על רקע הזינוק במספר המהגרים ומבקשי המקלט החוצים את התעלה בסירות מצרפת לבריטניה, ממשלות שתי המדינות "נמצאות בשלבים הסופיים של עסקה בנושא"; כך אמר אתמול (ב') דובר של הממשלה הבריטית. הסוגיה מעסיקה את הציבור בממלכה המאוחדת וגם את המערכת הפוליטית במדינה, לאחר שמספר המהגרים הלא-חוקיים - ביניהם מהגרי עבודה אך גם מבקשי מקלט הזכאים למעמד פליט - שחוצים את התעלה באמצעות סירות קטנות זינק בשנה החולפת. עד כה נכנסו יותר מ-42 אלף בני אדם בנתיב מסוכן זה, והתחזיות הן ל-50 אלף כניסות השנה לעומת 28 אלף בשנה שעברה וכ-8,000 ב-2020.
המאבק המשותף בהגירה הלא-חוקית משתלב בנושאים אחרים השנויים במחלוקת בין המדינות, כמו זכויות דיג, הסכם ה"ברקזיט" וסוגיות בי-לטרליות נוספות. לפי הדיווחים בתקשורת הבריטית, העובדה כי ראשת הממשלה הקודמת ליז טראס הביעה ספק פומבי בידידות של נשיא צרפת עמנואל מקרון כלפי בריטניה ("חבר המושבעים עדיין לא הכריע בסוגיה הזו", אמרה) "פוצצה" את המגעים בין הצדדים בחודש שעבר.
אבל כעת, עם מינויו של רישי סונאק לראשות הממשלה, המגעים התחדשו והם אמורים להסתכם בעסקה צרפתית-בריטית קרובה. אתמול הפגינו השניים ידידות וחום בפגישתם בוועידת האקלים בשארם א-שייח. ההסכם יסלול את הדרך להזרמת כ-80 מיליון ליש"ט לממשלת צרפת בעבור חיזוק הפטרולים הימיים והמאבק בכנופיות המבריחות את המהגרים הלא-חוקיים ומבקשי המקלט. נציגים בריטיים יפעלו על שטח צרפת בחמ"לים שמיועדים למנוע יציאה של ספינות, ועשויים אף להצטרף לסיורים בקו החוף במעמד של "משקיפים". מספר הפטרולים הימיים יוגדל משמעותית.
ההגירה הימית המסוכנת הפכה לאחד הנתיבים היחידים למי שמנסה להיכנס לממלכה המאוחדת, אחרי שבהדרגה נסגרו האפשרויות להתגנב במשאיות שעוברות במנהרה מתחת לתעלה הבריטית, או לנסות להיכנס באמצעות הרכבת עם מסמכים מזויפים. בשנה האחרונה, בין היתר בגלל מאמץ צרפתי לפזר מחנות של פליטים ומבקשי מקלט ש"התיישבו" בחופי המדינה בניסיון להמתין לשעת כושר, רבים מנסים לחצות את התעלה. בשנה שעברה נרשם מקרה טראגי כאשר יותר מ-30 מהגרים טבעו למוות שעות אחרי שיצאו בחשאי מחופי צרפת.
משפחת מהגרים מלווה על ידי משטרת ההגירה בכניסה לבריטניה / צילום: Reuters, HENRY NICHOLLS
הגירה היא נושא מרכזי במדיניות השמרנית בשנים האחרונות. בריטניה הכריזה על תוכנית דומה לזו שיישמה ממשלת ישראל לתקופה קצרה, להעביר מבקשי מקלט אפריקאים שבקשותיהם נדחו לרואנדה, ומשם למדינות אחרות. החשש מהגירה בלתי-נשלטת, גם מתוך האיחוד האירופי, היה גורם משמעותי בהחלטת הציבור הבריטי לפרוש מהאיחוד האירופי במשאל העם בנושא ביוני 2016.
שינוי במדיניות ההגירה גם באיטליה
במקביל להתקדמות בין צרפת לבריטניה, באיטליה, הממשלה הימנית החדשה שהושבעה בחודש שעבר החלה כבר בשינוי מדיניות הפליטים של המדינה. מנהיג מפלגת ה"ליגה", מתיאו סלביני, שבכהונה הקודמת שלו כשר הפנים אסר באופן גורף על ספינות שמחלצות מבקשי מקלט מהים התיכון לעגון בנמלים איטלקיים, קיבל את האחריות שוב לענייני הנמלים בתפקידו החדש כשר התשתיות. בהתאם למדיניות החדשה, נראה כי רק הורים לילדים וקטינים, כמו גם חולים ופצועים, הורשו לרדת החל מסוף השבוע האחרון מספינות של ארגוני זכויות אדם שמחלצות את מבקשי המקלט בים התיכון.
בסוף השבוע האחרון, 357 בני אדם הורשו להיכנס לאיטליה ולהגיש בקשות מקלט, בעוד 215 נאלצו להישאר על הספינות. רבי החובלים הצטוו לעזוב את הנמלים אחרי הפינוי החלקי, אך סירבו. ארגוני זכויות האדם צפויים להתחיל מאבק משפטי וציבורי כדי לאפשר כניסה לכל הנוסעים, שנאספו מסירות שיצאו מחופי צפון אפריקה לפני יותר משבועיים. ראשת הממשלה החדשה ג'ורג'ה מלוני תומכת במדיניות של סלביני. שר הפנים החדש של איטליה, ממפלגת "הליגה" אמר כי על המדינות שתחת דגליהן שטות ספינות החילוץ, ביניהן נורבגיה וגרמניה, לקחת את המהגרים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.