להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד
לא בכל יום מוציא הבית הלבן הודעה רשמית שקשורה לטענות על חוצנים או יצורים תבוניים מעולם אחר. "חשוב שהציבור האמריקאי יידע", אמרה בשבוע שעבר דוברת הבית הלבן, ש"לגבי היירוטים האחרונים, אין אינדיקציה שמדובר בחייזרים". היירוטים הם כמובן חלק מתופעה חדשה שתופסת כותרות בשבועות האחרונים בארה"ב: בלוני ריגול מסין או עצמים שנחשדים ככאלה. במהלך שמונה ימים חיל האוויר האמריקאי נשלח להפיל לא פחות מארבעה עצמים כאלה. וכשזה מה שמתרחש בעולם העובדתי, לא מפתיע שעולם הפייק משגשג במיוחד.
בלון תקשורתי. ראשית, מי בכלל הפיל את הבלון? בפוסט שצבר תאוצה באינסטגרם נראה אדם מהשורה חמוש ברובה ליד תמונה של הבלון המרוסק. "ברייקינג!" דיווח הפוסט, "אדם מקומי הפיל את בלון הריגול הסיני בפעולה אזרחית יוצאת דופן". ב־USA Today בדקו את הטענה וגילו שהבלון המרוסק בתמונה הוא בכלל מ־2015 ומקורו הוא מתקן צבאי אמריקאי במרילנד. והחמוש בתמונה? זה הקומיקאי סם הייד, שמדי פעם מאשימים אותו, שלא בצדק, באירועי ירי בארה"ב. החשבון שפרסם את הפוסט במקור הוא חשבון פרודי, אבל מי שהפיץ אותו באינסטגרם לא סיפק את הקונטקסט הזה. ולגבי הבלון שכן הופל? הוא כידוע יורט ב־4 בפברואר על ידי מטוס קרב של חיל האוויר האמריקאי.
פרסום מעולם אחר. עם 1.8 מיליון צפיות נכון לרגע זה, הויראליות של הציוץ הבא מותירה מאחור את הפוסט שהזכרנו קודם. הפעם מדובר על חשבון שעסקנו בו גם בשבוע שעבר בשם CBKNEWS ששיתף סרטון שבו נראית "ספינת חלל אמיתית של חייזרים שנתפסה על אוטוסטרדה". הסרטון הזה כיכב עם טענות דומות גם בחשבונות אחרים וברשתות חברתיות נוספות, וההתרגשות ברשת הייתה גדולה. מי שקלקל הפעם את החגיגה היו בודקי העובדות של AFP. הם הראו שמדובר בסרטון מ־2020, וש"העצם הבלתי מזוהה" שנראה בו הוא מעין צפלין, שעליו פרסומת לחברת הצמיגים Goodyear, שריחף מעל אצטדיון פוטבול בניו ג'רזי כדי לספק צילומים של האירוע.
נפל חלל. מטענות מופרכות אך מוכרות על חייזרים לטענות מופרכות מקוריות יותר. בפוסט באינסטגרם הועלו תמונות של מה שנראה כחלקי לוויין שמחוברים לבלון שהופל. המסקנה של כותב הפוסט הייתה ש"'לוויינים נמצאים על בלונים ולא בחלל". בפוסט בפייסבוק הוא הרחיב את הטענה לכך ש"החלל זה פייק! לוויינים נתלים מבלונים!". אנחנו יכולים לאשר לכם שהחלל הוא לא פייק, אבל מה בעצם רואים בתמונות? בארגון בדיקת העובדות Politifact גילו שמדובר במכשירים מדעיים שנעזרים בבלונים כדי לשייט בגובה רב, ממש כמו הבלון הסיני. השימוש בבלונים לצרכים כאלה נעשה מאז מלחמת העולם השנייה.
צאו מהסימולטור. הפייקים סביב אירועי בלוני הריגול לא נשארו רק בארה"ב. בהודו נפוץ סרטון שעל פי מפיציו מראה את הרגע שבו המטוס האמריקאי מפיל את הבלון הסיני. כפי שהראו בארגון בדיקת העובדות Boom, שום דבר בסרטון הזה לא אמיתי והוא נוצר בסימולטור. השוואה לסרטון ההפלה שפרסמו ברויטרס מראה שיש חוסר התאמה בין הסרטונים.
תחקיר: אוריה בר־מאיר
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.