסו ללחימה
המלחמה פגעה גם באוכלוסיית השופטים. היא מספרת על השופטת לודמילה חרצ'נקו שניסתה להימלט עם משפחתה ונהרגה בדרך מהפצצה, ועל גיוס מרבית השופטים (הגברים). "מהיום השני ללחימה, שופטים גויסו ללחימה. גייסו גברים מגיל 18-60. כך שנשארו השופטים המבוגרים. יש כרגע מעט מאוד שופטים גברים באוקראינה".
יבטושנקו שימשה כשופטת במשך 39 שנים. היא הייתה נשיאת איגוד השופטים של אוקראינה עד לשנה שעברה, וכעת היא סגנית ראש האיגוד. היא מספרת כי ראש האיגוד לא יכל להגיע לישראל כי גברים לא מורשים לעזוב את המדינה על-פי החלטת הממשלה. לכן הגיעה משלחת המונה 6 שופטות ואף לא שופט אחד.
השופטת מסבירה כי אופן פעילות בתי המשפט במדינה, הוא בהתאם למצב הלחימה במקום, וניתן לחלקו לשלוש קטגוריות: בתי המשפט שבאזורים הכבושים. "אלו לא מתפקדים. אין קשר עם מרבית השופטים בגלל שהרוסים ניתקו את התקשורת. לא אינטרנט ולא טלפון. חלק מהשופטים הצליחו לברוח וחלק לא יודעים מה עלה בגורלם. יש שופטים שמשתפים פעולה ועובדים עם הצד הרוסי".
ישנם בתי משפט שנמצאים באזורי לחימה, בהם האוכלוסייה נמצאת תחת אש יומיומי, "שם אין אפשרות לעבוד. נכון להיום 50 מבנים של בתי משפט הופצצו ונפגעו באופן משמעותי. בערים רבות אין אינטרנט, אין קווי טלפון או חשמל.
הקטגוריה השלישית היא בתי המשפט שלא נפגעו בהפצצות וממוקמים באזורים הבטוחים יחסית. אלו עובדים כיום וקייב כאמור ביניהם.
לגבי התיקים המטופלים במערכת המשפט בימים אלו, מספרת יבטושנקו כי "יש הרבה פחות תיקים כי אנשים עזבו את המדינה. יש יותר תיקים פליליים. אנשים חזרו מחזית בפוסט טראומה, אנשים שראו את המוות בעיניים ויש פשעים". היא מוסיפה לשאלתי, כי תיקים בתחום המסחרי והאזרחי בעדיפות נמוכה בימים אלו.
היא מספרת על סגר המוטל על תושבי קייב בשל תופעה של ביזת בתים נטושים. בקייב למשל מהשעה 23 ועד 6 בבוקר, נאסר על התושבים לצאת מבתיהם. "רוב הפשעים שהאוקראינים מבצעים זה ביזה, הרבה אנשים עזבו את המדינה ויש אזרחים שמנצלים את המצב ופורצים לבתים. זה קורה בשעות הערב בד"כ. בגלל זה עושים את הסגרים. העונשים על ביזה הם מאוד כבדים. מערכת המשפט פועלת מהר במקרים האלו".
על קבלת העתירה בעניין ביטול האגרות: "תודה לבית המשפט הישראלי"
חשוב לה להודות לשופטי בג"ץ שקיבלו את העתירה נגד הגבלת מכסות הכניסה לישראל של אזרחים אוקראינים. "אני מודה לבית המשפט הישראלי. תודה על התמיכה בפליטים שלנו" ומוסיפה "אנחנו עם מוקיר תודה".
העתירה, שהוגשה על-ידי עו"ד תומר ורשה, לבקשת שגריר אוקראינה, הופנתה נגד מדיניות שרת הפנים איילת שקד להגבלת הכניסה מאוקראינה ל-5,000 נכנסים למי שאינו יהודי (יהודים זכאים לפי חוק השבות). הביקוש היה גדול בהרבה מהמכסות ורבים נדחו. מספר האוקראינים הוגבל למרות הסכם הדדי בין המדינות לביטול דרישות הוויזות.
המדינה טענה בבג"ץ כי ההסכם ההדדי לא חל בתקופת חירום, אלא רק בשגרה כאשר הכניסה היא לצרכי תיירות. שופטי בג"ץ דחו את הנימוק של המדינה, קיבלו את העתירה וקבעו כי הגבלת המכסות תבוטל. לפי ההחלטה, הפטור מוויזה לאזרחי אוקראינה אינו מבדיל בין תקופת חירום לתקופת שגרה ועל כן לא היה מקום להגבלת המכסות.
כנס בינלאומי עם שופטים מ-71 מדינות
ביקורן של השופטות מאוקראינה בארץ נעשה במסגרת הכנס השנתי ה-64 של ארגון השופטים הבינלאומי בו השתתפו מאות שופטים מ-71 מדינות ברחבי העולם. הכנס שהסתיים היום כלל השתלמויות מקצועיות וסיורים בארץ. בין היתר, בבית המשפט העליון, בכנסת, בעיר העתיקה בירושלים ואירוע הסיום היום מתקיים למרגלות המצדה.
השופט ירון לוי / צילום: שלומי יוסף
יו"ר ארגון השופטים בישראל הוא שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב ירון לוי, שיזם ואירגן את הכנס. לדבריו, "הכנס הוא האירוע הגדול ביותר בתולדות הארגון הבינלאומי ואחד מהאירועים הבינלאומיים הגדולים ביותר שהתקיימו בישראל, מבחינת מספר המדינות המשתתפות. יש בו תרומה חשובה למעמדנו בקהילה הבינלאומית ולא רק בהיבט המשפטי".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.