ההצעה של גפני להקפיא את הריבית על המשכנתאות משאירה מאחור את ההיגיון הכלכלי

"אני מבקש מהיועצת המשפטית של הוועדה, ליזום הצעת חוק של הוועדה, כך שבעת שהריבית במשק עולה, הריבית על המשכנתאות לא תעלה. לבחון משפטית, במיוחד לגבי מעמד ביניים ושכבות חלשות, שרוכשים דירה ראשונה" - כך חתם יו"ר ועדת הכספים של הכנסת ח"כ משה גפני את הדיון שנערך הבוקר בנושא משכנתאות.

● מצעדים בניו יורק ומשלחות ללונדון: מי מחברי הכנסת היוצאת טס הכי הרבה?
● "מחירי הדיור הם כישלון של שר האוצר": משה גפני חוזר לתפקיד השריף הכלכלי של הכנסת | ראיון  

הנושא עלה לכותרות לאחר עליית ריבית משמעותית שביצע בנק ישראל במהלך 2022, והתגלגלה במהירות אל ההחזרים החודשיים של הציבור. לכאורה, נשמע רעיון מפתה: הריבית תעלה, וההחזרים ישארו אותו דבר. בפועל, מדובר ברעיון בעייתי מאוד.

הבעיה היא האינפלציה, התרופה היא הריבית

מדוע עולה הריבית? עליית ריבית היא כלי מוניטרי של בנק ישראל שנועד להילחם באינפלציה. בואו נזכור: הבעיה האמיתית היא האינפלציה, עליית הריבית היא התרופה. האינפלציה שוחקת את ערך הכסף במהירות ולמעשה היא אחד הכוחות הכי הרסניים שקיימים בכלכלה. את זה יכול לספר כל מי שלקח משכנתה בשנות השמונים.

כיום, אנו נמצאים לאחר עשור וחצי בו הריביות היו אפסיות - זאת בשל משבר הסאב פריים ב־2008. ריבית אפסית מייצגת עולם בו אין מחיר לכסף ולמעשה היא מעיין סם - היא יוצרת תחושת עושר מזוייפת, מאפשרת לקיחת אשראי בזיל הזול, ומתמרצת צריכה על פני חיסכון. היא גם מעודדת עלייה במחירי נדל"ן ולקיחת משכנתאות ענק שכן הן ניתנות בריבית נמוכה.

הצעדים להעלאת ריבית ולהתנתקות מעולם שבו לכסף אין מחיר, הם צעדים מבורכים וטובים, וכן - הם יכבידו על כל מי שהתרגל לחיות על הלוואות, גם חברות, וגם משקי בית.

באשר למשכנתה - מדובר בהלוואת ענק. כשמשק הבית לוקח הלוואה כזאת, הוא מצמיד אותה למסלולים שונים - בהתאם לתאבון הסיכון שלו. ככל שהוא לוקח על עצמו יותר סיכונים, הריבית נמוכה יותר. כך למשל, אם הוא החליט לקחת את סיכון עליית ריבית בנק ישראל או את סיכון האינפלציה, הוא ישלם פחות מאשר אם בחר לא לקחת סיכונים אלו ולקחת ריבית קבועה.

כלומר, כבר היום מי שרוצה יכול לקחת משכנתה בלי שאף סיכון - עליית ריבית או אינפלציה - ישפיע לו על ההחזר החודשי, ולשלם על כך בהתאם.

יש הרבה מה לעשות לפני שמקפיאים ריביות

מה בעצם מציע גפני? נקדים ונאמר שלא ברור עדיין עד הסוף איך זה יעבוד. דרך אחת היא להחליט שכל המשכנתאות ינתנו רק בריבית קבועה לא צמודה, וכך הן לא יעלו עם שינוי התנאים המוניטריים. ריבית על משכנתאות אלו צפויה להיות יקרה מאוד שכן הבנקים יתמחרו בנדיבות את הסיכון, והיא בעיקר תפגע בחופש הבחירה של הצרכן.

האפשרות השנייה היא פשוט לקבוע שעליית ריבית בנק ישראל לא תשנה את מסלול הפריים. אבל כאן עולות שאלות רבות: זה יחול רק על משכנתאות חדשות - כלומר הטבה למי שרוכש כעת דירות ולא על מי שרכש עד כה? או שאולי זה יחול רק על ריבית בנק ישראל - כלומר עלייה באינפלציה, בתשואות האג"ח, בלייבור, או בכל מנגנון הצמדה אחר שנבחר? זה יעשה בצורה של סבסוד? האם הריבית כן תתייקר אבל יינתן החזר בדרך שמדינת ישראל תקצה כספי מסים על מנת לסייע?

ומה בעצם נגיד למי שהחליט לא לקחת סיכונים, ולקח את חלק הארי של המשכנתה בריבית קבועה לא צמודה (נגיד 5%)? הוא שילם בעשור האחרון יותר ממי שבחר כן לקחת את הסיכון ולשלם ריבית יותר נמוכה (נגיד התחיל ב־2% וכעת חשוף לעליית הריבית). כעת, התשלום העודף שלקח אותו נוטל משכנתה זהיר, אמור לשחק לטובתו אך לפי ההצעה דווקא אותו לווה שלא חשב על תמהיל בטוח יקבל הטבה מהמדינה, וימשיך לשלם פחות מהלווה הזהיר.

ישנם הרבה מאוד כיוונים שאליהם יכולה להתפתח הצעת החוק, אבל בואו נחזור לרמת המאקרו: עליית הריבית נועדה להוריד אינפלציה - וכן, גם את מחירי הנדל"ן. ככל שלציבור יש פחות כסף פנוי, הוא יצמצם צריכה והמחירים יירדו. ככל שיש מחיר יותר ריאלי לכסף, הציבור ייקח פחות הלוואות ומשכנתאות בקלות ראש.

עליית הריבית גם על המשכנתאות - נועדה לשרת את זה, וההצעות להקפאה עשויות לערער את כל היכולת של בנק ישראל לפיקוח מוניטרי ולדיכוי התפרצות האינפלציה.

יש הרבה מה לעשות על מנת לסייע לנוטלי המשכנתאות: הקלות על מחזורים, על פרעונות, גמישות במשכנתאות. יש מה לעשות על מנת לסייע לרוכשי דירות ראשונות, וגם לאנשים מהשכבות הנמוכות. אבל אם אדם בוגר לקח הלוואה בהיקף שהתאים עבורו, ובחר את רמת הסיכון שמתאימה לו בהתאם לתמחור שלה, ניתוק התמחור מרמת הסיכון ותגמול דווקא על לקיחת הסיכון הגבוה יותר - זו לא הדרך.