רק לפני חמש שנים, בתחילת שנת 2018, הייתה חברת ההחזקות קרדן אן.וי קרובה למכירת הבעלות בחברת ההנדסה תהל לידי קרן ההשקעות פורטיסימו תמורת 120 מיליון דולר.
השבוע, בתום תהליך מתמשך של הידרדרות בתוצאותיה, הגיעה תהל למה שנראה כסוף דרכה, עם בקשה לעיכוב הליכים לצורך גיבוש הסדר חוב, כשהיא חדלת פירעון עם חובות של למעלה מ-400 מיליון שקל לנושיה, בעיקר בנקים בארץ.
● הנחה של 20% על מחיר השוק: ברק רוזן ואסי טוכמאייר גונזים את החלומות
● להכפיל את הכסף או להפסיד את רובו ביום: אצל החברות האלו, הכול תלוי בניסוי אחד
תהל, חברה הפועלת בתחום תשתיות הולכת המים בישראל וברחבי העולם, מגיעה לנקודת השפל הזאת לאחר שכשלו ניסיונות רבים למכירתה לגופים שונים בארץ ובחו"ל בשנים האחרונות, לפי שווי שהלך ופחת במהירות.
מהבקשה שהוגשה לביהמ"ש המחוזי בת"א עולה, כי באוגוסט האחרון חלה הידרדרות חמורה במצב החברה. גונן בצר, מנכ"ל החברה האם של תהל מהנדסים (תהל גרופ), הודיע על התפטרותו. מי שמונה למלא את מקומו הוא גיא אליאס, המשמש גם כמנכ"ל בעלת השליטה בתהל, קרדן אן.וי (שבעצמה מתגלגלת בשנים האחרונות מהסדר חוב להסדר חוב).
תהל מבקשת כעת מביהמ"ש תקופה של 60 יום שבמהלכם תגבש הסדר חוב מול הנושים שלה. מדובר בחובות של כ-410 מיליון שקל, מרביתם (388 מיליון שקל) לשלושה מהבנקים הגדולים במשק ולבנק HSBC.
כמחצית מהחוב (210 מיליון שקל) הוא לבנק הפועלים. היתרה של החוב לבנקים מתחלקת בין בנק לאומי (90 מיליון שקל), בנק מזרחי טפחות (67.8 מיליון שקל) ובנק HSBC (20.5 מיליון שקל). יתרת החובות (מעל ל-22 מיליון שקל) היא לעובדי החברה, רשויות המדינה וספקים.
בעלת השליטה בתהל, קרדן אן.וי , נקלעה למשבר פיננסי חמור לפני כעשר שנים (בעת שנשלטה בידי יוסף גרינפלד, אבי שנור ואיתן רכטר), וכבר הספיקה לעבור מאז שני הסדרי חוב.
אשתקד אישר ביהמ"ש את הסדר החוב השני, שבו קיבלו הגופים המוסדיים, נושי האג"ח של קרדן אן.וי חדלת הפירעון, כ-90% ממניות החברה. זאת כנגד תספורת ענק שצמצמה במחצית את חובותיה, שעמדו על כ-1.5 מיליארד שקל. קריסתה של תהל, שנחשבה לאחד ממקורות החזר החוב, עשויה ללמד כי לא מדובר בתספורת האחרונה לנושי קרדן אן.וי.
הרפתקאות בחו"ל שהסבו הפסדים כבדים
פעילות תהל החלה טרם הקמת המדינה, בשנת 1942, לצורך תכנון הולכת מים ביישוב העברי ביוזמת דוד בן גוריון, והיא התאגדה כחברה ממשלתית לאחר קום המדינה. עובר לשנת 2018, אז כמעט נמכרה לקרן פורטיסימו, נוהלה תהל גרופ (המחזיקה בתהל הנדסה) תחת המנכ"ל סער ברכה. ברכה דחף את החברה להתרחבות מהירה אגב ייזום פרויקטים שאפתניים בחו"ל, בעיקר באפריקה, מה שהתגלה בהמשך כהרפתקה הפסדית שהעמיסה על תהל חובות כבדים שסיבכו אותה בהמשך. מימוש הפרויקטים הלך והתעכב, ותהל מצאה עצמה עם חובות כבדים ומצוקת נזילות.
כך, בשנים 2016-2018 נכנסה תהל לסדרה של פרויקטים הנדסיים גדולים שלא מעט מהם התבררו כהפסדיים, למשל במדינות אנגולה וזמביה שבאפריקה, וגם ברומניה שם נכנסה לפרויקט לשיפוץ מערכת הניקוז והביוב של בוקרשט שהפך להפסדי ועד היום מנוהלות תביעות כנגדה שם. במקביל גם פרויקטים שיזמה בהודו הפכו להפסדיים.
בשלהי 2019 בוצעו ניסיונות מכירה נוספים של תהל, בין היתר לקרן פימי ולשיכון ובינוי (לפי שווי של 12 מיליון דולר בלבד - עשירית מהסכום שהציעה פורטיסימו שנתיים קודם לכן). גם אלה לא צלחו, וזאת לאחר שהבנקים הנושים סיכלו את מהלך המכירה לשיכון ובינוי, ובהמשך צמצמו את האישורים להנפקת ערבויות חדשות לתהל, שקשייה התזרימיים הלכו וגברו.
ברכה עזב את תפקיד המנכ"ל בפברואר 2020, רגע לפני פרוץ הקורונה. שנה קודם לכן, מתארת תהל מהנדסים בבקשה לביהמ"ש, החברות הבנות שלה לא עמדו באמות מידה פיננסיות שלהן התחייבו, ולכן לא הוארכו מסגרות האשראי שלהן.
מעבר לכך מתארת החברה בבקשתה לביהמ"ש עלויות שכר גבוהות, כפועל יוצא מהסכמים קיבוציים שנחתמו עוד ב-2014, שהעניקו פיצויים מוגדלים לעובדים שהפסיקו את עבודתם. בקבוצת תהל מועסקים כיום 290 עובדים, מתוכם 68 בישראל.
מטמנת הפסולת מימנה את הריביות לבנקים
מה ש"החזיק" את תהל מהנדסים מעל פני המים, נטען בבקשה לביהמ"ש, הייתה מטמנת פסולת שהיא מפעילה בצפון הארץ, סיתהל, המשועבדת לבנקים, ושהתקבולים השוטפים ממנה מימנו בפועל את הריביות השוטפות ששולמו לבנקים, אך יש לה גם חוב לרמ"י, תשלום דמי הפעלה להמשך הפעילות של המטמנה עד לשנת 2026, בסך של 86 מיליון שקל.
הקש ששבר את גב הגמל הגיע בספטמבר האחרון, לאחר עזיבת המנכ"ל בצר, אז בוצעה הערכה מחדש בנוגע לשימוש בכספים מהמטמנה על ידי תהל לנוכח החוב לרמ"י. חוות הדעת היתה שקיימת "מניעה משפטית ברורה לסיתהל, האוסרת עליה להעלות כספים לחברה (תהל), בשל החוב".
תהל פנתה לבנקים כדי לדחות זמנית את תשלום פירעון הריביות, שהתאפשר הודות לתקבולים מסיתהל. במקביל, היא מנהלת כיום מו"מ עם שני גופים לצורך מכירת סיתהל לידי אחת משתי החברות: רפק ואלייד. הצלחת המכירה עשויה לשפר את המאזן של תהל, ובעיקר לגרוע מהחוב הכולל שלה.
גורם נוסף שהרע משמעותית את מצבה היה החזר הלוואה מממשלת גאנה בסכום של 21 מיליון דולר. התשלום אמור היה להיות משולם עד שנת 2036, בהיקף של 1.5 מיליון דולר בשנה. בדצמבר 2022 הודיעה ממשלת גאנה על עצירת מרבית התשלומים המשולמים מחוץ למדינה.
בעוד שתהל לא קיבלה על כך הודעה רשמית, התשלום בגין חודש דצמבר טרם שולם. עוד טוענת תהל בבקשה לביהמ"ש, כי חברת מקורות הקטינה משמעותית את הזמנות העבודה שלה מתהל לקראת סוף 2022. גם עניין זה הוביל לפגיעה בתזרים החזוי שלה.
מעורבת בפרויקט ברוסיה ובאוקראינה
למעשה מבקשת תהל מביהמ"ש את פרק הזמן המדובר כדי להמשיך במכירת נכסיה, ובעיקר להגיע להסדר חובות מול נושיה, שהם בעיקר הבנקים כאמור. לחברה יש עוד נכסים ופרויקטים שצריך למצוא את הדרך להמשיך לנהלם, ובין היתר היא מעורבת בפרויקט ברוסיה ובאוקראינה, שהמלחמה שפרצה ביניהן מסבכת את הביצוע (ברוסיה) ומקפיאה דה פקטו את ההקמה (באוקראינה).
בדוחות הכספיים שפרסמה קרדן אן.וי עולה כי מגזר תשתיות המים (תהל גרופ), שמייצג את פעילות תהל מהנדסים בתחום המים בארץ וברחבי העולם, רשם הכנסות של 62 מיליון אירו בתשעת החודשים הראשונים של השנה.
עלויות הביצוע היו גבוהות מאותן הכנסות, כך שהפעילות ייצרה הפסד גולמי של 5.9 מיליון אירו, שיפור מסוים לעומת הפסד גולמי של 12.3 מיליון אירו בתקופה המקבילה ב-2021.
בשורה התחתונה נרשם הפסד כבד של 22.7 מיליון אירו מהפעילות בינואר-ספטמבר, וזאת מול הפסד של 30.7 מיליון אירו בתקופה המקבילה, שנה קודם לכן. פעילותה של תהל צברה עד סוף ספטמבר 2022 גירעון בהון העצמי של יותר מ-100 מיליון אירו, ובקופתה נותרו 5.9 מיליון אירו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
